רק הסנונית הראשונה

קשה לומר שהופתעתי מהאפשרות שחברה סינית תבצע רכישת ענק בישראל, כאשר התבשרנו על האפשרות שהחברה הסינית הממשלתית כימצ'יינה תרכוש את מכתשים אגן. לדעתי, רכישה זו תהיה רק הסנונית הראשונה.

בשל גאות בשוק הדיור הסיני ובשל התעשרות בעלי מפעלים רבים מיצוא, יש כיום כסף פנוי רב להשקעות בסין. אין זה מקרה שממשלת סין מלווה סכומי עתק למדינות כגון ארה"ב, מדינות אפריקה ודרום אמריקה. הכסף כה זמין, עד שממשלת סין היתה צריכה לחוקק חוקים מגבילים כדי לצנן את ההתלהבות, במיוחד בשוק הדיור. כשהכסף זמין, הסינים מחפשים כלים לעשות את הקפיצה הבאה קדימה. סין כבר מזמן שולטת בייצור העולמי, אך כיום הם מעוניינים להתחיל לבנות חברות מובילות בסדר גודל עולמי. המהפכה התחילה כאשר התבשרנו על כך שלנובו רכשה את חטיבת המחשבים הניידים של IBM וכאשר חברת הרכב ג'ילי רכשה את וולוו. כעת, הסינים מתחילים לפזול גם אל ההייטק והביוטק.

רצון להפוך לחברה מובילה בקנה מידה עולמי

יו"ר כימצ'יינה אמר לפני כמה שנים כי התעשייה הכימית בסין נתקלה בצוואר בקבוק בדמות חסכים טכנולוגיים ומימון לא מספק. יש להניח כי בימים אלה חווה החברה פחות קשיים בתחום המימון, גם בשל זמינות הכסף בסין, אך גם משום שקרן הפרייבט אקוויטי מהגדולות בעולם, בלקסטון, השקיעה כ־600 מיליון דולר בחברה. כעת נותר להם להתקדם בתחום הטכנולוגי.

אמנם מדובר בהשערה בלבד, אך ברכישת מכתשים אגן קוסמת לסינים במיוחד המובילות הטכנולוגית המוכחת שמציגים בישראל זה שנים בתחומי הביוטכנולוגיה, החקלאות והכימיה. כימצ'יינה תוכל להשתמש בחברה הישראלית ככר לחדשנות, ובכך להיהפך לחברה מובילה בקנה מידה עולמי.

מעבר לפוטנציאל, במיזוג זה קיים גם סיכון לא מבוטל עבור הסינים. אמנם כימצ'יינה איננה חדשה במיזוגים ורכישות - מאז 1990 רכשה החברה יותר מ־100 חברות סיניות - אך רכישה של חברה ישראלית בסדר גודל כזה תהיה אתגר לא פשוט עבור הסינים. הפערים התרבותיים בניהול הם נושא מרכזי שיהיה צורך להתגבר עליו. הבדלי התרבויות השתקפו במקרה של לנובו: אם בתחילה חשבו כי מנהל אמריקאי יוביל את החברה המשותפת IBM־לנובו, לאחר כמה שנים חזר יו"ר לנובו למלא תפקיד פעיל.

הסינים, ובייחוד בחברות הממשלתיות, מאמינים בריחוק גדול מאוד בין המנהל לעובדיו - העובדים הזוטרים מפחדים אפילו להיכנס לאותה מעלית עם המנכ"ל שלהם. מונחים כגון "מדיניות הדלת הפתוחה" או "ישיבת סיעור מוחות" שנפוצים בישראל, כמעט זרים לסינים.

הסינים בחברות רבות גם מאמינים ב"אפס טעויות". מדובר בתרבות שבה כל מהלך מלווה במחקר אינסופי כדי להימנע ממבוכה. מדובר בניגוד חד לתרבות הישראלית, המתאפיינת בניסוי וטעייה ובניסיון לכוון לכמה שיותר קצות חוט כדי שאחד מהם "יתפוס".

למרות הקשיים, המגמה לחיזוק הקשרים בין המשק הישראלי לסיני חשובה מאוד לישראל. יש להשתמש בצמיחה חסרת התקדים שבסין כדי לקדם את התעשייה הישראלית, במיוחד בתקופה שבה הדולר האמריקאי הצונח מאיים להחריב תעשיות שלמות. מציאת שוקי יעד חלופיים היא משימה ברמה הלאומית - והעסקה המוצעת היא הזדמנות כזאת.

הכותב חי בעבר בסין, מדבר סינית וכיום מנהל את תחום סין בקרן ההון סיכון תעוזה