אם אתם רציניים בקטע של מוזיקה, "עונג שבת" הוא כמעט קריאת חובה. הוא מתעדכן רק פעם בשבוע, אבל כל פוסט בו הוא אוסף אולטימטיבי של קישורים מעולים, בעיקר בנושאי מוזיקה.
"הצרכן" הוא בלוג צרכנות מומלץ שמפעיל אדם פרטי, ללא משוא פנים וללא חנפנות ליחצנים. הנושאים מגוונים: מוצרים מקולקלים, מבצעים מטעים, טריקים של חברות האשראי ומילון בנקאית־עברית. אולי המיתון יצמיח עוד בלוגים שימושיים כאלה?
מאיר (מירו) בן־ארי מצלם את החיים: ילדה על נדנדה, אשה הולכת ברחוב, מדרכה צבעונית. בניגוד לחיים האמיתיים, במצלמה של בן־ארי הכל נראה מרתק ומפעים, וכמעט הכל מעורר אופטימיות.
בלוג הבישול של מאיה מרום פשוט כל כך יפה, הן מבחינת עיצובו והן מבחינת התמונות המגרות של המאכלים שהיא מבשלת, שהוא עושה חשק לאכול באופן מיידי. גם המתכונים לא רעים.
מורן שריר הוא איש שמשתמש בכוחותיו לרעה. ההומור המוזר, המבריק והלא מתפשר שלו, שהתחדד בשנים של כתיבה במדורי רכילות, משמש בעיקר לקטילת האנשים הרבים ששריר לא אוהב. זה הבלוג הכי מצחיק בארץ, אבל ייתכן שתרגישו צורך להתקלח אחרי הקריאה.
הוא מגדיר את עצמו טכנומיסטיקן, עומד מאחורי "תנועת הגאולה" ההזויה וחלק נכבד מהבלוג שלו מוקדש לסמים פסיכדליים, אבל לא צריך להיות ניו־אייג'יסט כדי ליהנות מעידו הרטוגזון. הבלוג שלו מציע הגיגים מתוחכמים על העולם מעטו של מלומד אופטימי.
הבלוג "דורבנות", מלשון "מילים כדורבנות", אוסף חידושי לשון. למשל: "צעף - צער על כך שלא הבאת מעיל/צעיף ועכשיו קר לך", או "שיפודניק - האחראי הקבוע על הכנת הבשר באירוע ברביקיו". בלוג מאוד מצחיק.
אם אתם רואים חדשות בטלוויזיה, אתם צריכים לקרוא את הבלוג של כוכב ערוץ 10, רביב דרוקר. עד כדי כך. כמו שכשאוכלים מזון מעובד כדאי להסתכל על רשימת המרכיבים, כך שווה לקרוא את ההסברים של דרוקר על מאחורי הקלעים של החדשות כדי לדעת איך לעכל אותן.
בעולם, בלוגי עיצוב הם ז'אנר פורח, עם אלפי מעצבים שחולקים זה עם זה ועם המעריצים שלהם תמונות של עבודות והגיגים על תהליך העבודה. לנו יש את יובל סער, מעצב גרפי מוכשר שמציג כאן בצניעות מקסימה את העבודות שלו, נוסף על הרבה מטעמים מעולם העיצוב העולמי.
דן בורנשטיין אוהב ספרים, אבל לא אוהב את עולם הספרות הישראלי, והוא יסביר לכם בדיוק למה. הבלוג הביקורתי, הנושך והאליטיסטי במופגן שלו עוסק פחות בספרים בודדים ויותר בתופעות, כמו מצבן של הוצאות הספרים או עלייתם של מכשירי ה־e-book.
בכל מה שנוגע לראיונות, נדיר למצא בלוג שרמתו ותכניו מעניינים דיים כדי באמת להתחרות במה שהעיתונות המסורתית מציעה. "השאלון" הוא התשובה. סיני גז חיבר ראיון עם שאלות קבועות, שמשיבה לו סדרה ארוכה ומגוונת של מרואיינים (איה כורם, אורי ברוכין, דורון שפר, אסף הראל, יגאל סרנה ועוד).
טרנד מדורי המתלבשים גאה מעבר לכל פרופורציה, וכל עיתון ישראלי היום יוצא לתפוס אנשים אקראיים ברחוב ולראיין אותם על מה הם לובשים ולמה. אבל מה שנראה מעצבן וצהוב בעיתון מודפס יכול להיות חינני מאוד בבלוג, במיוחד בלוג סופר־מושקע ומעוצב כמו iLook, שמוצא כמעט מדי יום את המתלבשים האורבניים המעניינים ביותר.
לא חסרים בלוגרים נבונים ומוכשרים בקרב בני הנוער הישראלים, אבל בדרך כלל צריך לחפור עמוק במדמנת ישראבלוג כדי למצוא את הפנינים, ולרובנו אין זמן לזה. איתי אקנין, גור בלוגרים ואקטיביסט בן 14, הצליח לפרוץ את בועת הבלוגרים טינאייג'רים, בין השאר בעזרת הפרס שקיבל ב"טקס פרסי האינטרנט" של וואלה בדצמבר.
האייפוד שלכם רעב למוזיקה חדשה, ומוזיקאים עצמאיים צמאים למאזינים. הבלוג הזה הוא השדכנית שמוצאת לכם את המוזיקה שאתם צריכים, בקבצי MP3 שאפשר להוריד היישר מהאתר (ובאופן חוקי).
עוד רווקה מתבגרת שכותבת בייאוש והשלמה על אובדן החלום הרומנטי? לא נמאס? ובכן, מתברר שכשמבורכים בכנות, שכל ישר וכישרון כתיבה, גם קלישאת "סקס והעיר" יכולה להפוך לאוטוביוגרפיה מרתקת. ליאת בר־און היא כנראה אחת הבלוגריות הפופולריות ביותר בישראל, ובצדק.
גברים ישראליים עדיין רחוקים מלהיות סמל של אלגנטיות והידור, אבל הם מתחילים להתעורר. בלוג הגרסונייר, שמוקדש לאופנת גברים מהזן הצעיר והמעודכן, יכול להיות מקום טוב להתחיל ללמוד.
אם נולדתם באייטיז, הבלוג הזה הוא חנות הממתקים הוויזואלית שלכם. זה בלוג על משחקי מחשב, אבל אין בו מילה על המשחקים עצמם - רק על הסרטים, הצעצועים, תמונות השמן והדברים האחרים שילדי שנות השמונים שהתבגרו יצרו בהשראת סופר מריו, טטריס והספייס אינוויידרס.
בלוג הגרפיטי המרכזי בישראל מתמקד לא בציורי קיר מרהיבים דווקא, אלא בטקסטים הפוליטיים והאישיים השנונים שמשוררים אלמונים משאירים על קירות העיר. כך למשל מוקדש מקום לתיעוד מלחמות גרפיטי בין־מפלגתיות, מ"כהנא צדק" ששונה בהינף ספריי ל"קפקא צדק", ועד "עם ישראל חי" שנהפך ל"עם ישראל חייב לי כסף".