האינטרס הסמוי של הממשלה
האם הממשלה באמת רוצה להוריד את מחירי הדיור?
08:14
16.06.10
שוק הדיור בארץ בוער - אין על כך עוררין. העיתונים מוצפים בחודשים האחרונים בכתבות על מחירי הדיור בארץ בכלל ובמרכז בפרט. פוליטיקאים מתראיינים תחת כל עץ רענן על הצעות לשיפור המצב לטובת דיור בר השגה. הסיבות לעליית המחירים מגוונות: החל מריבית נמוכה אשר העלתה את הכדאיות ברכישת דירה, דרך שוק דיור היוקרה שפרח ודחף את כלל המחירים למעלה, מחסור בדירות במדינה בה האוכלוסייה צעירה וגדלה, וכלה בהיעדר קרקעות באזורי ביקוש.
אין זה סוד, כי מדינת ישראל קטנת מימדים ו"מדינת תל-אביב רבתי" או בשמה השני "גדרה-חדרה" מצומצמת בשטחה. הציבור אשר תלה תקוות מסוימות בפרויקטים בדמוי פינוי-בינוי או תמ"א 38 מתבדה ורואה בעיניים כלות כיצד מחירי הדיור במרכז מאמירים והיד אינה משגת. רק בשבוע החולף משרד ממשלתי השיק תוכנית גרנדיוזית נוספת להורדת מחירי הדיור. ימים יגידו מה יעלה בגורלה של התוכנית החדשה.
מדינת ישראל הינה מדינה צעירה בעלת אוכלוסיית ילדים גדולה, מעל לשני מיליון ילדים מתחת לגיל 14 המהווים 28.4% מהאוכלוסייה. לשם השוואה, באיטליה מונה אוכלוסיית הילדים מתחת לגיל 14 רק 14%, כך גם בגרמניה. ארה"ב בולטת יחסית במדינות המערב עם שיעור של כ- 20% ילדים מכלל האוכלוסייה.
מבחינת מדינת ישראל, שיעור הילדים הגבוה מבטיח המשך צמיחה כלכלית ברת קיימא בישראל המבוססת על צריכה פנימית של אוכלוסייה הולכת וגדלה (בניגוד לשאר מדינות המערב). מצד שני, העדר התחלות בנייה ומשך הקמת בית מגורים בישראל (מעל שנתיים בממוצע) משפיע על עקומת הביקוש וההיצע, כך שמחירי הדירות בישראל הינם במגמת עלייה רב שנתית.
שנים שהמדינה מצהירה על פיתוח הנגב והגליל כיעד ממשלתי. הוקם משרד ממשלתי, מופקות תוכניות חדשות לבקרים אך הציבור לא נהר לפריפריה. אין ספק, כי חיזוק הפריפריה הינו אינטרס לאומי מדרגה ראשונה.
ראו איזה פלא, בד בבד עם כתבות על עליית מחירי הדיור במרכז, בשבועות האחרונים אנו עדים גם לכתבות מסוג אחר. כתבות על זוגות צעירים ומשפחות צעירות אשר עוזבות את המרכז לטובת יישובים קהילתיים או לערים בפריפריה. אנו עדים בשבועות האחרונים גם לנתונים על עליית מחירים בפריפריה בערים כדוגמת טבריה וקריית ביאליק.
האוכלוסייה שמחפשת כיום פתרונות בפריפריה, הינה אוכלוסיה משכילה משכבה סוציו-אקונומית גבוהה אשר אין באפשרותה לשלם מעל למיליון שקל לדירה במדינת "גדרה-חדרה". מכיוון שבישראל אין דיור השכרה ארוך טווח, הברירה בידי המשפחות הצעירות מוגבלת: החלפת דירה בשכירות אחת למספר שנים או מעבר לפריפריה, שם מחירי הדיור זולים יותר ואיכות החיים גבוהה יחסית. אוכלוסיה איכותית זו תדרוש ותקבל חינוך טוב יותר, מוסדות ציבוריים, תרבות ומקומות בילוי ולמעשה תשמש מנוע צמיחה לאזורי הפריפריה.
לפיכך, עולה השאלה, האם ייתכן כי לממשלה אין אינטרס אמיתי להוריד את מחירי הדיור במרכז?
נכון לדעתי לבחון מהם האינטרסים מאחורי הקלעים. הממשלה והמדינה מרוויחות לא מעט מרמת מחירי הדיור הגבוהים במרכז. המס המשולם גבוה יותר והמדינה מוכרת קרקעות במחיר גבוה יותר במטרה "להציף" את השוק.
אני סבור כי אם תמשך השקעה ממשלתית בתשתיות, תתקרב הפריפריה פיזית למרכז, בנוסף לקרבה בעולם הדיגיטלי, כך שזרם המשפחות הצעירות בשכבות סוציו-אקונומית גבוהות באוכלוסיה יתחזק לכיוון הפריפריה. באופן הנ"ל, רותמת הממשלה את כוחות השוק על מנת להשיג את יעדיה לאכלוס הנגב והגליל.
השאלה היא האם ייתכן כי הכל מקרי? את התשובה לשאלה זו אשאיר לכם.
הכותב הוא מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות
