הקרנות המחקות מחכות ל־2011

בחודש החולף סקרנו את תוצאות רפורמת הקרנות של 2008, שהציגה לשוק הקרנות הישראלי מוצרי השקעה שלא היו בנמצא: הקרנות הכספיות, קרנות אגד ישראלי וקרנות אגד חוץ. היום ננתח את הנדבך האחרון של רפורמה זו - הקרנות המחקות, מוצר שיש לו פוטנציאל לא מבוטל, אך טרם קיים את ההבטחה, בעיקר בשל רגולציה שאמורה להשתנות ב־2011.

עולם המוצרים הפיננסיים מחולק כיום לשניים: מוצרים אקטיביים, כדוגמת קרנות נאמנות שמטרתן העיקרית היא להשיג ולהכות את מדדי הייחוס שלהן, ומוצרים פסיביים, כדוגמת קרנות מחקות, קרנות סל ותעודות סל שמטרתן לעקוב אחר המדדים ולהשיג את תשואותיהם.

עדיין בשולי ענף הקרנות

בניגוד לתעודת סל, קרן מחקה איננה מייצגת התחייבות של המנפיק לספק למשקיע את תשואת המדד, אלא היא הצהרה של מנהל הקרן כי הוא יעשה את המאמץ המיטבי להשיג את המדד. קנייתה ומכירתה של קרן מחקה כרוכות בתשלום עמלה, ובדרך כלל כיום רוב המנהלים אינם גובים דמי ניהול. אם הקרן הפיקה רווחים מהשאלת ניירות ערך, "הולכות" הכנסות אלה לקרן - כלומר, למשקיעים. הקרן אינה נסחרת במהלך המסחר ויש לה שער אחד בסוף היום, המייצג בדיוק את שווי נכסיה. ישנה אפשרות לקבוע גם שני שערים ביום - שער פתיחה ושער סגירה.

תעשיית הקרנות המחקות (בעתיד קרנות סל) עדיין לא התפתחה בישראל בהשוואה לעולם. הקרנות המחקות מהוות כיום כ־2.2% מתעשיית קרנות הנאמנות בישראל. בארה"ב, לדוגמה, קרנות הסל (ETF) תופסות קרוב ל־7.2% מכלל הקרנות. הפער נובע בעיקרו מעיכוב יישום תיקון 14, שיאפשר את הפיכתן של הקרנות המחקות לקרנות סל והעברתן למצב של סחירות רציפה, ויביא לפתיחת תחרות אמיתית לענף תעודות הסל הישראלי, "השולט", נכון לעכשיו, בעולם המוצרים הפסיביים.

2009 היתה שנת השיא עד כה מבחינת הקרנות המחקות, כאשר הציפייה היתה כי הן ייהפכו לסחירות עוד במהלך 2010, דבר שבפועל לא התרחש. בסוף 2009 הגיעו הנכסים המנוהלים בקרנות המחקות לכ־2.7 מיליארד שקל, ואילו ב־2010 אנחנו עדים לקיפאון יחסי, הנובע בעיקר מביטול עמלות הפצה והנהגת עמלות קנייה ומכירה שביטלו את היתרון היחסי בעלויות שהיה להן על פני תעודות הסל.

מתחילת השנה ועד לסוף ספטמבר גייסו הקרנות המחקות ה"פסיביות" כ־300 מיליון שקל לעומת גיוסים של קרוב ל־17 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות ה"אקטיביות". אקסלנס ופסגות בלטו עם גיוס של כ־220–230 מיליון שקל כל אחת, כאשר מנגד כלל פיננסים סבלה מפדיונות של כ־360 מיליון שקל.

כיום ישנן מעט יותר מ־100 קרנות מחקות אשר כחצי מהן עוקבות אחר מדדי אג"ח ממשלתיות (גליל, שחר, ריבית משתנה, מק"מ), עוד כרבע עוקבות אחר מדדי תל בונד, והשאר מתחלק באופן שווה בין קרנות מחקות מנייתיות לקרנות מחקות מורכבות, המשלבות השקעה באג"ח ובמניות.

כשבודקים כמה כסף מנוהל בכל אפיק, ניתן להבחין בהטיה ברורה לאפיק האג"חי המנהל כ־74% מכספי הקרנות המחקות. עם זאת, ניתן להצביע על חוסר יעילות בקרנות המחקות מדדי תל־בונד שרושמות את ממוצע הנכסים לקרן הנמוך ביותר, עם פחות מכ־20 מיליון שקל.

מלחמת מחירים

מכיוון שישנו פוטנציאל גלום ניכר בתעשיית הקרנות המחקות, נפתחה מלחמת מחירים בין מנהלי הקרנות כדי לתפוס נתח שוק ומובילות בקטגוריה שיכולה ליהנות, בעיקר בגלגולה הבא כקרנות סל, מגיוסים משמעותיים.

גם הסרת עמלות ההפצה ממנהלי הקרנות המחקות והוספת עמלות קנייה/מכירה במקומן החריפה את מלחמת המחירים, כשאפשרה למנהלי הקרנות להפחית עוד יותר את דמי הניהול. כיום מתוך כ־100 קרנות מחקות ישנן 44 קרנות שאינן גובות דמי ניהול כלל. דמי הניהול הממוצעים עומדים על שיעור מגוחך של 0.22%, גבוה יותר רק מהקרנות הכספיות שנמכרות לרוב בחינם.

ניתן להעריך כי ברגע שהקרנות המחקות ייהפכו לקרנות סל לכל דבר, עולם ההשקעות כפי שהכרנו ישתנה.

סביר להניח כי הקרנות המחקות יצמחו במהרה, גם הודות לכניסת משקיעים מוסדיים וגם באמצעות יועצי ההשקעות. השאלה המרכזית היא האם זה יהיה רק על חשבון תעודות הסל או שמא הן יהוו תחרות גם אל מול קרנות הנאמנות האקטיביות. להערכתנו, זהו מצב של WIN-WIN. ענף מוצרי ההשקעה צמא לצמיחה נוספת, ויש מקום לתחרות שתבסס את קרנות הנאמנות האקטיביות בראש, יחד עם צמיחה של המוצרים הפסיביים. נצטרך להתאזר בסבלנות ולהמתין לשנת 2011.

צבי סטפק הוא יו"ר ומנהל ההשקעות הראשי במיטב בית השקעות, רוני אפטר הוא מנהל קשרי יועצים במיטב. אין לראות בכתבה המלצה או הזמנה לבצע השקעות, פעולות או עסקאות כלשהן