פרשנות: על מריחה וגרירת רגליים
קשה להשתחרר מהמסקנה שבעבור אנשי האוצר ים המלח הוא כבר "פאסה". הרבה יותר זוהר וסקסי לעסוק בממלכת הגז שהתגלתה מול חופי ישראל
רק אחרי ששר האוצר יובל שטייניץ קרא אתמול את חשיפת "כלכליסט" הוא הורה לבחון את מדיניות גביית התמלוגים מכיל. קשה להשתחרר מהמסקנה שבעבור אנשי האוצר ים המלח הוא כבר "פאסה". הרבה יותר זוהר וסקסי לעסוק בממלכת הגז שהתגלתה מול חופי ישראל.
לשטייניץ הרבה יותר קל להצטרף לעליהום הקורא להעלאת תמלוגי הגז, ולהשאיר מאחור את שאר אוצרות הטבע - מעטים ורווחיים ככל שיהיו - ובהם ים המלח. אף אחד לא מצפה משר האוצר להיות לוחם צדק, אבל מצופה שיילחם עבור כל שקל שמגיע למדינה.
למרות שהאוצר יכול היה לבחון את נושא התמלוגים שנגבים מכיל עוד בתחילת 2010, רק עכשיו נזכרו שם לשנס מותניים, לפחות כך עולה מהתשובות העמומות שהמשרד מוסר. באוצר רגילים לגרור רגליים בכל הנוגע לכיל: ארבע שנים יותר מדי נמשכת הבוררות ללא בורר שמתקיימת בין החברה לבין האוצר לגבי אופן חישוב התמלוגים, שעליו התריע החשב הכללי לשעבר ירון זליכה.
על פי האוצר, הפער בחישוב התמלוגים עומד על 20 מיליון דולר - אבל משום מה העניין נמרח. לפתרון סוגיית התמלוגים יקימו אולי "ועדת ששינסקי 2" או שיכניסו סעיף בחוק ההסדרים. הכל תלוי, כמובן, במידת הלחץ התקשורתי.
אם היינו חיים בעולם אוטופי, התמלוגים שכיל משלמת היו עולים וגם חוק עידוד השקעות הון, המעניק הטבות מס בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה, היה מתוקן. אבל אנחנו חיים בעולם שבו הלוביסטים של משפחת עופר וכיל יזיעו, בדיוק כפי שמזיעים אנשיו של יצחק תשובה, ואולי יצליחו לגנוז אחת מהיוזמות.
