הגיימרים חיים בממד אחר
יצרניות אלקטרוניקה מסתערות על שוק התלת־ממד, אבל הקהל הרחב לא מוכן לקנות טכנולוגיה בוסרית. הגיימרים דווקא כן, ולכן רצוי להתמקד בהם
תערוכת האלקטרוניקה IFA בברלין נחתמה בשבוע שעבר, והבשורה הבולטת שלה, כמו בכנס CES שנערך בינואר, היא תלת־ממדית: טלוויזיות, מחשבים ואפילו מקרנים תלת־ממדיים הוצגו על ידי כל היצרניות. אך הבעיה, לפי סקר של חברת נילסן, היא שרוב הצרכנים לא ממש מתלהבים מחזון התלת־ממד: שיעור הנשאלים ששקלו בחיוב לרכוש טלוויזיה תלת־ממדית לפני שהתנסו בטכנולוגיה עמד על 25%, אך לאחר צפייה בתלת־ממד שיעור זה דווקא ירד ל־12% בלבד. מנגד, שיעור הנסקרים שכלל לא שקלו לרכוש טלוויזיה תלת־ממדית, עלה מ־13% לפני ההתנסות בטכנולוגיה ל־30% לאחר מכן.
עם זאת, הנתון המעודד במחקר, לפחות עבור יצרניות המשחקים, הגיע מנסקרים שהגדירו את עצמם כגיימרים. 71% מתוך קבוצה זו אמרו שהיו רוצים לראות משחקים בתלת־ממד. משמעות הדבר ברורה: גיימרים מוכנים ליהנות מהחידושים האחרונים ואף לשלם יותר עבורם, גם אם מדובר בטכנולוגיה בוסרית. לא פלא שמאז ומתמיד שוק המשחקים היה זה שדרבן את יצרניות החומרה לשווק מחשבים חזקים יותר עם האצת גרפיקה תלת־ממדית. רק אחרי שהטכנולוגיות עברו את הגיימרים, הן הגיעו גם לכלל המשתמשים.
מתוצאות הסקר עולה שהבוסריות של הטכנולוגיה עשויה לקבור אותה בטרם תספיק להבשיל. אבל התמקדות בשיווק לגיימרים - עם טלוויזיות לקונסולות, מחשבים לגיימרים ומימון פיתוח של משחקים טובים - עשויה להיות הפתרון. הצרכנים המיינסטרימיים יצטרפו כבר בדור השני.
