אין חדש תחת השמש

שנתיים חלפו מאז קריסת ליהמן ברדרס ויותר משלוש שנים מאז פרוץ המשבר העולמי שנגרם בשל התנהלותו הקלוקלת של המגזר הפיננסי. אולם רק עכשיו החלו ארצות הברית ואירופה לבצע רפורמה ברגולציה הפיננסית.

ייתכן שעלינו לחגוג את הניצחונות בתחום הרגולציה הן באירופה והן בארצות הברית. אחרי הכל, קיימת תמימות דעים אוניברסלית כמעט, כי המשבר הנוכחי הוא תוצר של זרם הדה־רגולציה שהחל לפני 30 שנה בתקופת מרגרט תאצ'ר ורונלד רייגן.

אך המאבק ואפילו הניצחון הותירו טעם רע. רוב הגופים שהובילו לטעויות, הן משרד האוצר האמריקאי והן בנקים פרטיים, כל אלה לא התייצבו להודות בכשליהם. גרוע מכך: הבנקים שזרעו הרס בכלכלה הגלובלית זכו בתמיכת הבנק הפדרלי המרכזי האמריקאי, אף שניתן היה לצפות שיאמץ גישה זהירה בהרבה - בהתחשב בהיקף טעויות העבר, כמו גם ההיקף הגלוי לעין של תמיכה באינטרסים של הבנקים, שעל פעילותם הוא אמור לפקח.

אין על מי לסמוך

אולם לא מדובר רק בנטילת אחריות מצד הגופים שאחראים למשבר הכלכלי. השאלה החשובה היא: האם אנחנו יכולים לסמוך על הרגולטורים, שעבודה רבה מונחת כעת על הכתפיים שלהם? מבחינתי, התשובה היא לאו מוחלט, ובדיוק משום כך אנו נדרשים לאבטח חלק גדול יותר מהמסגרת הרגולטורית. הגישה המקובלת, ולפיה הרגולטורים עצמם מגבשים את הפרטים הקטנים, לא תישא את התוצאות הנדרשות במקרה זה.

עניין זה מעלה שאלה נוספת. על מי כן נוכל לסמוך? בעניינים כלכליים מורכבים האמון הופנה כלפי הבנקאים (אחרי הכל, אם הם מרוויחים כל כך הרבה כסף, אין ספק שהם מוכשרים לכך) וכלפי הרגולטורים, אשר לעתים קרובות (אך לא תמיד) הגיעו מהשווקים עצמם. אך אירועי השנים האחרונות הוכיחו כי הבנקאים ימשיכו להרוויח סכומי עתק גם כשהם חותרים תחת הכלכלה וממיטים הפסדי ענק על החברות שלהם עצמם. ויעיד מקרה גולדמן זאקס, שמכרה מוצרי שורט שהיא עצמה יצרה בעוד המנכ"ל שלה סבר כי הוא עושה את "עבודת האל". מקרה זה , מרמזת על קיומו של יקום מקביל המתאפיין בערכים שונים.

כמו תמיד, "השד נמצא בפרטים הקטנים", והלוביסטים של המגזר הפיננסי עמלו קשה כדי לוודא שהרגולציות החדשות ייטיבו עם מעסיקיהם. כתוצאה מכך, ככל הנראה יחלוף זמן רב בטרם נוכל להעריך את הצלחתו של חוק הרגולציה לכשיאושר.

עם זאת, אמות המידה לשיפוט הן ברורות: החוק החדש חייב למתן את היקף ההתנהלות שמסכנת את הכלכלה הגלובלית ולכוון מחדש את המערכת הפיננסית לעבר משימותיה האמיתיות - ניהול סיכונים, הקצאת אשראי (במיוחד ליזמות בהיקף בינוני וקטן) והפעלת מערך תשלומים יעיל.

למתן את הסיכונים

אם אכן המגבלות על עסקי נגזרים מצד בנקים הזוכים לביטוח ממשלתי (בין אם ביטוח לשמו או ביטוח מתוקף היותם גדולים כדי ליפול) ישרדו את הגרסה המסכמת של הצעת החוק, הרי כוחות הדמוקרטיה עשויים לגבור על הלוביסטים מסונוורי הכסף. אך אם המגבלות הללו יבוטלו, כפי שצופים מרבית המומחים, יהיה זה יום עצוב לדמוקרטיה ויום עצוב אף יותר לסיכוייה של רפורמה פיננסית בת־קיימא.