חממות טכנולוגיות - המקפצה הבאה בכלכלת ישראל
הצלחתן של חממות בתחום האנרגיה המתחדשת תתרום לא רק לקידום התחום ופיתוחו, אלא גם לשימור מאגר המוחות בישראל, ליצירת מקומות תעסוקה באזור הדרום והגעת חברות בינלאומיות להשקעה בישראל
חממות טכנולוגיות או כפי שהן נקראו בשנות ה-80 "חממות תעשייתיות" שימשו ומשמשות גם כיום קרקע לפיתוח יוזמות ורעיונות "חדשים". עוד במחצית השנייה של שנות ה-80 עם גל העלייה הגדול מברה"מ הרים משרד התמ"ס דאז את הכפפה ופיתח את תוכנית החממות התעשייתיות, על מנת לאפשר למדענים של אותה עלייה להתרכז בפיתוח השלב הראשון של היישום הטכנולוגי מבלי לדאוג למימון הפיתוח ולניהול השותף.
לכן, זה אך ורק טבעי שגם היום אותו משרד או בשמו הנוכחי, התמ"ת מקדם פרויקט דומה להקמת מרכז ובו חממה טכנולוגית לקידום יוזמות ורעיונות, שישמש בסיס לפיתוח אחד התחומים הבוערים ביותר כיום - האנרגיות המתחדשות.
פיתוח זה של חממה אינו ייחודי רק לישראל והוא קיים במקומות רבים בעולם ובין היתר גם בארה"ב שהייתה בין המדינות הראשונות שהקימו בפנסילבניה בתחילת שנות ה-80 את "ארגון החממות הטכנולוגיות הארצי". מדובר בקונספט שהועתק על ידי מספר רב של מדינות בארה"ב ומחוצה לה והוא זוכה לביקורות לא מעטות ובמיוחד בישראל.
אמנם קל מאוד לבקר את פעילות החממות אך חשוב שמבקרי הקונספט יזכרו, כי בכל נקודת זמן מינהלת החממות מפעילה כ- 200 חברות. בהתחשב בכך שחברה נמצאת במסגרת החממה שנתיים, זה אומר שכל שנה מצטרפות כ-100 חברות חדשות. לאור העובדה שהתוכנית מופעלת מאז סוף שנות ה-80, כ-20 שנה, סה"כ כ-1,500 חברות הזנק הופעלו על ידי מנהלת החממות. כך שניתן לומר, כי ללא תוכנית החממות, לא היינו יכולים להתגאות היום בטכנולוגיות המתקדמות שפותחו בארץ ובמעמדה הכה מוערך של ישראל כמדינה מובילה בתחומים טכנולוגיים ומדעיים. מדינת ישראל פעלה ופועלת במקרה זה כקרן הון סיכון, המקדמת ומשקיעה בתחומים בהם היא מאמינה.
תהליך הפרטת החממות הקורה בשנים האחרונות, הוביל לשינוי בגישה העסקית בתחום. החממות המופרטות שינו את דרך פעולתן במטרה ברורה להפוך את הפרויקטים להצלחה מסחרית. אם עד אותו היום היזמים עצמם דאגו להמשך המימון של הפרויקט, בעלי החממה המופרטת רצו להיות שותפים לקטיפת הפירות והמשיכו בתמיכה גם לשלב שאחרי החממה. מספר חממות מופרטות אף הנפיקו עצמן בבורסה בהצלחה לא מועטה.
עוצמה כלכלית של החממה עצמה, יכולת המימון העצמי וגישה למקורות מימון נוספים הינם מרכיב הכרחי בהצלחת כל פרויקט ופרויקט בחממה. ולכן; בעלי החממה חייבים להיות מקצוענים בתחומי הטכנולוגיה, השיווק, הכלכלה והניהול.
כדי להגיע להצלחה גם בתחום האנרגיה המתחדשת וליצור חממות מוצלחות כדוגמת מודל חממת מעיין ונצ'רס, חממת ניו מיקנעם שבבעלות משפחת עופר ואודי אנג'ל ועוד, המדינה צריכה לדאוג לכך כי המרכז לאנרגיות מתחדשות שישמש כחממה טכנולוגית ישלב בתחומו ידע וניסיון בינלאומיים מצד חברות זרות בנוסף לישראליות שיהיו שותפות מתחילת התהליך, מהסינון הראשוני דרך הפיתוח ועד לשיווק הבינלאומי.
הצלחתן של חממות בתחום האנרגיה המתחדשת תתרום לפי הערכה מינימלית לא רק לקידום התחום ופיתוחו, אלא גם לשימור מאגר המוחות בישראל, ליצירת מקומות תעסוקה במקומות הזקוקים לה יותר מכל, כגון אזור הדרום. אלה יובילו להמשך פיתוחם של פרויקטים והגעתם של חברות בינלאומיות להשקעה בישראל בתחום האנרגיה המתחדשת, המהווה את המקפצה הבאה בכלכלת ישראל.
הכותב הינו מנכ"ל קבוצת שדרות 21, המתמודדת במכרז להקמת מרכז לפיתוח טכנולוגיות לאנרגיה מתחדשת בנגב.
