יד שנייה, מגיימר
אולפני המשחקים מאיצים את המלחמה שלהם בשוק היד השנייה, אבל לא מבינים שבעצם מדובר בחלופה חוקית לפיראטיות
שוק המשחקים מיד שנייה אינו דבר חדש בעולם הגיימינג, אבל לאחרונה נראה שהרצון של אולפני המשחקים ברווחים מיידיים גורם להם לאבד את הראש. בראיון לאתר המשחקים CVG אמר השבוע אחד מבכירי אולפן המשחקים THQ כי "לא אכפת לנו מרוכשי יד שנייה, כי כל קנייה שלהם מרמה אותנו". בחברת המשחקים Blitz הגדילו לעשות, וטענו בראיון אחר שמכירת משחקים יד שנייה "מזיקה לשוק עוד יותר מהעתקה פיראטית". אך התפיסה קצרת הרואי הזו מפספסת את היתרון הראשי של שוק היד השנייה: הוא מרגיל שחקנים לשלם בעבור משחקים.
משחקים, בסופו של דבר, הם מוצרי מותרות וגם לא מהזולים שבהם. אלטרנטיבת ההורדה הפיראטית תמיד תקרוץ מהצד. יצרניות המשחקים צריכות לברך על שוק היד השנייה, שמעודד גם את מי שאינו יכול להרשות לעצמו משחק חדש למצוא פתרון חוקי, ולא פיראטי. אם שחקן קונה משחק משומש היום יוכל להרשות לעצמו משחק מקורי מחר, יתכן שהוא יבחר דווקא לשלם.
ההתנגדות של מפתחי משחקים מובנת: עותק דיגיטלי של משחק לא מאבד ערך במעבר מיד ליד, ולכן אין לצרכן אינטרס לקנות אותו מהיצרן. אך בעיה זו צריך להיפתר על ידי תמריצים לרוכש הראשון, כמו שעושה חברת THQ, שהחלה לצרף למשחק ההיאבקות החדש שלה קוד להורדה בחינם של הרחבה מהרשת, שזמין רק לרוכש הראשון. מנגד יש את הדרך שבה בחרה EA: לחסום את הגישה של משחקי יד שנייה לרשת. חברות שיאמצו גישה זו רק יעוררו אנטגוניזם, ויחזירו את השחקנים שוב לחיק הפיראטיות.
