עו"ד הונתה קשישה, אך הסעיף המתאים בחוק לא נמצא

עו"ד עידית אורן קמפינסקי הורשעה בשני בתי דין של הלשכה בפגיעה בכבוד המקצוע, והורחקה ממנו לארבע שנים. זאת לאחר שהשתמשה בייפוי כוח שקיבלה מאלמנה קשישה בשם רינה הירשפלד, כדי למשוך מחשבון הבנק שלה 180 אלף שקל לצרכיה האישיים. בשבוע שעבר ערערו לביהמ"ש המחוזי בירושלים ועד מחוז תל אביב ועורכת הדין. הוועד מבקש להרחיקה לצמיתות מהמקצוע.

בגזר דין שניתן בפברואר 2008 בביה"ד המשמעתי של הלשכה במחוז ת"א, בראשות יעקב בויאר, נכתב: "אין דרך מעודנת לומר זאת: היא ניצלה אשה קשישה אלמנה וערירית שהיתה במצוקה". בדחיית ערעור שהגישה קמפינסקי לביה"ד המשמעתי הארצי נדחתה טענתה כי הירשפלד היתה צלולה: "התמונה היא של אשה תשושת נפש שאינה שולטת בענייניה", כתבו הדיינים.

יעקב בויאר. ראש הרכב בית הדין המחוזיצילום: עמית שעל

לגרסת קמפינסקי, פנו אליה בסוף 2003 מכריה של הקשישה בעקבות חשד שגברת בשם פנינה דוד, שמאוחר יותר התמנתה לאפוטרופסית של הירשפלד, גנבה מחשבונה כמיליון שקל. סוכם כי קמפינסקי תייצג את הירשפלד בהליכים נגד דוד. במרץ 2004 נתנה קמפינסקי הוראה לבנק להוציא 180 אלף שקל מחשבונה של הירשפלד. המעשה נחשף על ידי האפוטרופסית, ובעקבות כך החזירה קמפינסקי את הכספים.

למרות זאת החליט ועד המחוז להגיש נגדה קובלנה על הפרת חובת נאמנות, מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע והתנהגות שאיננה הולמת את המקצוע. קמפינסקי, שהעדיפה לשלוח הודעה לבית הדין ולא להעיד, טענה שהקשישה היתה צלולה כאשר באה אליה. על כך כתבו הדיינים כי "איננו מאמינים לגרסה של הנאשמת. אם הירשפלד היתה בדעה צלולה, מדוע לייעץ לה להוציא את הכספים מחשבונה ולהעבירם לנאשמת?".

עם זאת, בית הדין התקשה למצוא סעיף שבו ניתן להרשיע את קמפינסקי: "נראה שמחוקק המשנה שכתב את הכללים לא העלה בדעתו כי עו"ד ישלח ידו בכספי לקוח באופן ישיר ובוטה", כתבו הדיינים. הסעיפים שהועלו כאפשריים הם 40–41 לכללי האתיקה העוסקים בניהול כספי לקוחות ע"י עו"ד, אך הדיינים ציינו: "אנו סוברים כי מעשיה של הנאשמת חמורים הרבה יותר מאלה שיכולים היו להיחשב בעבירות על פי כלל 41 לכללי האתיקה", והרשיעו אותה בעבירות סל.

עו"ד שלמה אליה, המייצג את קמפינסקי, תקף את ההחלטה בערעור לביה"ד הארצי, בטענה כי קמפינסקי לא הואשמה ב"שליחת יד בכספי לקוח", וכי אין בחוקי הלשכה ובכללי האתיקה עבירה כזאת. לטענתו, העבירה היא מחוק העונשין, ו"אין לביה"ד המשמעתי סמכות לדון בעבירות פליליות מסוג זה".

אליה טען כי קמפינסקי פעילה בתחום יותר מ־20 שנה, ורישיון עריכת הדין הוא מקור פרנסתה היחיד: "זו פת הלחם שלה. בגילה היא לא תוכל למצוא עבודה שממנה תוכל להתפרנס. סגירת משרדה לתקופה ארוכה משמעותה סגירה של מקור פרנסתה. מכך לא תוכל להתאושש". ראש ההרכב בבית הדין הארצי, עורך הדין עדו דיבון, השיב לטיעון זה: "איננו רואים במצב כלכלי קשה צידוק לעבירות שבהן הרשענו אותה, שאם כן רק אנשים עשירים ובריאים יועמדו לדין".

עו"ד אליה מסר ל"כלכליסט": "על פסק דינו של ביה"ד המשמעתי הוגש ערעור לביהמ"ש המחוזי בירושלים. עיקר הטענות בערעור נסבו על העובדה כי גב' הירשפלד לא העידה בפני ביה"ד המשמעתי, ולא הובאה כל ראיה על הסכמתה או לאי־הסכמתה למשיכת הכספים שבוצעה, בתוקף ייפוי הכח הנוטריוני שנחתם על ידיה בעת שהיתה כשירה הן מהבחינה הרפואית והן המשפטית. כל הכספים שנמשכו על ידי עו"ד קמפינסקי הוחזר לגב' הירשפלד בתוך כמה חודשים, והתלונה שהוגשה נגדה ללשכת עוה"ד - בוטלה".