מסכסוך גירושים לכונס נכסים

גם כאשר סכסוכי גירושים מסתיימים בהסכמות, יש אפשרות שאחד הצדדים יפר אותן, אף שאלה קיבלו תוקף של פסק דין. לעתים, אף שהסכם הגירושים קובע שדירת בני הזוג תימכר, בן הזוג המתגורר בדירה משתמש בשלל תירוצים כדי לטרפד את מכירתה ומסרב לפנותה.

פעמים רבות צד אחד מוותר על זכות המגורים בדירה המשפחתית, אך מסוכם כי הדירה, שעדיין נמצאת בבעלות שני בני הזוג, תימכר, והכספים יחולקו בין שני הצדדים. במקרים אלו הצד שנותר מחוץ לדירה מעביר לצד השני כספים ונכסים אחרים, כפי שנקבע ביניהם בהסכם הגירושין, אך כאשר הוא מבקש לממש את זכותו ולמכור את הדירה, הוא נתקל בקשיים רבים שמערים מולו הצד שנותר להתגורר בדירה, עד כדי סירוב לפנותה.

לרוב, הצד שנותר בדירה מערים קשיים ונותן כל מיני תירוצים "הגיוניים" לכאורה כמו: "אני מעדיף לחכות שהשוק יתאושש" או "אפשר לקבל מחיר הרבה יותר טוב", "הקונים האלה לא נראים לי אמינים" וכדומה. בפועל הוא נוקט סחבת ומסרב למכור את הנכס. הדבר עלול לגרור את הצד שכיבד את פסיקת בית המשפט להוצאות כבדות ביותר, ובהן פעמים רבות גם המשכנתה שעדיין משולמת על הנכס על ידי שני הצדדים.

נשאלת השאלה, כיצד אפשר לפנות את בן הזוג שנותר להתגורר מבית שרשום במחצית על שמו. השיטה היצירתית והמקובלת לפתרון הבעיה הסבוכה היא כניסה להליך כינוס נכסים. ישראלים רבים רואים בכינוס נכסים כתובת רק במקרה של חוב שלא שולם כדין וסבורים שכינוס נכסים מצריך מכירת נכס בהפסד. עם זאת, החוק גם מאפשר כינוס נכסים כדי לממש פסק דין שלא בוצע. זאת בעזרת עורכי הדין של הצדדים.

על פי דרך זו, נכנסים עורכי הדין של הצדדים לנעליהם ומוכרים במשותף את הנכס במחיר שוק ואף למעלה מכך. במסגרת הזו עורכי הדין של הצדדים יקבלו את שכר טרחתם באחוזים ממחיר הנכס, כך שהאינטרס שלהם הוא כשל בני הזוג עצמם - למכור את הנכס במחיר הגבוה ביותר. צריך לומר, כי לאורך זמן הדבר לא תמיד משתלם לבן הזוג המתבצר בדירה. זאת משום שבן הזוג שנותר מחוץ לדירה רשאי לתבוע נוסף על כינוס הנכסים דמי שימוש בנכס, השקולים לשכ"ד של נכסים דומים באזור, וכך יוצא שבן הזוג "המתבצר" צובר חוב גדול לגרוש שלו, ולמעשה נותר ללא כל רווח ממשי ממעשיו.