ערעור עכשיו!

נוכח החשיבות שנכון לייחס לתביעה ייצוגית מציב החוק בפני המבקש להיות תובע ייצוגי משוכה: אישור מבית המשפט המחוזי להגשת תובענה כייצוגית, לפי התנאים הקבועים בחוק. עוד בטרם נחקק החוק בשנת 2006, ובוודאי שלאחריו, חלה עלייה ניכרת במניין הבקשות לאישור תביעה כייצוגית. כך גם התרבו ההחלטות שאישרו בקשות מסוג זה, אם כי מרבית הבקשות עדיין נדחות.

על פי המצב המשפטי, כאשר ניתנת החלטה המאשרת את התובענה כייצוגית והנתבע מעוניין להשיג על כך, עליו לקבל רשות מערכאת הערעור. במרבית המקרים, בגלל סכומי התביעה הגבוהים המאפיינים תובענות ייצוגיות, הערעור יופנה לבית המשפט העליון.

עד לאחרונה, המציאות המשפטית היתה שכאשר נתבע הגיש בקשת רשות לערער (בר"ע) לערכאת הערעור, הרשות ניתנה כעניין שבשגרה, ובית המשפט העליון בחן את ההחלטה ודן בה לגופה, ולא פעם אף התערב וביטל החלטות שאישרו הגשת תובענות ייצוגיות.

לאחרונה נדמה שחלה תפנית, ובהחלטות בית המשפט העליון מסתמנת מגמת "כרסום" במתן רשות לערער על אישורי תובענות ייצוגיות. שיאה של המגמה בהחלטתו האחרונה של השופט אשר גרוניס (רע"א 8761/09 סלקום ישראל בע"מ נ' טל פתאל ואח'), שבה נדחתה בקשת סלקום לערער על החלטת ביהמ"ש המחוזי, שאישר הגשתה של תובענה ייצוגית נגדה.

מהחלטה זו מתקבל הרושם כי לפנינו מציאות משפטית חדשה, ולפיה, ככלל, לא תינתן לנתבע בתובענה ייצוגית רשות לערער על החלטת האישור באופן מיידי לאחר מתן ההחלטה, אלא בהתקיים פרמטרים מסוימים (המאפיינים מעט מאוד מקרים), שאת חלקם מנה בית המשפט בהחלטתו בפרשת סלקום: סכום התביעה; איתנותו הכלכלית של הנתבע; מורכבות השאלות העולות בבקשת הערעור; אופי השאלות שנידונו בבקשת האישור; ועוד.

על פי ההחלטה בעניין סלקום, במצב דברים רגיל יידחה הערעור עד לאחר קיום הדיון בתובענה הייצוגית עצמה והכרעה בה, כך שהערעור על אישור הגשת התובענה הייצוגית יהיה חלק מהערעור על פסק הדין בתובענה הייצוגית עצמה.

מדובר בהחלטה בעלת השלכות כבדות משקל הן משפטית והן כלכלית, באופן שיש בו כדי להדיר שינה מעיני נתבעים בתובענות ייצוגיות, שכן היא מחמירה עם הנתבע ופוגעת באיזון הראוי שבין האינטרסים שלו לאלה של התובע בתובענה ייצוגית. האם זה מוצדק?

להחלטה המאשרת בקשת אישור להגשת תובענה ייצוגית משמעות דרסטית מבחינת הנתבע. השופט מישאל חשין, בעומדו על חשיבות התובענה הייצוגית ועל העוצמה הרבה הטמונה בה, כינה אותה "נשק בלתי קונבנציונלי... שמהלכת אימים על עוסקים למיניהם... משל היתה רימון יד שנצרתו נשלפה מגופו". לא בכדי.

אישור בקשה לתובענה ייצוגית ניתן בדרך כלל לאחר מיצוי לא מוצלח של מהלכים שנעשו בין הצדדים לקראת הסדר פשרה. האישור, מבחינת הנתבע הייצוגי, מהווה צעד גדול לקראת חשיפתו האפשרית לחיוב בסכומים גבוהים מאוד, לפגיעה קשה במוניטין שלו, ולפעמים גם איום ממשי על יציבותו הכלכלית.

לנוכח האמור לעיל, ובהתחשב בפרמטרים שהובאו בהחלטת בית המשפט העליון ובעלייה המתמדת בהגשת תובענות ייצוגיות, נכון וראוי להשקפתנו שעל החלטה המאשרת תובענה כייצוגית תהא לנתבע הזדמנות מיידית לבירור ערעורו, ואין לדחותו למועד הערעור על פסק הדין. מדובר בעינינו בפריבילגיה ראויה לנתבע, ורצוי אף שתעוגן בחקיקה. זאת ועוד: הקניית זכות ערעור לנתבע עשויה להועיל ולקדם הסדר פשרה ביוזמת בית המשפט העליון, כפי שקורה לא פעם, עוד במהלך הדיון בערעור.

מתן זכות לערער על החלטה לאישור תביעה כייצוגית הוא פתרון מיטבי שנכון לצדד בו מכמה סיבות: המשמעות שיש לייחס לאישור תביעה כייצוגית; הרצון להימנע מבירור מיותר וממושך, של תביעה שאושרה כייצוגית ושבדיעבד יתברר שלא נכון היה לאשרה מלכתחילה; והאפשרות להגיע באמצעות הערעור להסדר פשרה מהיר במקרים המתאימים לכך.

הכותבים הם עורכי דין במשרד אגמון ושות'