הרכב של 3 בוררים בכירים קבע: עו"ד זייף הסכם שכר טרחה בגובה מיליוני שקלים
עו"ד דני זילברשלג שנלחם על שכר הטרחה ועל שמו הטוב: "הכריעו נגדי בלי לראות את המסמך המקורי, שבארכיב של הבורר המקורי"
הרכב ערעור של שלושה בוררים בכירים דחה לאחרונה את ערעורו של עו"ד דני זילברשלג על הסכם שכר טרחה, ואישר את הקביעה המקורית כי זילברשלג זייף הסכם שכר טרחה בניסיון לקבל מיליוני שקלים. הבוררים, השופט בדימוס יעקב שמעוני, פרופ' אריאל בנדור ועורך הדין יהושע רזניק, קיבלו את קביעתו של הבורר הראשון, מנהל בתי המשפט לשעבר דן ארבל, שקבע בשנת 2008 כי ההסכם מפוברק.
זילברשלג פנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בדרישה לבטל את שני פסקי הבוררות שניתנו נגדו, בטענה כי התיק המקורי כלל לא היה מונח בפני הרכב הבוררים. לטענת זילברשלג, משיחה טלפונית שערך בא כוחו עו"ד אביגדור פלדמן עם הבורר ארבל עולה כי התיק המקורי בכלל נמצא בארכיב שלו.
הערעור מתמקד בהסכם שכר הטרחה מפברואר 2002, שעליו חתומים עו"ד דני זילברשלג ולקוחו גליל מימון. בהסכם המקורי נקבע שעורך הדין יקבל שכר טרחה של כ־5,500 דולר, ואילו במסמך החדש שהציג זילברשלג בשלבים מאוחרים יותר של הבוררות, הוא דרש מיליוני שקלים.
הסכם שכר הטרחה שבמרכז הפרשה נחתם בפברואר 2002 בין גליל מימון לעו"ד זילברשלג. גליל מימון ביקש להצטרף לתביעה שהגישו שלושת האחים מימון נגד אריה מימון ונגד חברת הום סטייט ייזום ובנייה, בבית המשפט המחוזי בנצרת, במטרה לרשום אותם כבעלי מניות. הצדדים הופנו לגישור והגיעו במרץ 2003 להסכם פשרה. הבורר ארבל והרכב הבוררים בערעור קבעו כי לזילברשלג לא היתה תרומה משמעותית להסכם הפשרה הסופי.
כשנה לאחר מכן, במאי 2004, דרש זילברשלג "תשלום בשיעור 20% משווי הפוטנציאל הכלכלי של החברה". במאי 2005 דרש להירשם כבעלים של חלק מן החברה. המסמך העיקרי שעליו התבסס זילברשלג היה "תצהיר הסכם שכר טרחה", שאותו הציג לראשונה מול הבורר ארבל. גליל ואריה מימון טענו כי התצהיר מפוברק. בבוררות ובערעור עליה התקבלה טענת משפחת מימון, אך זילברשלג טוען כעת בפנייתו לבית המשפט כי "הבוררים כלל לא יכלו לבדוק את העניין לעומק, כיוון שהמסמכים המקוריים נמצאים עדיין אצל הבורר המקורי דן ארבל".
