נדחתה תביעת משרד עורכי דין לקבל פיצויים מבנק שנטש אותו
משרד עורכי הדין טען כי במשך עשרות שנים בנק דיסקונט למשכנתאות היה הלקוח העיקרי שלו ומשהחליט לסיים את ההתקשרות עמו, עליו לשלם לו פיצוי פיטורים. בית הדין לעבודה דחה את התביעה
16:08
22.12.10
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה תביעת פיצויים בסך 8 מיליון שקל שהגיש משרד עורכי דין נגד בנק דיסקונט למשכנתאות, בטענה שהבנק היה הלקוח העיקרי של המשרד, ומאחר שהפסיק לעבוד בשלב כלשהו עם המשרד – עליו לשלם לו פיצוי פיטורים.
בית הדין קבע כי לא ניתן לטעון שבין משרד עורכי דין לבין בנק שהיה לקוחו מתקיימים יחסי עובד-מעביד, וכי "משרד עורכי דין שבוחר להתבסס על לקוח אחד, אין לו להלין אלא על עצמו".
מדובר בתביעה שהגישו שלושת השותפים במשרד בן-ציון כהן: עורכי הדין בן ציון כהן, רחל כהן ז"ל (שתבעה באמצעות עזבונה) ועודד לב. המשרד העניק שירותי יעוץ משפטי לבנק דיסקונט למשכנתאות מאז שנת 1959 וזאת ללא הסכם מסודר בכתב. בשנת 1988 הועלו על הכתב פרטי התקשרות בין הצדדים והסכם נוסף נחתם ב-2001.
בינואר 2005 הודיעה מנכ"לית הבנק, דאז, ענת קינן, על סיום ההתקשרות עם הפרקליטים והם הגישו את התביעה. בתביעה נטען כי במשך כ-46 שנים בהן עבד המשרד עבור הבנק התקיימו המבחנים לקיום יחסי עובד ומעביד: במשרדם הותקן קו טלפון פנימי של הבנק, הם חוברו למערכת המחשב של הבנק, השתתפו באירועים של הבנק.
הבנק שיוצג ע"י עורכי הדין יחיאל כשר, נטע הדר-מנדה ותהילה פינק-בנישו ממשרד פרופ' יובל לוי ושות', טען כי מעמד המשרד היה של קבלן עצמאי ולא ניתן להחיל עליו בדיעבד סטטוס של עובד.
הרכב בית הדין בראשות השופטת אריאלה גילצר כץ ונציגי הציבור אליעזר רוזנטל והדסה שליסל קיבל את טענות הבנק וקבע כי לאורך כל שנות העבודה לא העלו התובעים כל טענה בדבר היותם עובדים או מעין עובדים. בפסק הדין נקבע כי מערכת יחסי עובד-מעביד נבחנת על פי מבחן ההשתלבות ואילו הפרקליטים התובעים לא הוכיחו כיצד הם השתלבו בעסקי הבנק, הם לא היו חלק מהמחלקה הפנימית של הבנק, הם היו עצמאיים בעבודתם וכי העובדה שקיבלו ציוד מהבנק אין בה כדי ליצור יחסי עובד ומעביד.
התובעים חויבו בהוצאות ושכר טרחה בסך 27,000 שקל.
