ניהול סיכונים מסוכן
רק 21% מהדירקטורים בישראל חושבים כי מערך ניהול הסיכונים בחברה שלהם איתן
במאי 2010 הצביעה מועצת המנהלים של הארגון לשיתוף פעולה כלכלי (OECD) פה אחד על צירופה של ישראל למועדון המכובד של המדינות המפותחות, דבר שצפוי להשפיע עליה בתחומים רבים, כגון שיפור התדמית הכלכלית לעידוד השקעות זרות, הפחתת פרמיית הסיכון של המשק להוזלת עלות גיוס ההון וקידום החלפת מידע כלכלי לסיוע באימוץ סטנדרטים בינלאומיים.
רגולציה מוגברת
ממשל תאגידי הנו מכלול המנגנונים שנועדו להבטיח כי חברות ינוהלו לטובת כלל בעלי המניות ובעלי העניין, ולא רק לבעלי השליטה. נושא הממשל התאגידי התפתח בעקבות המשברים הכלכליים והשערוריות החשבונאיות בשנים האחרונות, אשר היו קטליזטור לחקיקה מוגברת במדינות המפותחות, ובראשן ארה"ב. בישראל, חוק החברות מהווה את הבסיס לממשל תאגידי כאשר המגמה האמורה מקבלת ביטוי ברגולציה מוגברת, כדוגמת דו"ח ועדת גושן והצעה לתיקון מס' 12 לחוק החברות בנושא ייעול הממשל התאגידי.
מחקרים מצביעים על קיומו של קשר חיובי מובהק בין ערך התאגיד לבין איכות הממשל התאגידי (דירקטוריון, בקרה וביקורת, אתיקה, הגינות ושקיפות), ומראים כי יש לו ערך מוסף המתורגם לשווי כלכלי. ממשל תאגידי נאות אינו מסתכם ביישום הנחיות ודרישות רגולטוריות בלבד, אלא כולל גם צעדים וולונטריים שהחברה נוטלת על עצמה, כחלק מתהליך מובנה וארוך טווח הדורש לעתים שינוי תפיסתי בחשיבה הארגונית אשר אמורה לחלחל משדרת ההנהלה הבכירה ועד אחרון העובדים (tone at the top).
המגמה בעולם, ובעקבותיה גם בישראל, עתידה להניב רגולציה מוגברת התומכת בניהולו של ממשל תאגידי תקין. כפועל יוצא, אנו נדרשים להקצות את המשאבים הראויים כמקבלי החלטות להסדרת תהליכים התומכים ברוח המגמות. באופן טבעי, כחלק מהמגמה מתהדק בשנים האחרונות הפיקוח ומתרחבת אחריותם של דירקטורים, בייחוד בחברות ציבוריות, שתפקידם בקיומו של ממשל תאגידי נאות הוא בעל חשיבות ראשונה במעלה.
במסגרת סקר שנערך ב־2010 בקרב 1,240 דירקטורים המכהנים בוועדות ביקורת מ־34 מדינות, ובכללן ישראל, הנמנים בפורום ACI — (Audit Committee Institute) — (פורום המנוהל בחסות KPMG), עולה כי ועדות הביקורת חולקות כמה דאגות משותפות הנוגעות לתפקידי הבקרה שעליהם הן אמונות. ככלל, תוצאות הסקר (ראו בתרשים) מצביעות כי חברי ועדות הביקורת בישראל אינם שונים באופן מהותי מעמיתיהם לתפקיד בעולם, הן בתפיסת תפקידם כדירקטורים והן באשר למיפוי נושאי הליבה.
70% מהמשתתפים בסקר רואים בנושא ניהול סיכונים כולל כנושא החשוב מבין כלל הנושאים שבהם עוסקים הדירקטורים. יש לזכור כי בממשל תאגידי ככלל, ובמסגרת המלצות ועדת גושן לקוד ממשל תאגידי בישראל של רשות ניירות ערך בפרט, יש למפות את מנגנוני הבקרה השונים בחברה במטרה לאתר את אותם מנגנונים בעלי ליקויים הדורשים תיקון, ובהם ניהול סיכונים כולל, ככלי המהווה מענה ישיר לחברה לצורך תיקון ליקויים אלו וכמפתח להמשך הצלחתה.
בישראל אף העניקו לנושא זה ערכים הגבוהים בהשוואה לתוצאות הסקר העולמי. לאור עובדה זו, נשאלת השאלה האם החברות בישראל מתמודדות באופן אפקטיבי עם תחום ניהול הסיכונים הכולל.
יישום הלקחים
תוצאות הסקר מורות על פער בין החשיבות אשר מייחסים חברי ועדות הביקורת בישראל לנושא ניהול סיכונים כולל, לבין הפן היישומי של ניהול סיכונים כולל בפועל. 21% מהדירקטורים בישראל בלבד חושבים כי מערך ניהול הסיכונים בחברה איתן, בעוד שתוצאות הסקר העולמי בכללותו מצביעות על מצב מעודד יותר של 40%.
מכאן עולה כי נדרשים מאיתנו הפניית תשומת לב ומשאבים רבים יותר לפן היישומי, כלומר: על ההנהלה הבכירה לזהות ולמפות את הסיכונים החיצוניים והפנימיים המשפיעים על החברה בראייה כלל־ארגונית, להעריך את הסיכונים ואת מדיניות ניהול הסיכונים ולבסוף לקבוע תוכנית לניהול סיכונים אשר תוטמע ותבוקר באופן שוטף.
