$
Play

Play: חמישה דברים טובים מהרשת

איך ליצור סרטון אנימציה בתוך דקות; משחקון לשולפים מהירים; גולשים מציירים את יוסטס טילי, סמל מגזין הניו יורקר; ואוסף התמונות היפות של 2008

אלף פרצופיו של סמל הניו יורקר

 

ב-1925 צייר רי ארווין, העורך האמנותי הראשון של מגזין הניו-יורקר, ג'נטלמן מחוייט שמביט על פרפר דרך מונוקל. הציור התפרסם בגיליון הראשון של הניו-יורקר באותה השנה, והג'נטלמן, שזכה לשם יוסטס טילי, הפך לגיבור סדרת סיפורים שנכתבה עבור המגזין. מאז הפך טילי ללוגו הרשמי של הניו-יורקר, והחל מ-1994 המגזין הזמין אמנים אחרים - ובהם ציירי הקומיקס ארט שפיגלמן וכריס וייר, ליצור גרסאות משלהם לחובב הפרפרים העתיק.

עטיפת הניו יורקר, גיליון 11-18 בפברואר 2008 עטיפת הניו יורקר, גיליון 11-18 בפברואר 2008 צילום מסך: newyorker.com

 

ב-2008 אפילו הניו-יורקר שמע על כל תוכן הגולשים הזה שכולם מדברים עליו, והחל בתחרות ציורי גולשים לקמע העתיק. את הזוכים בתחרות אפשר למצוא עד היום במצגת מעולה בפליקר, והשנה התחרות נפתחה מחדש. עד 15 בינואר יכול כל גולש לשלוח את היוסטס שלו. היוסטסים המוצלחים ביותר יופיעו במצגת מקוונת באתר הניו-יורקר. פרס כספי אין, אבל גם תהילה היא משהו.

 

(מצגת תמונות יוסטוס טילי)

 

צרו גם אתם סרט משעמם

 

לא כל כך ברור למה העולם זקוק ל-Xtranormal, אבל, כמו אתרים רבים אחרים, גם האתר המשונה הזה עדיין קיים. השירות שהוא מציע פשוט למדי – פלטפורמה מקוונת ליצירת סרטונים מביכים. באתר יש אוסף סרטונים ללא סאונד, כשהגולש מוזמן לכתוב את הדיאלוגים בין הדמויות. מרגע שהזנתם דיאלוג, המחשב יקריא אותו (אפשר לבחור את סוג הקול. כולם מתכתיים ומוזרים), ויהיה לכם סרטון משלכם. למה מביך? כי, איכשהו, לא נראה שבאמת קורה משהו בסרטונים האלה. רק דמויות מדברות. תוספת של קול רובוטי לכל סרטון, לא בדיוק משפרת את המצב. וכנראה שזו בדיוק היתה הכוונה. אבל מצד שני, כבר עכשיו יש תוצאות מעניינות. הקומיקאי בן שוורץ, למשל, כבר יצר סדרה משלו באמצעות Xtranormal, ויש שאומרים שהאתר היווה את ההשראה ללהיט יוטיוב עדכני, שמציג וריאציות מדובבות ו"מתורגמות מחדש" של סצנה בסרט הגרמני עטור הפרסים "הנפילה", שמציג את ימיו האחרונים של היטלר. האם מדובר בלולקטס הבא? אולי, ואולי לא.

 

(לאתר Xtranormal)

 

לספור כבשים, ולירות

 

האינטרנט הוא גן עדן לסטטיסטיקאים. הכל מפולח וניתן למדידה, לפחות בפוטנציאל. כמה אנשים נכנסו לאתר, אחרי כמה זמן הם יצאו ממנו, ובאיזו מהירות הם הקליקו על העכבר. בדרך כלל, מהירות ההקלקה לא נמדדת, משיקולים מוזרים של חוסר עניין לציבור.

 

Sheep Dash זיהו את הצורך, ויצרו תא לחץ קטן משלהם. במשחק הזה עליכם לירות חץ מרדים בכבשים שמנסות לברוח מהעדר. אתם לא צריכים לכוון, רק להקליק, אבל בדיוק בזמן. אם תירו מהר מדי, תוקפאו כעונש למשך שלוש שניות. לא ברור מה זה מלמד על הגלישה ברשת, אבל על עצמי למדתי שאני יכול לזהות כבשה סוררת ב-0.2 שניות. גם זו נחמה.

 

יוגה-קאט

 

אין שום סיבה בעולם שנמליץ לכם על סרטון הדרכה ליוגה. יוגה זה לא לאינטרנט, זה לאנשים בריאים, מהסוג שאוכל עשב חיטה ושותה קינואה. אבל חתולים זה כן לאינטרנט. ויוגה עם חתולים זה ועוד איך לאינטרנט.

 

על בימת עץ בלב הג'ונגל ניצב מדריך יוגה אתלטי. הוא נמתח, מתכופף, נושם, ועושה את כל מה שדרוש מיוגיסט. ואז בא חתול ג'ינג'י שמן, מטייל סביב המדריך, מנסה כמה תרגילים ולבסוף מתערסל על גבו.

 

 

מה שפספסנו ב-2008

 

2008 עומדת להיגמר, וכולם מסכמים כמו משוגעים. הקונבנציה העתיקה הזו כמעט שלא מעניינת כבר אף אחד מהקוראים, אבל לעיתונים חוקים משלהם. עם זאת, מדי פעם מישהו מביא סיכום שנה שראוי לעיון נוסף.

 

הפעם אלה The Big Picture, מגזין חדשות מצולם, גרסה מקוונת ומוצלחת ל-Life המיתולוגי. המגזין ריכז את התמונות החשובות והיפות ביותר ב-2008, בכתבה בשלושה חלקים (כאן, כאן וכאן): סערת ברקים בצ'ילה, השקת מעבורת החלל דיסקברי, אולימפיאדה בסין ופיצוץ מלון באיסלמבד. וזה רק בכתבה הראשונה. בכתבות הבאות תוכלו למצוא את אובמה, אמני לחימה בסין ופסל שור בוער באינדונזיה. לרגע, 2008 נראית כאילו היא היתה שווה את זה.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x