$
כלכליסט-טק

גיימינג 2011: כל אחד והמשחק שלו

וידיאו מהרשת, משחקים בתלת־ממד וחיישני תנועה הם חלק מהפיתוחים שעליהם עובדות יצרניות המשחקים והקונסולות כדי למשוך קהל שחקנים חדש. "כלכליסט" מסכם את חמש המגמות שישלטו בשוק בשנה הקרובה

אבנר קשתן 16:10 06.06.10

 

משחקים בחלקים: זול יותר, יעיל יותר

 

על שוק המשחקים עובר בשנים האחרונות תהליך דומה לזה שעבר על עולם המוזיקה: במקום לקנות מוצר שלם כמו אלבום שירים או משחק מחשב, אפשר לקנות שירים בודדים או פרקי משחק ספציפיים בלבד. במילים אחרות, אין צורך לקנות משחק חדש לגמרי, כשאפשר לקנות הרחבה או תוספת משחק קטנה וזולה יותר. את ההרחבות האלה אפשר להוריד כיום ישירות לקונסולה באמצעות מנגנון ה־Downloadable Content) DLC).

 

אבל השלב הבא של השיטה הוא מעבר למשחק שמבוסס כולו (ולא רק סופו) על DLC. במקרה כזה אין משחק "ראשי" עם המשכים, אלא משחק הבנוי פרקים־פרקים, כשכל פרק נמכר בנפרד והשחקנים לא מרגישים "בזבוז" על כך שרכשו משחק מלא ולא סיימו אותו. ניצנים ראשונים למגמה זו, שצפויה להתגבר במהלך 2011, הם גרסאות חדשות ומחולקות לפרקים של משחקי ההרפתקאות הקלאסיים "אי הקופים" ו"סאם ומקס". שחרור משחקים מסוג זה לשוק בזמנים קבועים יכול להפוך את חוויית המשחק לחלק מהשגרה היומית, כמו צפייה בפרק שבועי של סדרת טלוויזיה.

 

גם ההשקעה הראשונית במשחק מצד המפתחים תהיה נמוכה יותר, שכן אין צורך לפתח מחדש מנוע משחק. כך, משחק מלא שעלותו 60 דולר שמיועד בעיקר לקהילת הגיימרים, יכול להיהפך לפרק שעלותו 10 דולר ושמיועד גם לשחקנים קצת פחות כבדים.

 

מובייל: הקונסולה הניידת הבאה

 

אם שוק הקונסולות הניידות יעבור זעזוע, זה כנראה לא יבוא מאחת השחקניות המסורתיות בשוק המשחקים, אלא דווקא מכיוון שוק הסלולר. הדור הרביעי של האייפון, שצפוי לצאת ביולי, יכיל מעבד וכרטיס גרפי חדשים, שיהפכו את הטלפון למכונת משחקים עם תמיכה בגרפיקה באיכות HD שלא נופלת ביכולות המחשוב שלה מהדור הנוכחי של ה־PSP של סוני. אפילו בגרסתו הנוכחית מצליח האייפון למשוך את השחקנים וכ־19% מהמשחקים הניידים נמכרים לפלטפורמה הזו. לא בכדי כינה נשיא נינטנדו בתחילת מאי את אפל "האויב של העתיד". גם השקת האייפד באפריל הרחיבה את היצע המכשירים של אפל המסוגלים להריץ משחקים מרשימים, ומפתחי משחקים יכולים כעת לפרוץ את גבולות המסך הקטן.

 

אבל לא רק מאפל צפויה נינטנדו למצוא את עצמה מאוימת. מיקרוסופט, שהתמקדה מאז השקת האקסבוקס בקונסולות הביתיות בלבד, פוזלת לכיוון המשחקים הניידים עם Windows Phone 7, מערכת ההפעלה החדשה שלה. כשזו תצא לקראת סוף השנה היא תפעל על מכשירים שאינם נופלים מהאייפון בכוח המחשוב שלהם ואף תיהנה מיתרון על האייפון: מיקרוסופט תספק למפתחי משחקים כלים שיאפשרו להם להריץ את אותו המשחק על המחשב הביתי, על אקסבוקס 360 ועל הטלפון הסלולרי. אפל, שאינה מייצרת קונסולה, ונינטנדו, שאינה מייצרת מחשבים וטלפונים, יתקשו להתחרות בחוויה משולבת כזאת.

   

איור: ליאב צברי

 

חיישני תנועה: גבול דק בין מציאות למשחק

 

את ההצלחה המסחררת של קונסולת ה־Wii מאז 2007 חייבת נינטנדו לשלט התנועה שלה. טכנולוגיה זו אפשרה לקהל הרחב, שנרתע בעבר מבקרי משחק מורכבים, לשחק גם באופן פשוט ואינטואיטיבי. כעת נשואות העיניים אל סוני ומיקרוסופט, שתי המתחרות של נינטנדו, שינסו לקחת את הרעיון הזה לשלב הבא.

 

ה־Move של סוני, שצפוי לצאת למדפים בספטמבר, הוא חיקוי כמעט מדויק של שלט הנינטנדו, שמתרגם את תנועות היד של השחקן לתנועות בתוך המשחק. אך בעוד שהשלט של נינטנדו תומך רק בתנועות כלליות וגסות, בקר התנועה של סוני יאפשר רמת דיוק של כמעט 100% בין תנועות השחקן לבין התגובה על המסך, ויכול לדמות נגיעות קלות ואפילו כתיבה באוויר. אמנם מדובר בשיפור טכני לא קטן על פני ה־Wii, אך ה־Move הוא לא יותר מ"אבולוציה" של הטכנולוגיה, שמקורה בשלוש שנות ניסיון ופיתוח. מהפכה של ממש לא צפויה להתרחש כאן.

Move. שלט התנועה של סוני
Move. שלט התנועה של סוני

 

לעומת זאת, פרויקט נטאל של מיקרוסופט שיצא לשוק באוקטובר נראה שאפתני הרבה יותר: מערך מצלמות שקולטות תנועות של עד ארבעה שחקנים עם יכולת לזהות קולות והבעות פנים, ותרגום כל המידע הזה לפעולות במשחק. ואף על פי שזהו רעיון שקיים כבר שנים - מצלמה בשם EyeToy המחוברת לפלייסטיישן ועוקבת אחר תנועות השחקן - כאן כבר מדובר בפיתוח שיהפוך קוריוז טכנולוגי לחלק מהותי בהיצע של שלוש הקונסולות. משחקים שינסו לדמות פעילות חברתית כמו ריקוד, נגינה או שירה, יטשטשו את ההבדל בין משחק למציאות ויובילו את עולם הגיימינג לגלגולו הבא.

 

תלת־ממד: הקרב על הפורמט

 

הסרט הרווחי ביותר בהיסטוריה "אווטאר", פתח ליצרניות הטלוויזיות וחברות המשחקים את התיאבון לתלת־ממד. ואכן, כבר מיוני הקרוב תוציא סוני עדכונים לפלייסטיישן 3 שיאפשרו צפייה בסרטים והרצת משחקים תלת־ממדיים באמצעות משקפיים, בעוד שאקסבוקס 360 של מיקרוסופט יכול כבר היום להריץ משחקים תלת־ממדיים. אך שתי היצרניות לא יתחרו ביניהן רק על לבו של הצרכן. הן ייאלצו להתמודד עם מלחמה אכזרית לא פחות: מלחמת הפורמטים.

 

כל עוד יצרניות הטלוויזיה דורשות משקפי תלת־ממד מסוגים שונים, וכל עוד עתיד השידורים הביתיים התלת־ממדיים לוט בערפל - הצרכנים יהססו לרכוש מסכים או קונסולות שתומכים בתלת־ממד. בהתאמה, גם אולפני המשחקים יהססו להמר על פיתוח משחק תלת־ממדי, שהעלויות שלו גבוהות ופוטנציאל המכירות שלו בשוק המתעורר טרם הוכח.

 

למשחקי התלת־ממד יש בעיה נוספת של בשלות. היצע המשחקים בשנה הקרובה צפוי להיות דל ולכלול בעיקר עיבודי תלת־ממד למשחקים קיימים. במקרה הטוב אפקט התלת־ממד יהיה רק תוספת נחמדה. במקרה הרע הוא יבוא על חשבון אלמנטים חשובים יותר למשחק, כמו איכות ומורכבות הגרפיקה. רק בתחילת 2011 אפשר לצפות שהתלת־ממד יגבר על מחלות הילדות שלו בשוק הגיימינג.

 

יצרנית הקונסולות השלישית נינטנדו בונה על טכנולוגיית התלת־ממד דווקא לקונסולות הניידות שלה. עד מרץ 2011 היא עתידה להשיק את 3DS, קונסולה ניידת עם תצוגה תלת־ממדית. היתרון המרכזי של הקונסולה הוא שהתצוגה לא תדרוש משקפיים מיוחדים. יתרון נוסף הוא השליטה המקיפה של נינטנדו בשוק הקונסולות הניידות עם הקונסולה הניידת הנוכחית שלה, ה־DS, המחזיקה בכ־70% ממכירות המשחקים של החברה. מלחמות פורמטים כמו בשוק הטלוויזיות התלת־ממדיות אינן צפויות להתרחש במקרה הזה. נינטנדו פשוט תקבע עבור מפתחות המשחקים מה לפתח, וכולם יישרו קו.

 

קונסולת המשחקים: מרכז בידור בענן

 

מאז שסוני כללה כונן די.וי.די בפלייסטיישן 2 בשנת 2000, הבינו שאר היצרניות את הפוטנציאל של הקונסולה להיהפך למרכז בידור לכל המשפחה. אך אם עד כה יתרונות הקונסולה על פני מכשירי הדי.וי.די או הבלו ריי כאמצעי לניגון סרטים היו מעטים, כעת מתגבש הדבר הבא בתחום: שותפי תוכן ברשת. החל מחודש ינואר האחרון החלו שלוש הקונסולות לתמוך בהעברת סרטים דרך שירות נטפליקס האמריקאי, ערוץ ה־BBC השיק גרסאות של נגן הווידיאו שלו ל־Wii ולפלייסטיישן 3, וערוצי תוכן נוספים מתווספים להיצע בעמודי הבית של הקונסולות. אפילו יצרניות המשחקים מעבירות את המוצרים שלהן לרשת, וכבר כיום אפשר להוריד משחקים ישירות לקונסולה ולעקוף בכך את מגבלות המלאי, הזמן והטרטור של החנויות הפיזיות.

המיקרו-קונסולה של Onlive
המיקרו-קונסולה של Onlive

 

השלב הבא שאותו ינסו יצרניות המשחקים לקדם הוא הוצאת הקונסולות עצמן מהמשוואה כדי לחסוך מהשחקן את התלות בהן. איך עושים זאת? מעבירים את הקונסולה כולה (או את רובה) אל ה"ענן": במקום לרוץ ישירות על הקונסולה, המשחק רץ על שרתים באינטרנט, והגרפיקה מוזרמת ישירות לטלוויזיה בסלון או באמצעות ממיר מיוחד. דוגמה לכך היא חברת OnLive האמריקאית, שבמהלך יוני תשיק את שירות המשחקים שלה. השירות יאפשר לשחקן לרכוש מיקרו־קונסולה ושלט משחק ופשוט להוריד משחקים ישירות מתוך שרתי החברה.

 

במהלך 2011, כשיותר ויותר חברות המפתחות משחקים יתייצבו מאחורי קונסולות הענן וינתקו את עצמן מהקשרים החזקים לקונסולות הפיזיות, יהיה אפשר לראות כיצד הופך הסלון, ובמרכזו הקונסולה, למקום המרכז את כל הבידור הביתי תחתיו. הגיימרים הכבדים אמנם לא ינטשו את הקונסולות החזקות, אך עולם חדש של Casual Games ותכני וידיאו ייפתח בפני מי שחשש להיכנס אליו עד כה.

x