כך זה עובד: סודות מחדרי החקירות

חקירת פרשת הולילנד מעלה שאלות רבות על דרכי הפעולה של חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה: סיבות המעצרים, עיתויים, עימותים בחדרי החקירות, הפעלת עד מדינה ושאלות רבות נוספות. כדי לענות על חלק מהשאלות פנה "כלכליסט" אל אחד החוקרים הבכירים והמנוסים בארץ, ניצב משנה (בדימוס) אבי דוידוביץ, לשעבר סגן ראש היאחב"ל. דוידוביץ, קרימינולוג ומחבר הספר "ושיודע לשאול - על התשאול המקצועי והאפקטיבי", מספק הצצה נדירה אל הנעשה בחדרי החקירות הסגורים של יחידות החקירה המובילות של המשטרה.

הטכניקות

לחצים פיזיים, ראיות מדומות

"גם לחצים פיזיים הם דבר חשוב. כמובן שביאח"ה לא יחרגו מהכללים של שעות שינה ומזון, אבל הוכח ששעות חקירה ארוכות במשך היום מביאות לתוצאות. יש אפילו מחקרים שמצביעים על שעות ספציפיות שבהן נחקר מודה. בנייה נכונה של השאלות והסדר שלהן גורמת לכך שאתה ממעיד את הנחקר ולוכד אותו על גרסה מסוימת. אתה עושה מניפולציה כדי שיאמר דבר מה, ואחר כך מציג לו ראיה אמיתית או מדומה. כך גורמים לאנשים להפליל את עצמם או לתת הכחשה מפלילה שעוזרת לחוקרים. לדוגמה, כאשר נחקר אומר 'לא קיבלתי ממנו כסף' - הכחשה מוחלטת - אבל אז מציגים לו העברה בחשבון הבנק. אם נחקר אומר 'לקחתי', זו התוודות מלאה. אם הוא אומר שזאת היתה הלוואה – זו הודאה חלקית".

עילות מעצר

מעצר הוא כלי להפעלת לחץ

"צריך לומר את האמת: נכון שיש עילות מעצר כמו חשש משיבוש הליכי חקירה או הימלטות מהארץ, אבל מעצר הוא פעמים רבות כלי חקירתי להפעלת לחץ. אף חוקר לא יבוא ויגיד לשופט המעצרים שהוא רוצה שיהיה לחץ, אבל האמת הזאת צריכה להיאמר. כולם יודעים. בספרות הקרימינולוגית מדובר בגורמים שמסייעים להשיג התוודות. בין היתר, מדובר במעצר בבידוד ויש מחקרים שאומרים שזה כלי שעובד. אני לא אתפלא אם יש פה את העניין של ניצול המעצר כדי להשיג את מטרות התשאול, מעבר לעילות מעצר קונקרטיות".

סדר המעצרים

אולי כשזקן תגיע אולמרט ייחקר

"סיבת המעצרים בשלבים נעוצה בכמה שיקולים. הדבר הכי בנאלי זה היכולת של היחידה: כמה חוקרים טובים שמכירים את החומר יש בנמצא, או כמה חדרי חקירות יש לך. גם אם יאח"ה היתה רוצה לחקור את כולם במקביל, זה בלתי אפשרי. אפשר אולי 10–15 במקביל. בפרשות כמו הולילנד ודנקנר זה לשבת עם כל נחקר המון זמן עם המון חומר.

"מעבר למגבלות הלוגיסטיות יש מגבלות ראייתיות. אני לא יודע מה קרה עם עד המדינה; למשל, אם הוא עבד ישירות מול 'א.א', ואם במידה שהופעל כסוכן, הוא יכול לספק ראיות ישירות נגדו. יכול להיות שיש לחוקרים ראיות טובות נגד רובד אחד בפרשה אבל לא נגד רובד אחר.

"שיקול טקטי נוסף ל'גלי מעצרים' הוא שאתה רוצה שאחד ייחקר במקביל לשני. אם יש אדם בחו"ל, למשל, מחכים לפעמים שהוא יחזור. בהחלט יכול להיות שאולמרט לא נחקר עדיין כי מחכים לשולה זקן. בחקירות מהסוג הזה החוקרים אוהבים 100% ראיות, מה שמוגדר 'בטון מזוין'".

בחדר החקירות

כמה חקירות במקביל

"החקירה מתנהלת כשיש שניים־שלושה חוקרים בחדר", אומר דוידוביץ. "כשמדובר בדמויות רגישות צופים בחדר הבקרה הבכירים והממונים בזמן אמת, בייחוד אם מתנהלות במקביל חקירות בכמה חדרים. הדבר מאפשר להזין את החוקרים במידע תוך כדי תשאול הנחקרים. החקירות מתוכננות מראש והשאלות מוקלדות מבעוד מועד למחשב. החשודים אינם רואים אותן. החוקרים מקלידים גם את התשובות. לכל חוקר יש בנוסף לכך את המסמכים הרלבנטיים מוכנים".

שיתוף פעולה בחקירה

"בהולילנד יש דיאלוג"

"כל נחקר מוסר גרסה ברמת שלמות כזו או אחרת. בצווארון לבן אתה מקבל בדרך כלל גרסאות נרחבות יחסית. המצב האופטימלי הוא שנחקר עונה על כל השאלות באופן מלא, אבל יש כל מיני רמות של אי־שיתוף פעולה. ממה שאני יודע, בפרשות הולילנד ודנקנר - דיאלוג היה. יש מקרים שנחקר לא מוציא הגה מהפה, אפילו לא אומר את שמו. שתיקה מוחלטת היא נשק יום הדין. גם במקרים כאלה מחויבים החוקרים לשאול את כל השאלות שתכננו לשאול".

התאמה אישית

זהות החוקר - ע"פ אישיות הנחקר

"לפני חקירה אנחנו צריכים לשאול את עצמנו איזה אדם עומד לפנינו. איזו אישיות יש לו? איזה טיפוס הוא? בהתאם לטיפוס תיבחר הטכניקה ויוחלט איזה חוקר יבצע את החקירה; איש או אשה; צעיר או מבוגר.

"בטיפוסים מסוג מסוים יש ממש מלחמת מוחות, ואז השאלות מוצגות בסדר 'טריקי'. אפשרות נוספת היא לזהות אילו תועלות יהיו לנחקר. עם טיפוסים מסוימים משחקים על חרטה, נקיפות מצפון והצורך להתוודות".

עימותים

להיזהר שהעד לא ייכנס לשיתוק

"עימותים הם כלי בעייתי מאוד. צריך לדעת מתי משתמשים בעימות ומתי לא. עימות לא נכון יכול לגרום נזק, כי אתה יכול לגרום לכך שהעד מאבד את הביטחון העצמי שלו ונכנס למצב של שיתוק. תלוי מאוד בין מי למי מתבצע העימות. עימות זה משהו שנעשה בהרבה מחשבה תחילה".

עדי מדינה

הפעלה ארוכת טווח

"אנחנו מבינים שיש עד מדינה בתיק, שנקשר אל החשודים כבר לפני זמן רב. לעובדה זו חשיבות רבה. כנראה שהם הפעילו אותו במשך די הרבה זמן. בפרשת האזנות הסתר של נמרודי, שהייתי אחראי עליה, עד המדינה יעקב צור הופעל כמעט שנה. שולחים עדים לאסוף ראיות במפגשים, לפעמים גם לחו"ל. לפעמים הוא נהפך לקבלן משנה שמגייס מקורות נוספים. בפרשת הולילנד היתה חקירה מאוד ממודרת, ומשיקולים ענייניים החליטו להפוך אותה לגלויה".

מרכיב הזמן

"הזמן הוא חרב פיפיות"

"אני לא מניח שאולמרט לא נעצר עד כה בגלל מורך לב. בסופו של דבר, החלטות מהסוג הזה מתקבלות ברמה של פרקליט מדינה. הזמן הוא חרב פיפיות. הנחקר רוצה לבוא אחרי שהאבק ישקע, אחרי שהוא יודע מה יש למשטרה ומה לא. הוא יכול להתכונן, לעשות מניפולציות ולהעלים דברים. אבל זה פועל גם לטובת החוקר, כי הוא יכול להתכונן. בהרבה מקרים של צווארון לבן החשודים נופלים בסוף לא על העבירה המקורית כמו על השיבושים שבאים אחר כך".