למי שייכת תמונתו של סאדאת מ-1977?
מחלוקת בין בין שני חתני פרס ישראל לעיצוב הגיעה לביהמ"ש, שקבע כי זכותו המוסרית של הצלם מיכאל צרפתי בתמונה הייחודית הופרה ע"י האמן דוד טרטקובר. המפר יצטרך לשלם על כך 25 אלף שקל
בחודש נובמבר 1977 הפך נשיא מצרים המנוח אנואר סאדאת למנהיג הערבי הראשון שהגיע לביקור בישראל. ביום עזיבתו ערכה לו המדינה טקס צבאי מפואר, ובין שיירת הצלמים במקום נכח צלם עיתון "המחנה" באותה תקופה - מיכאל צרפתי, שלימים זכה בפרס ישראל.
צרפתי צילם את סאדאת מניף את ידיו לשלום בסיום ביקורו. בתביעה שהגיש ב-2013 נגד האמן דוד טרטקובר, גם הוא זוכה פרס ישראל, טען צרפתי כי טרטקובר השתמש בתמונה ההיסטורית מספר פעמים מבלי לאזכר את שמו כצלם. משכך הוא ביקש פיצוי של 100 אלף שקל עבור הפרת זכותו המוסרית.
לטענתו, אמנם זכויות היוצרים בתמונה אינן שייכות לו אך אין הדבר אומר שמותר להשתמש בתמונה מבלי לציין את שמו.
צרפתי הציג שתי כרזות שיצר טרטקובר ושילב בהן את הצילום, וציין כי הכרזות הופיעו בספר "טרטקובר" (2011) וכן באתר האינטרנט של האמן.
טרטקובר, שלבינתיים הסיר כרזה אחת מאתר האינטרנט וציין את שמו של התובע בכרזה אחרת, ביקש לדחות את התביעה מכיוון שלא הייתה זו הפרה מכוונת, שכן רכש את התמונות מלשכת העיתונות הממשלתית כחוק.
במהלך הדיונים הגיעו שני האמנים להסכמה לפיה טרקטובר לא יפרסם יותר את הצילום ללא קרדיט לצרפתי, אך הם לא הגיעו לפשרה בנוגע לעניין הפיצוי.
לא תמים
השופט רפאל יעקובי הבהיר כי זכויות היוצרים בתמונה אמנם שייכות למדינה אך כפי שטען צרפתי, הן אינן שוללות את זכותו המוסרית על הצילום הייחודי.
עוד ציין השופט כי טרם השימוש בצילום טרקטובר היה צריך לברר מי האמן שמאחורי הצילום. בתוך כך דחה השופט את טענתו כי היה "מפר תמים", שכן הוכח כי צרפתי כבר פנה אליו ב-1998 בנושא השימוש בתמונתו, ולמרות זאת הוא המשיך להשתמש בצילום מבלי לציין את שמו.
לסיכום, הסביר השופט יעקובי כי השימוש המסחרי שעשה טרטקובר בתמונה לא גרם לצרפתי נזק כספי ולכן הפיצוי יהיה מתון. בסופו של דבר הוא חויב לשלם לצרפתי 25,000 שקל בתוספת 8,000 שקל עבור הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
הזכות לקבלת "קרדיט" (שהיא חלק מן הזכות המוסרית) היא אישית ואינה ניתנת להעברה, ולכן תמיד מחייבת התחקות אחרי היוצר, להבדיל מהבעלים של זכות היוצרים הכלכלית.
על פי הדין הקודם, הייתה חובה לתת קרדיט "בהיקף ובמידה המקובלים בנסיבות העניין" בבחינת הנצחת "המקובל", גם אם הוא היה מקפח את היוצרים.
חוק זכות יוצרים תשס"ח - 2007, לעומת זאת, מחייב לתת קרדיט "בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין", מה שמאפשר לבתי המשפט לקבוע סטנדרטים ראויים של מתן קרדיט ליוצרים - גם אם קודם היה "מקובל" בתעשייה הרלוונטית לקפח אותם.
• ב"כ התובע: עו"ד גילעד רוגל, עו"ד ניצן רובינשטיין
• ב"כ הנתבע: עו"ד יורם מושקט
* עו"ד אייל אורן ממשרד הרפז אורן ושות' עוסק בקניין רוחני
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
