• תפריט
קפיטליזם 3.0
קפיטליזם 3.0 גג כתבה

חשש מאיבוד המונופול: ארגון האחריות התאגידית מנסה לשמור על רלוונטיות

ארגון GRI, שהמתודולוגיה שלו לכתיבת דו"חות אחריות תאגידית היא המקובלת ביותר כיום, רוצה להפוך את המלצותיו לתקן מחייב שיאפשר פיקוח עם שיניים. אולם נראה שהתזמון של ההחלטה הזו אינו מקרי: האיחוד האירופי נושף בעורפו עם תקנות משלו שייכנסו לתוקף עד סוף 2016, ו־GRI עתיד למצוא את עצמו בתחרות עם ממשלות

גיל קליאן 08:2625.05.16

הארגון הבינלאומי GRI, המתווה את המתודולוגיה המקובלת לכתיבת דו"חות אחריות תאגידית, הציג בשבוע שעבר בכנס הדו־שנתי באמסטרדם מהפך בשיטת העבודה שלו: הוא מתכוון לקבוע את המתודולוגיה שלו כתקן מחייב, מהלך שיהפוך אותו מארגון חסר שיניים שרק ממליץ על כללי כתיבה לגוף שיוכל לפקח ואף לשפוט את איכות הדיווחים של החברות השונות. זאת לאחר שנים ארוכות שהארגון נמנע מלקיחת אחריות על איכות הדיווחים שמתבצעים בחסות המתודולוגיה שלו, ומשך לא מעט ביקורת בשל כך. אלא שלא בטוח עד כמה המניעים שלו באמת שקופים ועד כמה הוא באמת עומד לחולל מהפך בתחום.

 

ליעד אורתר, מנהל המכון לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, רואה את המעבר לתקנים כניסיון של GRI להתמודד עם תחרות חדשה המשחרת לפתחו. לדבריו, הארגון חושש מדירקטיבה חדשה של האיחוד האירופי שאמורה לחייב כ־6,000 חברות באירופה להתחיל לדווח דיווחי אחריות תאגידית: "עד סוף 2016 כל המדינות באיחוד צריכות לייצר חוק מדינה שמשקף את דרישת הדיווח. אני משער שהדחיפות שמגלה GRI נובעת מהצורך להתאים את עצמו למסגרות של חוקים מדינתיים. יש מדינות כמו גרמניה שחתכה מכללי הארגון הזה. היא ייצרה לעצמה סט של פרמטרים שונים עם 20 סעיפי דיווח בלבד (לעומת יותר מ־35 ב־GRI ועשרות רבות של תתי סעיפי דיווח - ג"ק)".

 

אורתר הוסיף כי GRI משחק לידיים של הרגולציה הרכה: "הייתי מצפה מארגון כמו GRI להיות יותר אקדמי בגישת העבודה שלו ומספיק דינמי כדי ללמוד ממה שעולה מהתחום האקדמי. הייתי מצפה ממנו להביע ביקורת על הדירקטיבה האירופית. להיות קיצון שמאלי על המפה. לא להיות חלק מהמשחק של רגולציה רכה".

גם איליין כהן, מנכ"לית חברת ביונד ביזנס, רואה את המעבר לתקן כ"תיקון של חיסרון תחרותי": "לא היתה להם ברירה. זה לא כדי לשפר את GRI או לעשות יותר עבודה לחברות המדווחות, אלא כדי שיוכלו לשחק עם הגדולים - ממשלות, בורסות וגופי רגולציה. כשיש תקן זה פותח פתח למבדקים. כרגע לא חושבים על זה, אבל בשנים האחרונות GRI מתחיל להיות יותר מסחרי, ומחפש מוניטיזציה, אז סביר שזה יבוא".

 

 

מייקל מייהן, מנכ"ל GRI בכנס באמסטרדם. גופי הרגולציה נכנסים למגרש המשחקים שלו מייקל מייהן, מנכ"ל GRI בכנס באמסטרדם. גופי הרגולציה נכנסים למגרש המשחקים שלו

 

"נכנע לרגולציה רכה"

שינוי נוסף שעליו הצהיר GRI בכנס הוא פירוק ההנחיות הכלליות למסירת נתונים לעשרות קטגוריות, כדי שכל חברה תוכל לבחור לעצמה על מה לדווח. וזו בדיוק ביקורת קשה נוספת על פעילות הארגון.

 

הטענה היא שדו"חות אחריות תאגידית הם וולונטריים בלבד, וכל חברה יכולה למעשה לבחור על מה לדווח, כלומר לדווח על מה שנוח לה. לדברי כהן, התקן החדש שמציע GRI מעודד את החברות לדווח דיווח חלקי. בניגוד לתקני חשבונאות, שמגדירים בבירור על מה לדווח, GRI בחר להשאיר את ההחלטה הזו בידי החברות. הארגון מצפה מהחברות לבחור מהם הנושאים המהותיים להן ולדווח עליהם, ובאופן זה הוא נותן להן את החופש להצניע נתונים שאינם מחמיאים לפעילותם העסקית. "נכון להיום אתה יכול לומר שדיווחת ב'רוח GRI' (כלומר ללא אימוץ ההנחיות - ג"ק) שכולם יודעים שזה בבל"ת. או שאתה אומר 'כתבתי דו"ח G4', ואז אתה צריך לקחת סט של הנחיות. עכשיו, מפני שהכל מודולרי עם התקנים, אני צופה שכל אחד ייקח מפה ומשם, ויגיד 'עמדנו בסטנדרט'. המסגרת הזאת פותחת דלת להרבה חברות לבחור את התקנים שנוחים להם ולומר 'דיווחנו על פי GRI'.

 

כמו כן נטען כי הדיווחים הללו יצרו רשת גלובלית אדירה של כותבי ועורכי דו"חות, בלי לייצר שינוי של ממש ביעדים החברתיים והסביבתיים של החברות המסחריות, שכן מתודולוגיית הדיווח אינה מחייבת להגדיר יעדי שיפור ודרכים למימושם.

 

עברי ורבין, מנכ"ל חברת הייעוץ Goodvision, טוען כי קיים כשל מערכתי בצורת הדיווח של GRI: "לפי הנתונים של GRI, מתוך החברות שעשו ניתוח של מה הנושאים המהותיים בהם הארגון משפיע על חברה וסביבה, רק 10% הטמיעו את הניתוח באסטרטגיה עסקית. זה נתון קשה. זה אומר שהכל זה בשביל הדו"ח, ולא בשביל לייצר שינוי התנהגות. זה בעיה".

 

האם התקן החדש ישפר את איכות הדיווח של החברות? כהן משוכנעת שהתשובה על כך שלילית: "זה לא מהותי, ולא יעשה שינוי. כדי שאיכות הדיווח תשתפר צריך יותר מדווחים, יותר אנליסטים שיקראו את הדיווחים, דו"חות קצרים יותר ועקביים שנה אחרי שנה. איכות הדיווח תשתנה רק כשהחברות ייקחו את זה ברצינות".

 

סימון יעדים ברורים

מי שרואה בעיקר את הצדדים החיוביים בתקן הוא ניר קורן, ראש הקבוצה לאחריות תאגידית וקיימות ב־BDO Consulting Group. "התקן החדש מגדיר סטנדרט אחיד לדיווח", הוא אומר. "יישור הקו הזה יגביר את יכולת ההשוואתיות בין ארגונים דומים. כשהתקן מגדיר רשימת נושאים סגורה לדיווח וכולל הנחיות מחייבות, יישומו מוביל להבנה טובה יותר של הפערים העומדים בפני ארגון ביחס לסטנדרט הבינלאומי החדש". לדבריו, התקן ייצור אבחנה בין עיקר לטפל בכל תחום, ויסייע לסמן יעדים ברורים לשיפור ההשפעות הסביבתיות והחברתיות של החברות השונות.

 

ובישראל: הצעת חוק תחייב דו"חות אחריות תאגידית

ישראל מתחילה לגבש רגולציה להגשת דו"חות אחריות תאגידית. בשבוע הבא צפויה ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני) להגיש הצעת חוק פרטית שתחייב תאגידים גדולים לפרסם דו"חות אחריות תאגידית. הצעת החוק מציעה סט קבוע של פרמטרים לדיווח, בדומה לגישה הגרמנית ובניגוד לעקרונות הוולונטריים של GRI, שמתיר לתאגידים לדווח על מה שהם רוצים.

 

מהלך זה מצטרף ליוזמות רגולטוריות אחרות בנושא זה, כמו הנחיית הפיקוח על הבנקים, שמחייבת את הבנקים לפרסם דו"ח אחריות תאגידית, והנחיית רשות החברות לחברות הממשלתיות להציג תוכנית פיתוח בר קיימא.

בטל שלח
    לכל התגובות