פרשנות: הסדק הראשון ביחסי עיני־ברוש
שרגא ברוש הבין שהתעשיינים אולי תומכים כאזרחים במחאה הציבורית, אבל לא ממש מבינים איך נהפכו לאלה שמאיימים בהשבתת המשק
עופר עיני ושרגא ברוש קשרו זה בזה את גורלם של העובדים והמעסיקים, וגם את גורלם האישי שלהם. שותפות הגורל הזו יצרה פלטפורמה של הידברות בינם לבין עצמם וגם עם הממשלה, היא צמצמה למינימום את מספר ימי השביתה במשק וקידמה כלכלית בכמה צעדים את שני המגזרים שהם מייצגים. אבל בשבוע האחרון הלכה השותפות הזו צעד אחד רחוק מדי.
קבוצת ההתייחסות של עופר עיני אולי יודעת להוקיר מאבקים חברתיים, אך זו של שרגא ברוש פחות. זה לא אומר שהתעשיינים היו אדישים לגל ההתייקרויות, אלא שרבים מהם האמינו שצריך לרכז כוחות במלחמה על שערי המטבע ולא על מחירי התחבורה הציבורית. "זה מאבק חשוב, אבל זה פשוט לא המאבק שלנו", הגדיר זאת היטב תעשיין בכיר.
מתישהו באמצע השבוע שעבר, כשהתחילו להדביק לו שאיפות פוליטיות, חדר המסר גם לתודעה של שרגא ברוש. הוא הבין שאולי הפעם הוא היה צריך להותיר את הבמה לעיני, או לעיני ולבוחבוט; שהתעשיינים אולי תומכים כאזרחים במחאה הציבורית, אבל לא ממש מבינים איך נהפכו לאלה שמאיימים בהשבתת המשק; שהתעשיינים אולי למדו לחיות בשלום עם עיני, אבל שהם ממש לא רוצים לקשור את גורלם גם בזה של בוחבוט.
בשלב הזה החל ברוש בנסיגה טקטית לאחור. לא במפורש ולא בפרהסיה. בצעדים קטנים ובמסרים מדודים הוא ניסה להסביר שגל ההתייקרויות פוגע מאוד גם במגזר העסקי. "לא נגיע לשביתה", הוא אמר, בשעה שעיני המשיך לארגן הפגנת ענק בכיכר.
מסיבת העיתונאים של נתניהו אולי לא הציגה פתרון מלא לבעיה ואולי לא הציגה פתרון משמעותי בכלל, אבל לברוש היא סיפקה את החבל, או אם תרצו, את הסולם. אתמול בערב התכנסו בכירי ההסתדרות לדון בעתיד המאבק, ועיני פיזר ערפל לגבי העתיד, אלא שברוש כבר החליט: חצי יממה לפני הכינוס הוא כבר הבהיר באמצעות מקורבים שהוא פורש. סימני השאלה סביב התוכנית של ראש הממשלה גדולים, הודה ברוש, אבל לא נכון לי להמשיך במאבק.
בפעם הראשונה זה שלוש או ארבע שנים, לא הציגו עיני וברוש חזית אחידה. עשרה חודשים לפני סיום הכהונה של ברוש, נוצר לראשונה סדק ביחסים עם עיני. קשה להעריך מה צופן העתיד לזוגיות של השניים אבל דבר אחד בטוח: ברוש יחשוב פעמיים לפני שכוח ההרגל ישאב אותו לעוד מאבק ציבורי עם עיני.
