הגיאולוג הישראלי אבי בוזגלו־יורש מעורר עניין באו"ם, לאחר שפיתח מערכת ייחודית לגילוי מוקשים. המערכת מאפשרת לאתר את המוקשים מהאוויר, ללא צורך בסיכון חיי אדם בחיפוש קרקעי. בימים אלה מבצע בוזגלו־יורש פרויקט בהיקף של כמיליון דולר, לאיתור מוקשים שהונחו באנגולה במהלך מלחמת האזרחים במדינה, שהסתיימה ב־1994. שטח החיפושים הוא כמאה אלף קמ"ר. הפעילות מתבצעת באמצעות חברת גיאומיין ISR שבבעלות בוזגלו־יורש.

המערכת שפיתח הגיאולוג, שהשתחרר לפני שלוש שנים מחיל המודיעין בדרגת סא"ל, מנתחת תצלומי אוויר של שדות מוקשים ומזהה את מיקום המוקשים לפי ריכוז החנקן באדמה והרכב הצמחייה בסמוך להם. לשם ביצוע הפרויקט באנגולה שוכר בוזגלו־יורש מטוסים מקומיים, וכן שירותי מעבדה באוניברסיטת תל אביב לצורך זיהוי כימיקלים. "המערכת מחליפה את השיטות הקיימות, שהפופולרית שבהן היא שימוש בכלבים המיומנים בהרחת חומרי נפץ", הוא אומר. לדבריו, היעזרות בכלבים איננה מדויקת וגורמת לעתים לפציעות. גם השימוש בגלאי מתכת אינו יעיל מספיק, "משום שהם לא מסוגלים לזהות מוקשי פלסטיק".

בשיחה עם "כלכליסט" אמר בוזגלו־יורש כי המערכת חוסכת יותר מ־90% מעלות הגילוי בשיטות הקיימות, בזכות הדיוק שלה והחיסכון בהליכה אטית בשדות מוקשים. לדבריו, בעוד שגילוי קרקעי עולה כדולר למ"ר, עלות הבדיקה מהאוויר היא כסנט אחד למ"ר.

בוזגלו־יורש מממן את החברה שבבעלותו מהון עצמי וללא משקיעים חיצוניים, ואת הפטנט שעליו מבוססת המערכת הוא רשם עם שחרורו משירות הקבע. בהמשך ביצע ניסויים ברמת הגולן בשיתוף צה"ל והמכון הגיאולוגי.

בשבועות הקרובים יציג בוזגלו־יורש את המערכת במשרדי האו"ם בז'נבה, כדי להביא להפצתה בעולם. לדבריו, ממשלת וייטנאם כבר הביעה עניין בשימוש במערכת, ובהיבט העסקי חברות דוגמת סמסונג הקוריאנית מגלות עניין אף הן.

מגלים מוקשים

קבלו למייל את כל חדשות הטכנולוגיה בניוזלטר יומי. לחצו להרשמה

לקבלת הניוזלטר, אנא רשום את כתובת האימייל שלך כאן:

אני מאשר כי ברצוני לקבל ניוזלטרים ו/או הודעות על מבצעים, הנחות ותוכן שיווקי