מאחורי הקלעים של העסקה

גם בימיה היפים של חברת האגרוכימיה הישראלית, שווי של 2.7 מיליארד דולר היה נתפס כשווי נאה. בעל השליטה הנוכחי במכתשים אגן, נוחי דנקנר, לא היה צריך לחשוב פעמיים אם לדחות אקזיט כזה. כל שכן במצב הנוכחי, כשהבור שנפער עם אזהרת הרווח החמורה של החברה אתמול, הוא גדול.

דנקנר ניהל את המשא ומתן הראשוני מול כימצ'יינה כמעט לבדו. נציגי החברה הסינית הגיעו לישראל לפני כחודש וחצי, לשיחות ראשונות עם דנקנר. בשיחה נכחו גם עמי

נוחי דנקנר. שלום, הוא הולךצילום: צביקה שטישלר

אראל נשיא דסק"ש וחיים גבריאלי מנכ"ל אי.ד.בי אחזקות. בפגישה החל למעשה המשא ומתן בין הצדדים, והסינים הגיעו גם לביקור במפעלי החברה בנגב.

אי.די.בי לא השתמשה אפילו בשירותיו של בנק השקעות לצורך המגעים, למרות ההיקף הגדול של העסקה. הפגישות היו מול יו"ר כימצ'יינה, שגם ביקר בארץ. רק בשלב מתקדם יותר של המשא ומתן יצאו דנקנר, אראל וגבריאלי לסין. הנסיעה היתה בסוף ספטמבר, ואל השלושה נלוו ארז ויגודמן, מנכ"ל מכתשים אגן, היו"ר אברהם ביגר, ושני מנהלים נוספים של מכתשים.

דנקנר פונה מזרחה

שלא יהיו טעויות. העסקה עדיין רחוקה מסגירה. למעשה, חוץ מהמחיר לא התקבלו עד כה אישורים משום גורם להשלמתה. ככל הידוע, גם ממשלת סין, בעלת כימצ'יינה, לא נתנה עדיין את אישורה לעסקה, ומדובר באישור הכרחי. המשא ומתן התנהל עד כה מול נציגי החברה, ללא מעורבות ממשלתית.

הדיווח אתמול על המשא ומתן יצא בעקבות הפרסום בתקשורת, ולאחר שרשות ניירות ערך פנתה לחברה לקבל הבהרות. בחברה היו במצב של עיכוב דיווח, שבו דיווח מהותי מתעכב מחשש שפרסומו יזיק לעסקה. עם ההדלפה, לא נותרה ברירה והדיווח פורסם למשקיעים.

לעסקת מכתשים יש גם היבט נוסף. דנקנר נפרד למעשה מהשליטה בחברה השלישית בגודלה בקבוצה, אחרי קרדיט סוויס וסלקום. אם העסקה תצא לפועל, הפער בין האחזקות הישראליות לזרות של קבוצת אי.די.בי, יגדל משמעותית לטובת השקעות החוץ. זו פריצת דרך משמעותית לדנקנר במזרח.

הוא לא מתכוון לעזוב את ישראל, אבל יש בהחלט אינדיקציות לכך שדנקנר מתכוון לצמצם משמעותית את פעילותו כאן. העסקאות האחרונות של אי.די.בי הביאו לשינוי מהותי בתמהיל העסקים של הקונצרן. כשנרכשה השליטה בחברה על ידי דנקנר ושותפיו ב־2003, היוו העסקים בחו"ל רק 7% מתמהיל האחזקות של הקבוצה. כיום המספר עומד על 48%, והמכירה הבאה תעניק לראשונה במאזן הכוחות הזה את הבכורה לאחזקות הזרות.

גם מרוויח, גם משקיע

מכירת מכתשים היא אם כן, הזדמנות עסקית מדהימה, במיוחד לאור הקושי שבו נתונה החברה כיום. אבל חלק מההחלטה למכור נובע ככל הנראה גם מכוונתו של דנקר להגביר משמעותית את צמצום אחזקותיו בישראל. לא מכבר הוא ציין כי הוא סירב להצעה למכור לשותפיו, קבוצת ברונפמן־פישר, את אחזקותיה של אי.די.בי בשופרסל. שופרסל קרובה ללבו ויש לו היכרות עם חלק מהעובדים. אבל גם סלקום היא כזו. ואם סלקום על המדף, לא נתפלא אם בעתיד אפילו שופרסל תגיע לשם.

אי.די.בי יכולה היתה למכור את כל אחזקותיה במכתשים, אבל בחרה, כנראה מרצון, להישאר עם 30%. ניתן להניח שדווקא הנקודה הזו מצביעה על רצון בכל זאת להישאר בארץ, אבל אפשר להניח גם אחרת - שותפות עם קונצרן מוביל בסין יכול להיות מנוף לא רע להשקעות עתידיות של הקבוצה במזרח בכלל ובסין פרט.