מבחן הרלבנטיות של הבנק הפדרלי
בנקים מרכזיים טובים יותר בריסון בועות מתנפחות מאשר בקידום השקעות בזמני מיתון. כעת נותר לגלות אם בן ברננקי יוכיח אחרת
בימים אלה, כשהריבית עומדת על קרוב לאפס, הבנק הפדרלי המרכזי בארצות הברית ובנקים מרכזיים אחרים נאבקים כדי לשמור על רלבנטיות. המסמר האחרון בארון הקבורה מכונה הקלה כמותית (QE), ויעילותו בהחייאת הכלכלה האמריקאית תהיה נמוכה בדיוק כמו כל פעולה אחרת שניסה הבנק בשנים האחרונות. חמור מכך, תוכנית ההקלה הכמותית ככל הנראה תעלה למשלם המסים סכום לא מבוטל, ובמקביל תפגע ביעילות של הבנק הפדרלי בשנים הבאות.
ג'ון מיינרד קיינס טען שהמדיניות המוניטרית לא הועילה במהלך השפל הגדול. בנקים מרכזיים טובים יותר בהגבלת העודפים חסרי ההיגיון של שווקים בתקופות של בועות - הגבלת הנגישות של האשראי או העלאת שיעורי הריבית כדי לחזק את הכלכלה - מאשר בקידום השקעות בזמני מיתון. מסיבה זו, מדיניות מוניטרית טובה אמורה למנוע היווצרות של בועות.
אולם הבנק הפדרלי, שלכוד מזה למעלה משני עשורים בכבלי האינטרסים של וול סטריט, לא רק שנכשל בהטלת המגבלות, כי אם פעל כמו מעודדת. ולאחר שלקח חלק משמעותי ביצירת המהומה הנוכחית, מנסה כעת להשיב לעצמו את הכבוד. ב־2001 היה נראה שהורדת שיעורי הריבית נושאת תוצאות, אף כי לא במידה שבה אמורה היתה לסייע. במקום לעודד השקעות במפעלים ובציוד, שיעורי הריבית הנמוכים ניפחו בועת נדל"ן.
הדבר הטוב ביותר שאפשר לומר על המדיניות המוניטרית שיושמה בשנים האחרונות זה שהיא מנעה את התוצאות העגומות ביותר שהיו יכולות ללוות את קריסת ליהמן ברדרס. אך איש לא יכול לטעון שהורדת שיעורי הריבית לטווח הקצר עודדה השקעות. ואכן, הלוואות עסקיות - בייחוד לעסקים קטנים - הן בארצות הברית והן באירופה, נותרו מתחת לרמות שנרשמו לפני המשבר. הבנק הפדרלי והבנק האירופי המרכזי לא עשו דבר בעניין.
נראה שהם עדיין מוקסמים מהמודלים הסטנדרטיים של מדיניות מוניטרית, שבמסגרתם כל שעל הבנקים המרכזיים לעשות כדי להתניע מחדש את הכלכלה זה להפחית את הריבית. המודל הסטנדרטי לא הצליח לחזות את המשבר הנוכחי, אך רעיונות גרועים גוועים לאט. כך שבעוד שהורדת שיעורי הריבית לטווח הקצר לרמה קרובה לאפס נכשלה, התקווה היא שהורדת שיעורי הריבית לטווח הארוך יותר תחזק את הכלכלה. הסיכוי להצלחה קרוב לאפס.
החברות הגדולות שוחות בכסף, הורדה קטנה בשיעורי הריבית לא תשנה להן דבר, ואילו הורדת הריבית שהממשלה משלמת לא היתרגמה לשיעורי ריבית נמוכים יותר עבור חברות קטנות רבות שנאבקות למצוא מימון.
רלבנטית יותר היא הנגישות של ההלוואות. כאשר כל כך הרבה אנשים וחברות בארצות הברית שרויים במצב פגיע, ההלוואות ככל הנראה יישארו מוגבלות. יתרה מכך, רוב ההלוואות לעסקים קטנים מבוססות על ערבות, אך השווי של הערבות השכיחה ביותר - נדל"ן - צנח.
טוב הדבר שהבנק הפדרלי מנסה לפצות על הביצועים העגומים שלו מלפני המשבר. למרבה הצער, לא נראה שהוא שינה את אופן החשיבה שלו או את המודלים שעליהם הוא מתבסס, אשר לא הצליחו לשמור על כלכלה מאוזנת. השגיאות הקודמות של הבנק התגלו כיקרות ביותר. כך גם החדשות - גם אם הבנק יתאמץ להסתיר את תג המחיר.
הכותב הוא חתן פרס נובל לכלכלה, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת קולומביה ומחבר הספר "נפילה חופשית"
פרוג'קט סינדיקט 2010, מיוחד ל"כלכליסט"
