בלעדי ל"כלכליסט" - להציל את המתמחים: לשכת עוה"ד החלה לפקח על תנאי ההעסקה במשרדים

ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין מימש את איומו מלפני שנתיים וחצי, ופתח בהעמדה לדין משמעתי של משרדים שלא כיבדו לכאורה את החוק להעסקת מתמחים ועורכי דין צעירים.

ל"כלכליסט" נודע כי בימים האחרונים הגיש יו"ר ועדת האתיקה במחוז אפי נוה שתי קובלנות משמעתיות לוועדת האתיקה; האחת נגד השותפים לשעבר במשרד יגנס, טויסטר, בירן ושות' (שהתפרק בינתיים), והשנייה נגד עו"ד אלברט בן פורת. לפי הטענה, עורכי הדין עופר טויסטר, ענת בירן־רקם, חיה גסר, ורן יגנס לא שילמו למתמחה שהועסק במשרדם ב־2008 שעות נוספות. לגבי עו"ד בן פורת, נטען כי הוא העסיק מתמחה וכלל לא שילם לו שכר.

עו"ד אפי נוה אמר לכלכליסט כי "גם לעורכי דין צעירים, מתמחים ושכירים יש זכויות ויש להקפיד על שמירת דיני העבודה כלפיהם. ועדת האתיקה לא תהסס למצות את הדין עם מעסיקים הסבורים שעורכי הדין הם עבדים". בעבר הופעל לחץ גדול על לשכת עורכי הדין לפעול נגד משרדים באמצעות הדין המשמעתי. בינואר 2010 פנה עו"ד ברזילי במכתב לעורכי הדין, והודיע כי הגיע לידיעתו מידע על קובץ מעסיקים ששוללים לכאורה את זכויות עובדיהם. באותה הודעה הודיע ברזילי כי העסקת עו"ד שכיר או מתמחה יותר מ־12 שעות ביום מהווה עבירה על החוק ואף על כללי האתיקה - כמו גם אי־תשלום עבור שעות נוספות - וניסיון להגדיר מתמחה או עו"ד צעיר כעובד במשרת אמון, שלא חלות עליה המגבלות הרגילות בחוק לגבי שעות העסקה ותשלום עבור שעות נוספות.

מפגש עם סטודנטים מצטיינים לקראת התמחות (למצולמים ולמשרד אין כל קשר לכתבה)צילום: עמית שעל

"המתמחים עוסקים בחישובים"

את התלונה נגד משרד יגנס, טויסטר, בירן ושות' הגיש לפני כשנה עו"ד אלי שאולי, והיא מתייחסת לתקופת ההתמחות שלו במשרד שהחלה בספטמבר 2008. שאולי טוען כי בעקבות הודעת הוועד בעניין תשלום שעות נוספות למתמחים, פנו כמה ממתמחי המשרד לשותפים במטרה לשאול מהי התייחסותם לנושא.

לטענתו, יומיים לאחר מכן נקראו המתמחים בבהלה לחדר הישיבות במשרד, ו"התחושה היתה שקרה משהו לא טוב". לפי התלונה, "בחדר הישיבות התאורה לא דלקה והחדר היה חשוך. גם טון הדיבור של כל אחד ואחד מהשותפים היה רודה, מטיף וצולף. הרגשתי פחד של ממש".

עו"ד דורון ברזיליצילום: בועז אופנהיים

לטענת שאולי בתלונתו, "עו"ד טויסטר התחיל בצעקות שהוא פשוט לא מאמין אילו מתמחים מועסקים במשרד, המתעסקים בחישובים על המגיע להם. הוא אמר כמה פעמים כי הוא מתבייש במתמחים". עוד טוען שאולי כי בשיחה אישית שנערכה עמו מאוחר יותר, אמר לו עו"ד טויסטר כי מוסד הלימודים שממנו הגיע בעייתי ולא ראוי".

לפי התלונה, בינואר 2009 ובעקבות התיקון לחוק שחייב מעסיקים לפרט את שעות העבודה של העובדים ולשלם שעות נוספות, נערכו כמה שינויים בתלוש השכר של המתמחים. "שכר העבודה הופחת ועמד על שכר מינימום. ניתנה הוראה למתמחים, בקריצה כמובן, שלא להישאר אחרי 19:30 במשרד, אף שמי שילך בשעה זו, התנהלותו תיתפס כזלזול חמור במקום העבודה". לדבריו, המשרד הטיל על המזכירות לבצע רישום של זמן נוכחות במשרד, אשר לא שיקף את המציאות מכיוון שהיתה הנחיה שאסור לרשום שעה שהיא אחרי 19:30, גם אם בפועל שעת היציאה היתה לאחר מכן".

"שעות נוספות באישור"

בעקבות התלונה נשלחה תגובת המשרד לוועדת האתיקה, אשר נוסחה על ידי עו"ד ענת בירן־רקם. במכתבה היא טוענת כי בעקבות החוזר ששיגר ברזילי, הוחלט במשרד כי עורכי דין ומתמחים לא יעבדו שעות נוספות אלא באישור מוקדם של אחד השותפים, ובנוסף אף הותקן שעון נוכחות. "אין אמת בטענה שנאסר על המזכירות שניהלו את רישום השעות, לרשום שעות לאחר השעה 19:00".

עו"ד עופר טויסטר שיגר תשובה לתלונה, שבה כתב כי "צר לי שעו"ד צעיר שזה עתה סיים את התמחותו מרשה לעצמו להשמיץ ולפגוע במשרד ותיק ובעל מוניטין תוך עיוות העובדות, ניפוחן ויצירת דרמות מאירועים שגרתיים". לטענתו, מקור התלונה הוא בסירוב המשרד להעניק לשאולי מכתב המלצה בתום תקופת התמחותו. טויסטר הוסיף וכתב כי עד יוני 2008 שעות העבודה המקובלות במשרד היו מתשע בבוקר ועד שבע־שמונה בערב, "מתוך ציפייה כי המתמחים לא יתחשבנו על כל רגע ורגע", וכי בעקבות הוראות החוק והלשכה ניתנה הודעה למתמחים שאלו לא יעבדו שעות נוספות, אלא באישור מראש.

עו"ד אפי נווהצילום: יניב גולן

בקובלנה נטען כי "פגיעה בציבור מתמחים, כמו גם עורכי דין צעירים - שהנם, מטבע הדברים, ציבור חלש אשר נתקל פעמים רבות ברמיסת זכויותיו - הנה התנהלות שאין להשלים עמה ואין לקבלה".

מתמחה ללא תלוש שכר

מהקובלנה נגד עו"ד אלברט בן פורת עולה כי במסגרת ראיון של המפקח על ההתמחות, שנערך אקראית עם חלק מהמתמחים במשרד בן פורת, אחד המתמחים טען כי הוא מקבל את שכרו כנגד חשבונית מס. לפי הנטען, בסופו של דבר התברר כי המתמחה כלל אינו מקבל שכר. בנוסף, המתמחה עבד במקביל להתמחות בחברה שבבעלותו, וזאת מבלי לקבל היתר מהלשכה. בעקבות זאת הוועד המרכזי החליט לפסול את תקופת ההתמחות. מדו"ח המפקח עולה שהמתמחה "לא עושה יותר מדי כמתמחה. הוא לא גילה הבנה בתחומים שנשאל עליהם, לא ידע לתאר את תכולת הספרייה במשרד, ואפילו לא ידע את שמה של עורכת הדין המועסקת במשרד".

בפגישה בין המפקח ועו"ד בן פורת, האחרון טען כי הוא משלם למתמחה את שכרו לפי חשבונית מס, אך לדבריו הוא לא היה יכול להציג אסמכתאות לכך, ובדו"ח המפקח נכתב כי התרשם שהמתמחה כלל לא מקבל שכר.

עו"ד בן פורת מסר בתגובה כי המתמחה הגיש בזמנו עתירה מינהלית נגד הוועד המרכזי בלשכה, ובסופו של דבר הוכרה למתמחה חצי שנת התמחות.

בן פורת מסר עוד כי "המפקחת שהגיעה למשרדי שגתה ויצאה מתוך נקודות מוצא שגויות בתכלית, דבר שגרר החלטות שגויות של הוועד המרכזי. המפקחת לא גילתה הבנה בנושאים המשפטיים בסיסיים. עקב קוצר היריעה אין אנו מפרטים את כל טענותנו נגד טענות הלשכה, ועניין זה ימצא ביטויו אצל הגורם המתאים ויישללו הטענות נגדנו".