האלפא ביטא של השוק

קרנות הנאמנות שנציג הפעם מכונות "קרנות אלפא־ביטא" (Alpha-Beta) של חברת הראל פיא. הקרנות מבוססות על סגנון ההשקעה של מדדי אלפא־ביטא שפותחו על ידי חברה בעלת אותו שם.

מניין לקוח שם המדדים? תשואת תיק ההשקעות מורכבת בעיקרה מביטא (Beta), שהיא תשואת השוק או מדד היחס, ומאלפא (Alpha), שהיא תשואת היתר המיוצרת על ידי ניהול אקטיבי שמטרתו להכות את השוק. בסופו של דבר, תשואת התיק היא שילוב של אלפא וביטא ומכאן שמם של המדדים.

חברת אלפא־ביטא שבשליטת קובי שמר מתבססת על כל הדו"חות הכספיים של החברות הנסחרות בתל אביב מאז 1994 ועל שערי המניות היומיים ב־20 השנים האחרונות. בדומה לחברות מדדים בארצות הברית, גם המדדים של אלפא־ביטא מסווגים את המניות בתל אביב לפי גודלן (המתבטא בשיוכן למדדי השוק המסורתיים כגון ת"א־25 ות"א־100) אבל גם לפי סגנון ההשקעה - כלומר לפי מניות ערך או צמיחה.

במניות ערך (Value) הכוונה היא למניות של חברות שיש להן ערך קיים ומוכח, ושלרוב משלמות דיבידנד עקבי וגבוה. דוגמה לחברת ערך ישראלית היא בזק. במניות צמיחה (Growth) הכוונה היא למניות של חברות שנמצאות בתהליך צמיחה, שהן בדרך כלל תנודתיות יותר ושאינן מחלקות דיבידנד. דוגמה טובה למניות צמיחה הן מניות מגזר ההייטק.

הקרן לא ניצחה את המדד

המטרה, בשורה התחתונה, היא ליצור במדדי האלפא־ביטא - ובהתאם לכך בקרנות הנאמנות המשקיעות בסגנון זה - תשואה עודפת על פני המדדים הקלאסיים המוכרים.

כך, לדוגמה, קיים מדד Alpha-Beta כללי 220 VALUE המורכב מכ־70 מניות הערך המובהקות ביותר מבין 220 המניות הכלולות בת"א־100 ויתר־120. ככל שהערך של המניה מובהק יותר, כך גדל משקלה במדד. למדד זה ישנה קרן בשם "הראל פיא (40) Alpha-Beta מניות Value" שהוקמה ב־18 בספטמבר 2009, המחויבת להשקיע לפחות 90% מנכסיה במניות מהמדד לעיל.

מאז השקתה ועד סוף 2010 הניבה הקרן למשקיעיה תשואה של כ־30.7%, בשעה שמדד המניות הכללי עלה בתקופה זו בשיעור כמעט זהה של כ־30.9%. המבחן של הקרנות הוא להשיג לפחות את מדדי האלפא־ביטא. יש לציין כי נכסיהן של קרנות האלפא־ביטא (2 במספר) מסתכמים במיליוני שקלים בודדים.

קרנות שער מיועד

כלל ידוע הוא שמי שמשקיע בקרן אג"ח אינו יודע מראש איזו תשואה תניב לו הקרן. לעומת זאת, מי שרוכש את האג"ח ישירות מקבל הבטחה של תשואה שנתית לפדיון (בהנחה שהחברה תעמוד בהתחייבויותיה). אבל לפני כמה שנים השתנו כללי המשחק עם השקתן של קרנות "השער המיועד", ברובן שקליות.

קרנות נאמנות עם שער מיועד מתחייבות למחיר פדיון מסוים במועד קובע. בפועל, מנהל הקרן מחזיק את האג"ח הרלבנטיות להתחייבותו ככיסוי שלו עד למועד פדיונן ובכך מבטיח בהסתברות גבוהה, גם אם לא מחייבת, "שער מיועד" למחזיקי יחידות הקרן. בחלק גדול מהקרנות שם הקרן מסגיר את טווח הזמן להשגת השער המיועד, או לחלופין את התדירות של עדכון השער המיועד - מדי חודש, רבעון, שנה או שנתיים. כך, למשל, ב־"פסגות (00) שער מיועד - שקלי 2014" נקבע שער מיועד לטווח של יותר משלוש שנים מהיום.

כיום פועלות תשע קרנות נאמנות עם מנגנון "שער מיועד" המנהלות יחדיו כחצי מיליארד שקל. אחת מהן היא "מגדל (1A) שער מיועד", שהוקמה באוקטובר 2008 ושהצליחה לגייס בתוך זמן קצר יותר מ־300 מיליון שקל. קרנות אלו, שהיו פופולריות בשעתן, דעכו באחרונה כפועל יוצא של דעיכת האפיק השקלי ב־2009 לעומת האפיק הצמוד.

צבי סטפק הוא יו"ר ומנהל ההשקעות הראשי במיטב. רוני אפטר הוא מנהל קשרי יועצים בבית ההשקעות