• תפריט
נדל"ן

האדריכל אבנר ישר: "מגדלים יהפכו למוצר עממי, כמו פלאפון"

מכירת פרויקט מגדל ליבר, שהתעכבה במשך יותר משנה בשל מאבק של תושבי שכונת נווה צדק, מציתה שוב את הדיון הציבורי על בנייה לגובה בישראל. האדריכל אבנר ישר שתכנן את המגדל: "חלום הצמוד קרקע חייב להיעלם"

בסוף השבוע נחתמה העסקה למכירת מתחם ליבר בשכונת נווה צדק בתל אביב. קבוצת אביב של דורון אביב ודפנה הרלב רכשה תמורת 200 מיליון שקל מחברת אינטרקולוני את הקרקע שעליה יוקם מגדל של 28 קומות. אינטרקולוני תרשום רווח של 24 מיליון שקל בעקבות המכירה.

העסקה בוצעה לאחר שנכשל מאבק ארוך של תושבי האזור נגד הכוונה לבנות את המגדל, בטענה שהוא יפגע באיכות חייהם. סיפורו של המגדל הינו מהבולטים בשנים האחרונות בתחום המאבק הציבורי נגד בניה לגובה.

 

המאבק החל לפני כשנה וחצי, לאחר אישור התוכנית במועצה הארצית לתכנון ובנייה נמשך עד לפני כחודשיים, אז דחה בית משפט המחוזי בתל אביב את עתירת התושבים. מאבקים דומים התנהלו בעת האחרונה, חלקם בהצלחה רבה יותר מבחינת התושבים, דוגמת מאבק השכנים של מתחם אסותא בתל אביב, שבעקבותיו הוחלט להנמיך את המגדל המתוכנן במתחם ב־12 קומות; ומאבקם של המתנגדים להקמת המגדלים בשוק בצלאל בעיר, שבעקבותיו אושרו לבסוף 8 קומות במקום 18 שתוכננו במקור.

 

המאבקים הללו, ובעיקר עסקת ליבר, עוררו באחרונה שוב את הדיון הציבורי על עתיד הבניה לגובה בישראל. לא במקרה, אחד האדריכלים הבולטים של המגדלים שבלב הוויכוח הוא אבנר ישר, המתמחה בתכנון מגדלים רבי קומות. הלקוחות שלו הם יזמי המגדלים, וישר נוהג לרוב לשמור על זכות השתיקה כאשר מדובר במאבקים שהם מנהלים.

 

הדמיה של מגדל ליבר הדמיה של מגדל ליבר

דווקא בסוף השבוע שבו נחתם הסכם המכירה של מתחם ליבר הוא מרשה לעצמו להתבטא בפומבי נגד רשויות התכנון ובעד בנייה מרובה לגובה. "אני מתכנן הרבה מגדלים ונתקל בגישה מאוד שלילית מצד הרשויות והארגונים הירוקים", אומר ישר, "מגדלים לא נבנים סתם. במקום לצפות לאסונות, צריך לתכנן את העתיד שלנו טוב יותר. הגידול הטבעי שלנו הוא בין הגדולים בעולם המערבי. בשנת 2050 יחיו בישראל בערך 16 מליון איש, ותידרש עד אז תוספת של 2.7 מליון יחידות דיור לפחות. זה אומר שב־40 השנים הקרובות צריכים לבנות למעלה מ־6,500 מגדלי מגורים. מישהו בוועדות התכנון צריך להתעורר ולהבין שהגישה השלילית כלפי מגדלי מגורים חייבת להסתיים, אחרת לא יהיה לדור העתיד איפה לגור.

 

לפי הנתונים שמציג ישר, מגדל בן 30 קומות שבו 140 דירות יכול להיבנות על שטח של 3.2 דונמים, "אבל אם בונים מספר זהה של יחידות דיור במבנים בני 14 קומות, נדרשת קרקע בשטח של 9.6 דונמים. מספר זהה של יחידות דיור במבנים צמודי קרקע ידרוש שטח של 56 דונם. זה השטח של השוק הסיטונאי כולו".

 

כיום, המגורים במגדלים נחשבים למנת חלקם של עשירי ישראל בלבד. במגדל ליבר המתוכנן, למשל, מחיר מ"ר ממוצע יעלה כ־50 אלף שקל. כשישר נשאל כיצד זוגות צעירים אמורים לשאת בהוצאות המגורים במגדלים, הוא מסביר כי זה רק עניין של זמן.

 

"גם פלאפון היה פעם מוצר לעשירים, גם טלוויזיה, רכב ואפילו מקרר. כשאני הייתי ילד, אם היה למישהו פריג'ידר בבית הוא נחשב עשיר. אם תהיה בנייה מסיבית יפתחו טכנולוגיות חדשות, למשל לבניית קירות מסך זולים יותר. זה יהיה בסופו של דבר מוצר עממי".

 

לדברי ישר, "אם יהיו פה 20 מיליון איש, לא יכול להיות שהחלום של זוג צעיר ישראלי יהיה על בית צמוד קרקע. צריך שיתקיים פה שיח חיובי סביב איך לתכנן מגדל בצורה נכונה ולהכניס יותר אנשים בשטח צפוף. לא בכל מגדל צריך בריכה או חדר כושר. מבחינתי, כשמציירים בספרי ילדים בית, הוא צריך להיראות כמו מגדל. אנשים חייבים ללמוד לחבב את היצור הזה כי זה מה שיציל אותנו בטווח הארוך".

 

54תגובות
בטל שלח
  • אבנר מניח 16 מיליון איש ב 2050 לעניות דעתי זו הנחה מוגזמת אולם גם אם נקבל אותה הצמיחה העיקרית במספר התושבים מגיעה מ 2 מגזרים: חרדי וערבי. מה לעשות שמשפחה אשכנזית תל אביבית אופיינית מצפון ומרכז ת"א לא מייצרת 8 ילדים אלא 2 ילדים נחשב להרבה ו 3 ילדים זה בכלל מרובה נפשות? חלק לא מבוטל מאוכלוסית ת"א הוא בכלל רווקים, גרושים או בעל חתול כתחליף לילד.
    מאחר והמגדלים אינם מיועדים לחרדים וערבים הרי שבסיס התיאוריה של מר אבנר מתפוגג והייתי מציע למר אבנר לשוב ולתכנן מחדש.

    בישובים חרדים וערבים אכן צריך לתכנן קצב גידול מהיר ובדיוק שם אין בניינים גבוהים!!! אמנם אף אחד אינו מבקש מגדלים של 30 קומות בכפר ערבי טיפוסי אולם מדוע לא להתחיל להרים בישובים החרדים והערבים בניינים בני 8-15 קומות, כמקובל בערים חילוניות ישראליות? יש לזה סיבה והיא שחרדים מעדיפים לגור בבניינים עד 4 קומות, כדי שיוכלו לעלות ברגל ללא מעלית ולישובים ערביים אין תב"ע. אז אולי הגיע הזמן לעשות כזו? גם החילונים יהנו מכך מכיוון שאלה אינם נלהבים מפלישת ערבים או חרדים לאזורים חילוניים (בי-ם החרדים מתפשטים לשכונות חילוניות ולחיפה נכנסים ערבים מהגליל).

    מגדלים מיועדים רק למאיון העליון וגם אם יש להם מקום הרי שמדובר במשורה.
    מה שכן צריך לעשות בת"א זה בנייה גבוהה (אך רגילה, 8-15 קומות, לא מגדלים), בשכונות הדרומיות וביפו. פינוי בינוי כפר שלם, שמתעכב כבר עשרות שנים, הוא דוגמה מצויינת. גם בשכונת הארגזים יש המון פחונים שאפשר להחליף בבניינים, וכך להציע דיור עממי לאלפי זוגות צעירים תל אביבים. יש פרוייקט עממי כזה כיום ברחוב הלחי בשכונת עזרא.
    dw, (08.03.11)
  • מגדלים עממיים ... זה יסתיים בבכיה לדורות נכון שהפיתרון הוא בניה לגובה .... אבל לא מגדלים ... ניתן לבנות בנינים של 6 קומות במקום המבנים הנמוכים בני 2-3 קומות ... לידיעתכם, במגדלים יש עלויות האחזקה גבוהות, עקב בלאי מואץ .... באנגליה מאות מגדלים נינטשו שהדיירים לא עמדו בדמי האחזקה הגבוההים ... לא היה כדאי לשפץ את הבנינים והם נהרסו בפיצוץ חבר שלא קראתם את דוחות משרד השיכון בעניין זה ... מומלץ לבנות מגדלים רק לאוכלוסיות חזקות
    יורם, (08.03.11)
  • 41, 43 ולכל מי שחושב שיש לאדריכלים אינטרסים ראשית כל אני מציעה לעם ללכת לשמוע הרצאה אחת או שתיים על תכנון ערים, אגב מעבירים אותם גאוגרפיים
    כל מי שחושב שיש לנו שטח בגלל הנגב או הגליל טועה ומטעה, אלה הם אוצרות טבע שהולכים ומתדלדלים.
    כשאתם קונים את הבית הפרטי שלכם אתם צריכים לסלול כביש במיוחד אליו, לחבר חשמל במיוחד אליו מערכת השקייה ועוד שלא נדבר על זה שבית פרטי ביישוב מבודד מצריך החזקת רכב!!!
    אין ספק שכל התפיסה הישראלית היא מוטעית
    תבינו פה זה לא אמריקה אנחנו לא יכולים לחיות כך שלכל מקום נוסעים ברכב
    אני מקווה שתתחילו להבין את זה בקרוב
    לפני שכבר לא תהיה פה פיסה ירוקה לנסוע אליה בסופי שבוע
    חוץ מזה מגורים בעיר הרבה יותר נכונים ל2011 פשוט צריך לעשות יותר ראות ירוקות בתוך העיר, הייתם פעם בניו יורק בסנטרל פארק??? כניסה אחת פנימה ושכחת שאתה בניו יורק
    וזה עוד לפני שדיברתי על פריס וברצלונה...
    ואם לא מגדלים אז לפחות לטפש ל6-10, צאו מהסרט שלכם אתם לא לבד
    אגב אדריכלים לא מרווחים מזה כלום, מי משרוויח ממגדלים זה אך ורק היזמים
    אדריכל מתחיל מרוויח לא הרבה יותר מעובדת סוציאלית, אז תרגיעו.
    לאדריכלים אכפת הרבה יותר מאיך שהמדינה הזאת נראת ומאורח החיים בתוך הבנינים שלה
    אדריכלים, (07.03.11)
  • מגדלים מגדלים אינם מתחלקים ל"טוב" או "רע" אלא ל"מתאים" ו"לא מתאים"
    מבחינה אורבנית, במרקמים עירוניים קיימים\ מגדל קורע את מרקם העיר ויוצר ניכור מוחלט בין אדם וסביבה- ראו את שיכון צמרת, שהפך, תחת תכנונו של מומחה המגדלים לשכונה המנוכרת ביותר בתל אביב.
    יש מקומות שבהם מגדלים אינם פוגעים במרקם, ואף משפרים מרקמים פגועים. במקומות כאלה, מגדלים יכולים להוות פתרון אורבני סביר, מבלי לפגוע באיכו הסביבה- כל עוד הם מתוכננים כיאות, וכל עוד עלויות האחזקה שלהם הנן כאלה שהדרים בהם ישלמו אותן, והמגדל יתוחזק כראוי.
    מה שברור הוא שיש קבוצות אוכלוסיה להן מתאים מגדל- וכאלה שלא: ליחידים או זוגות אמידים- צעירים וזקנים- מגדל יכול להתאים כמסגרת חיים, אם הם רוצים ניתוק כמעט מלא משכניהם.
    למשפחות ממוצעות מגדל אינו פתרון ראוי: קיים ניתוק גדול מדי מהקרקע והשירותים הניתנים על הקרקע: גינה פרטית, גינה ציבורית, רחוב בטוח וכ"ו.
    עלויות התחזוקה לעולם תהנה מחוץ להישג ין של משפחות ממוצעות- אל נא יתמם שא עממיות הוצאות התחזוקה הנן הבל הבלים ונועדו לשרת את מעסיקיו- אותם יזמים המנסים למכור את חלום המגדל לקבוצות אוכלוסיה עבורן אין זה פתרון מתאים- לא כלכלית ולא חברתית.הבחירה אינה בין מגדל ובניה צמודת קרקע, אלא בין בניה בגובה בינוני ומגדל. ביה בגובה בינוני היא אופטימאלית ומאפשרת פתרונות נאותים.
    אדריכלית, (07.03.11)
לכל התגובות