ראיון "כלכליסט" - עו"ד דניאל רייזנר: "שוחד הוא כבר לא הוצאה מוכרת"
עו"ד דניאל רייזנר, העומד בראש המחלקה הביטחונית בהרצוג, פוקס, נאמן ושות', מזהיר כי בשנים האחרונות עברה ישראל מהפך בגישתה כלפי שחיתות בחו"ל: "כתב אישום ראשון בנושא כנראה בדרך"
"בתוך שנים ספורות השלימה ישראל מהפכה כוללת בגישה שלה כלפי שחיתות של חברות ישראליות בעולם", כך אומר בראיון ל"כלכליסט" עו"ד דניאל רייזנר - ראש המחלקה הביטחונית במשרד עוה"ד הרצוג, פוקס, נאמן ושות'.
רייזנר, מהמומחים הבולטים בישראל לדין בינלאומי שרכש מומחיות מיוחדת בייעוץ לחברות ביטחוניות, מסביר כי בשנים האחרונות הועברו אצלנו שורה של תיקוני חקיקה שתכליתם אחת: מניעת האתוס שהשתרש אצלנו בשנים האחרונות, ולפיו אין מכירת נשק - במיוחד לצרכנים בעולם השלישי - ללא שוחד לשימון הפוליטיקאים המקומיים.
תפקידה של המחלקה שבראשה עומד רייזנר הוא לתפור ללקוחות ביטחוניים תוכנית למניעת שחיתות. תוכנית זו תידרש בשנה הבאה מהלקוחות כתנאי לקבלת רישיון יצוא. המשרד שבו עובד רייזנר הצטרף לקונסורציום של 165 משרדי עורכי דין בעולם המוסמך לגבש תוכנית כזאת, בהתאם לדרישות משרד הביטחון.
"ארה"ב הכי מחמירה"
"לכל לקוח צריך להתאים תוכנית למניעת שחיתות לפי צרכיו - וזו כפופה למשטר המשפטי והרגולטיבי הנהוג במדינה הרלבנטית", אומר רייזנר. לדבריו, לעתים היצואן הישראלי כפוף לכמה שיטות השונות זו מזו בדרישותיהן, בו זמנית. "החוק האמריקאי הוא הרחב ביותר", הוא מסביר, "אם תיתפס ויוכח שיש לך הזיקה הקלה ביותר לארה"ב - תיענש בחומרה. מספיק שהתשלום יתבצע בדולרים דרך בנק בניו יורק".
"ובכל זאת", ממשיך רייזנר, "יש חריג בחוק האמריקאי. מותרים 'תשלומי קידום'. אלה תשלומים לפקיד ממשל עבור מעשה שהיה עושה בכל מקרה. נניח שפקיד מכס אמור לשחרר סחורה תקועה - ניתן לשלם לו כדי שיזרז את הטיפול. האנגלים, בחוק חדש, מתכוונים להחמיר יותר ולאסור שוחד גם לאנשים פרטיים כמו מנכ"לים של חברות זרות. האיסור הזה למשל לא קיים אצלנו".
אגב, הגישה הרב־לאומית שמציג רייזנר משתקפת גם במחלקה שבראשה הוא עומד, הכוללת פרט אליו גם את עו"ד ג'יי קופייצקי שהגיע מארה"ב, ואת עו"ד ג'פרי ברק מאנגליה.
החקיקה נגד שחיתות שהועברה בישראל בשנים האחרונות מבטאת רצינות ומאמץ אמיתי של המדינה לטפל בנטייה ובפיתוי לקדם יצוא באמצעות שוחד, במיוחד במדינות שקשה לקדם בלעדיו עסקאות.
לפני כשנתיים שילמה חברת סימנס כ־1.5 מיליארד דולר כקנס מינהלי לממשלות ארה"ב וגרמניה בגין מעורבות בכיריה בפרשות שחיתות בינלאומיות. חברת ITT ספגה קנס של 100 מיליון דולר.
ישראל למדה משהו מהמדיניות הבלתי מתפשרת שמובילה ארה"ב לביעור השחיתות בעסקים הבינלאומיים, ובמשרד המשפטים בארץ הוקמו שמונה צוותים משולבים של חוקרים מהמשטרה ומהפרקליטות.
על האכיפה בהקשר זה אמון עו"ד יהודה שפר, המשנה לפרקליט המדינה, שמילא בעבר את תפקיד ראש הרשות למלחמה בהלבנת הון. שפר ועו"ד אחז בן־ארי - היועץ המשפטי של משרד הביטחון - השתתפו לפני עשרה ימים ביום עיון שארגן רייזנר במשרדי הרצוג, פוקס, נאמן ושות'.
אל הכנס הגיעו גם אורחים מחו"ל - קולבי סמית' שייצג את סימנס, ולורד פיטר גולדסמית', שניהם שותפים במשרד עורכי הדין הבינלאומי Debevoise & Plimpton LLP.
רייזנר בטוח ששפר כבר שוקד על כתב אישום ראשון כדי להרתיע חברות ישראליות ולהראות שהמדינה נוקטת יד קשה נגד התופעה: "לי די ברור שישראל חייבת להוכיח ל־OECD שהיא עושה הכל בנושא הזה - ואין הוכחה טובה יותר מכתב אישום פלילי".
רייזנר מסתמך על המרץ שהפגין שפר כשעמד בראש הרשות למאבק בהלבנת הון, והבין שאין כמו כתבי אישום מתוקשרים לצורך הרתעה. שפר מכחיש: "בכוונתנו לעבוד תוך שיתוף פעולה עם החברות".
"התעשייה מבוהלת"
היצוא הביטחוני, מעריך רייזנר, הוא ענף היצוא מספר אחד של ישראל. מלבד החברות הגדולות כמו התעשייה האווירית, תע"ש, רפאל ואלביט, ישנם מעל אלף יצואנים ביטחוניים שמוכרים הכל - נשק, תוכנות מחשב, ייעוץ ושירותים. צה"ל הרי מוציא פנסיונרים בגיל צעיר יחסית, ולרבים מהם זהו אפיק הפרנסה הטבעי ביותר.
לדברי רייזנר: "העולם השתנה, האנשים לא. התעשייה מבוהלת בעקבות תקדים סימנס, וחברות החלו לצאת משווקים בעייתיים. הבעיה היא שחברות מערביות יאבדו שווקים לטובת חברות ממדינות שבהן אין חוקים ואכיפה נגד שוחד, כמו רוסיה וסין".
האם ניתן להיאבק גם בכך? רייזנר סבור שכן: "בפאנל שקיימנו הציע קולבי סמית' להדגיש בפני הרוכשים, שמי שמוכן לתת שוחד אולי גם יעגל פינות וירמה במקומות נוספים כמו באיכות המוצר. אולי זה ירתיע".
רייזנר שירת בעבר 20 שנה בצה"ל ושימש, בין השאר, כראש מחלקת הדין הבינ"ל בפרקליטות הצבאית. בזמן שבכירים ישראלים חוששים לצאת לחו"ל מחשש שייעצרו, יש לרייזנר כמה עצות לקצינים ולפוליטיקאים ישראלים, למשל להיזהר יותר מביקורים באנגליה ובספרד: "ברוב המדינות המתוקנות ההחלטה על הגשת כתב אישום היא של היועץ המשפטי או הדמות הבכירה ביותר במערך האכיפה. יש כמה מדינות שההליך לא עובר את המסננת הזו. באנגליה ניתן להגיש קובלנה פלילית פרטית לשופט בדרג נמוך ובספרד לשופט בדרג גבוה יותר, אבל אם מצאת שופט שמסמפט אותך מבחינה אידיאולוגית או סתם רוצה להתפרסם - הוא יכול להוציא צו ולסבך אותך בהליכים שהמדינה לא היתה מעוניינת בהם".
לדברי רייזנר, יש לנו ממה לחשוש: "הפלסטינים ותומכיהם זיהו את החזית המשפטית, והם יוזמים הליכים במדינות רבות שמחייבים את הבכירים הישראלים להיזהר". כזכור, נגד אלוף דורון אלמוג הוצא צו מעצר בבריטניה והוא נאלץ להישאר במטוס. לאחרונה הוגשה תלונה בדרום אפריקה נגד קצין ישראלי ששירת בפרקליטות הצבאית, פקוד לשעבר של רייזנר, דיוויד בנג'מין. "למזלו", אומר רייזנר, "התובע שם חיכה שבנג'מין יעזוב את המדינה ואז אמר שאין מה לעשות. השיטה שם, להבדיל מאנגליה, אפשרה את הפתרון האלגנטי הזה".
