היעלמותו של מעמד הביניים

בחודשים האחרונים הכריזה הממשלה על כמה צעדים להתמודדות עם שוק הנדל"ן הגועש: פטור ממס שבח למוכרי דירה שנייה ושלישית, העלאת שיעור מס הרכישה על דירות להשקעה, והחזר לקבלנים שיבנו דירות במהירות.

המתנגדים לצעדים מתייחסים להשפעה השולית, אם בכלל, שתהיה להם על יכולתו

המשבר הוא תוצאה ישירה של מדיניות ההפרטה. מדיניות זו הובילה לכך שחלקים גדולים ממעמדות הביניים מתקשים כיום לרכוש את שירותי מדינת הרווחה, ביניהם שירותים בתחום הדיור. בשנתיים האחרונות אנו עדים להתקוממות של המעמד הבינוני כנגד מחירי הדיור הגבוהים. המאבק הנוכחי הבשיל ככל שמעגלים הולכים ומתרחבים במעמד הבינוני נתקלו בפניה האכזריות של מדיניות ההפרטה, והחלו למרוד בעוולותיה. הבעיה היא שהמעמד הבינוני הנשחק בחר גם הפעם, במהלך המשרת את מדיניות זו, לבדל עצמו כמגזר על בסיס פוליטיקה של שנאה כלפי מגזרים אחרים. טענותיהם של נציגי המעמד על כך שהמדינה צריכה לסייע להם לרכוש דירה מכיוון שהם נושאים בעיקר נטל המילואים והמסים ממחישות זאת.

ניתן לשער כי יימצא פתרון, ולו חלקי, למשבר בשוק הנדל"ן שייטיב רק עם המעמד הבינוני הנשחק, זאת בין היתר לאור האהדה התקשורתית הרבה לה זוכים נציגיו. הבעיה היא שלאור חוסר הביטחון החברתי השורר בישראל הוא עשוי שוב בקרוב לחוות על בשרו את המנגנון הציני של מדיניות ההפרטה. במלים אחרות, מצוקת הדיור היא קצה הקרחון של האכזריות של מדיניות ההפרטה ויש לצאת כנגדה באמצעות סולידריות חברתית וצדק חלוקתי.

אופייה המגזרי של ההתמודדות עם המשבר בשוק הנדל"ן, הן מצד הממשלה והן מצד המעמד הבינוני הנשחק, משרת את האידיאולוגיה הניאו-ליברלית ומטשטש את כוונותיה האמיתיות: להפוך את הזכות לקורת גג לפריבילגיה מעמדית. המאבק במשבר זה מותנה בהתמודדות עם המדיניות הניאו-ליברלית של שלושת העשורים האחרונים, ובהחלפתה במדינת רווחה המבוססת על שוויון חברתי כוללני.

כינון משטר של מדינת רווחה יהפוך את הממשלה לשחקנית מרכזית בכל מיני תחומים, ביניהם בתחום הדיור, ויכניס ויסות ציבורי מתון לתוך המערכות הכלכליות, כי באופן עצמאי הן ממוטטות את עצמן ויוצרות אזרחים "ראויים" ו"בלתי ראויים". כמו כן, חידוש מדינת הרווחה בתוככי ישראל ייטול מהמעמדות השונים בחברה את התחושה שהם קורבנות של המדינה שלהם. ביסוסה מחדש של מדינת הרווחה הוא התשובה למשבר בשוק הנדל"ן.