$
בארץ

שוק הסחורות: כל מה שרציתם לדעת על נפט נורבגי וטקסני

החשש משיבושים באספקה ממדינות ערב מעלה את מחירי כל סוגי הנפט, ובעיקר את הנפט מסוג ברנט שמופק בים הצפוני

אריה גורן 07:27 24.02.11

 

מאז ספטמבר 2008 לא חצה מחיר הנפט הגולמי את רף 100 הדולרים לחבית - משפט זה נכון רק אם מתייחסים לנפט הטקסני, שמחירו הוא המצוטט בדיווחים בכלי התקשורת, והחוזים העתידיים עליו נסחרים בבורסת הסחורות של ניו יורק. גם מדדי הסחורות CRB של רויטרס־ג'פריס ו־GSCI של סטנדרד אנד פור'ס מתבססים על הנפט הטקסני.

 

אלא שמחיר הנפט מסוג ברנט, המופק בבארות הים הצפוני שבצפון־מערב אירופה, ונסחר בבורסת הסחורות ICE, חצה כבר בתחילת פברואר את רף 100 הדולרים לחבית - וביום שני השבוע עמד מחירו על 108.61 דולר. מחיר הנפט מסוג ברנט מהווה אמת מידה (בנצ'מרק) ל־65% מעסקאות הנפט העולמיות.

 

המפיקות העיקריות של נפט ברנט הן נורבגיה ובריטניה. משקלו הסגולי של נפט זה גבוה יותר, ותכולת הגופרית בו גבוהה יותר מאשר בנפט הטקסני, המופק בדרום ארצות הברית ובמפרץ מקסיקו. רמת הגופרית משפיעה על אופי הזיקוק: ככל שתכולתה גבוהה יותר, כך מתארכים תהליכי ניקוי וזיקוק הנפט.

 

 

כאשר תכולת הגופרית נמוכה מ־1%, נחשב הנפט ל"מתוק", וכאשר היא גבוהה יותר, הוא נחשב ל"חמוץ". הנפט של ונצואלה, למשל, הוא נפט חומצי כבד, אשר נמכר בהנחה ניכרת לעומת הנפט הטקסני. בתי זיקוק רבים בארה"ב מותאמים לזיקוק נפט ונצואלי, כך שלמרות מדיניותו האנטי אמריקאית, נאלץ נשיא ונצואלה הוגו צ'אבס למכור את רוב הנפט שלו לארה"ב.

 

הנפט הטקסני מכונה, לעומת זאת, Texas Sweet Light (ונחשב איכותי במיוחד) על שום משקלו הנמוך ותכולת הגופרית הנמוכה בו.

 

את הנפט מסוג ברנט מזקקים בצפון־מערב אירופה, והוא מתאים לייצור בנזין ותזקיקים בינוניים. המרבצים הגדולים של נפט בים הצפוני התגלו לראשונה בדצמבר 1969, כשפיליפס פטרוליום גילתה נפט בשטח הימי של נורבגיה, ואמוקו גילתה שדה נפט 217 ק"מ מזרחית לאברדין שבסקוטלנד.

 

לפי הערכות רשמיות בנורבגיה ובבריטניה, עד כה נשאבה כבר יותר ממחצית כמות הנפט שבים הצפוני.

 

המלאי מידלדל

 

הנפט הטקסני נסחר מאז אוקטובר 2009 בתחום צר יחסית של 70–93 דולר לחבית (להוציא את הימים האחרונים שבהם טיפס מחירו ל־98 דולר). מאחר שנפט זה קל ומתוק יותר, מחירו גם גבוה בדרך כלל בכ־1.5 דולרים לחבית מאשר נפט מסוג ברנט.

 

אלא שמתחילת השנה התהפכה המגמה, ודווקא הנפט מסוג ברנט נסחר במחיר גבוה משמעותית ממחיר הנפט הטקסני. ההפרש הגיע לשיאו ב־16 בפברואר, אז נסחרה חבית נפט ברנט במחיר של 104 דולר, ואילו חבית נפט טקסני נסחרה במחיר של 85 דולר.

 

מהן הסיבות לשינוי המגמה? ראשית, הצטברו מלאי נפט גדולים במסוף שבו נסחר הנפט הטקסני באוקלהומה. לצד זאת התרוקנו חלק מבארות הנפט שבים הצפוני. נורבגיה, למשל, שהפיקה 4 מיליון חביות ביום בשנת 1992, הפיקה אשתקד רק כמחצית מכמות זו.

 

סיבה נוספת לעליית מחיר הנפט מסוג ברנט היא המהומות במדינות ערב. שוק הנפט באירופה קרוב יותר למזרח התיכון, והחשש משיבושים באספקת הנפט ממדינות ערב מגדיל את הביקוש לנפט ברנט אירופי.

 

מומחים לשוק הנפט מעריכים כי פערי המחירים בין הנפט הטקסני לנפט מסוג ברנט לטובת האחרון לא יישמרו לאורך זמן, משום שסוחרים יכולים לרכוש נפט טקסני בארה"ב, להובילו לאירופה ולמוכרו שם ברווח, זאת כיוון שעלות ההובלה נמוכה בהרבה מההפרש בין מחירי שני סוגי הנפט.

 

כך משקיעים בנפט ברנט

 

קרן הסל United States Brent Oil נסחרת בבורסת ניו יורק מאז יוני 2010 תחת הסימול BNO, ועוקבת אחר מחירי החוזים העתידיים לנפט ברנט בבורסת ICE. דמי הניהול של הקרן הם 0.84% לשנה.

 

קרן הסל ETFS Brent 1mth נסחרת בבורסת לונדון ובבורסות אירופיות נוספות מיולי 2005 וסימולה OILB, עם דמי ניהול של 0.49% לשנה. התעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי, ועוקבת אחר מחיר ממוצע לחוזה עתידי לחודש אחד לנפט ברנט בבורסת הסחורות ICE. קיימות גם קרנות סל נוספות לנפט ברנט, המבוססות על חוזים עתידיים לשנה, לשנתיים ולשלוש שנים.

 

הכותב הוא אנליסט גלובלי בכלל פיננסים

x