עסקים חזקים מפוליטיקה
היקף העסקאות בין ישראל לטורקיה גדול, ולא נשען בהכרח על תעשיות ביטחוניות. רק מדיניות אווילית במיוחד תגרום לניתוק בין שתי המדינות
המשבר הנוכחי עם טורקיה נדמה כעת כמשבר הגדול ביותר מאז תחילת היחסים בין שתי המדינות לפני 61 שנה. החשש הגדול הוא מפני ניתוק היחסים הדיפלומטיים ואולי אפילו היחסים הכלכליים. כבר עכשיו קיים לחץ גדול בתוך טורקיה להחרים את ישראל ומוצרים ישראליים, אבל למזלנו, היקף העסקים בין ישראל וטורקיה גדול, וממשלה ישראלית עם מינימום תבונה תצליח להימנע מפרימת הקשרים בין שתי המדינות.
מאז 2009 הכלכלה הטורקית נמצאת בצמיחה מואצת, אם כי לא מספיק לעצירת הגידול באבטלה. כמו כן סובלת טורקיה מעלייה באינפלציה. מבחינה רגולטורית, טורקיה היא מדינה קשה יותר ממדינות ה־OECD האחרות. ההתנהלות העסקית של טורקיה מרוכזת ברובה באיסטנבול, ואין בינה לבין מדינות דרום אירופה או אפילו ישראל הבדל גדול.
בין החזרת שגריר לכוח עליון
הענף שכן צפוי להיפגע כתוצאה מהמשבר הוא ענף התיירות. ענף זה נוטה להיפגע בקלות, וטורקיה צפויה להימחק ממפת התיירות הישראלית לחודשים רבים, אולי אפילו שנים. גם אספקת מוצרים קמעונאיים־צרכניים יכולה להיפגע כתוצאה מחרם צרכני מאורגן. העוסקים בתחומים רגישים ייטיבו להעדיף שווקים אחרים או לקבל ערבויות בנות מימוש מיידי מהלקוח הטורקי. אך אספקת מוצרים תעשייתיים וחומרי גלם כמו בטון וכימיקלים כמעט ולא תיפגע, כל עוד תשתיות ההובלה קיימות. אם ניקח לדוגמה את המשברים בין ישראל לירדן, אפילו פרשת חאלד משעל לא גררה אחריה פגיעה בתעשיית הטקסטיל המשותפת.
הגאווה הטורקית הפגועה
ומה יקרה אם המשבר יוביל לשבירת הסכמים מהצד הטורקי? אם אכן יבוטלו הסכמים, זו הפרת חוזה על כל המשתמע, כל עוד הביטול אינו מוסדר בחוזה. ניתן יהיה לתבוע פיצויים בפורום ההתדיינות המוסכם, ובהיעדר הסכמה, ניתן יהיה לתבוע את החברה הטורקית בבית משפט טורקי, או במקרים מסוימים - בבית משפט ישראלי. אולם אז יהיה צורך בנקיטת הליכי אכיפת פסק־חוץ בטורקיה. קשה להאמין שבמצב הקיים יהיה ניתן להצדיק את ביטוח ההסכם בכוח עליון (פורס מז'ור), זאת משום שאין כל מניעה פיזית לקיום התחייבויות חוזיות. החזרת שגריר אינה עילה להכרזת כוח עליון ביחסים מסחריים.
עם זאת, מי שמעוניין להמשיך לפעול בטורקיה, חייב להיעזר בייעוץ משפטי צמוד, לתחזק הסכמים משפטיים, לקבל ביטחונות לתשלום ואספקה ולהיערך להידרדרות אפשרית עד כדי ניתוק יחסים כלכליים.
לסיכום, יש להביט על התמונה המלאה. הכתף הקרה מאירופה בנושא ההצטרפות לאיחוד לאחר כמה עשורים של נאמנות לנאט"ו, והמחויבות לתהליכי מערביזציה לא קלים, הפכו את החברה הטורקית לפגועה מאוד. מבחינה זאת, ניתן להבין את המגמה שמוביל ארדואן להשבת ההגמוניה הטורקית במרחב האסלאמי, הבלקני והקווקזי - ולא רק במערב. על ישראל להבין את כיוון הרוח. טורקיה היא מדינה חשובה מאוד שאין כל תועלת בהעלבתה.
הכותב הוא שותף במשרד עו"ד שביט בר־און גלאון צין יגור ושות' שעוסק בעסקאות בינלאומיות
