חברות הטכנולוגיה לממשל האמריקאי: יש לעדכן את חוקי הפרטיות הדיגיטליים
קואליציה המורכבת מגופים פוליטיים וענקיות טכנולוגיה כגון גוגל, מיקרוסופט ואינטל, קוראת לרפורמה בחוק הפרטיות בתקשורת האלקטרונית, אשר נכתב בשנות ה-80 ואינו מתאים לעידן הגלישה הסלולרית ומחשוב הענן
הטכנולוגיה מתקדמת אך החקיקה מדשדשת: קבוצה של חברות טכנולוגיה, ביניהן גוגל, מיקרוסופט, AT&T ואינטל, הקימו יחד עם ארגוני זכויות אזרח וגופים לוביסטיים קואליציה רחבה במטרה לעודד את ממשל ארה"ב לעדכן את חוקי הפרטיות הדיגיטליים, ולהתאימם לעידן האינטרנט.
הגוף החדש, המכונה Digital Due Process, קורא לרענן את חוק הפרטיות בתקשורת האלקטרונית (ה-ECPA), שחוקק בית הנבחרים האמריקאי בשנת 1986. החוק הוותיק בא להסדיר נושאים כגון הרשאות הגישה של גופי הביטחון לדואר האלקטרוני ולמאגרי נתונים המכילים פרטים אישיים. לטענת הארגון החדש, סעיפי החוק מבוססים על תפיסה טרום-אינטרנטית ומיושנת של תקשורת המחשבים.
הארגון שם דגש על זכות האזרחים להגנה מחדירת גופי שלטון למידע האישי שלו. זכות זו מבוססת על התיקון הרביעי לחוקה האמריקאית, המבטיח לאזרחים הגנה מחיפושים והחרמות רכוש שרירותיות בידי השלטון.
לחזק את האמון בשירותי הענן
אחת הנקודות הבסיסיות של הרפורמה המוצעת היא הרחבת הגנת הפרטיות לשירותי ענן. על פי החוק הקיים, אדם זכאי להגנה על מידע אישי אשר נמצא על מחשבו, אך ברגע ששיתף אותו עם אחרים, אפילו רק עם ספקי האחסון, הגנה זו נשללת ממנו. מטרת התיקונים היא להרחיב את אמון הציבור בשירותים מקוונים, ובכך לאפשר להעלות אליהם מידע רגיש כגון מסמכים אישיים ומערכות מידע ארגונית.
סוגיה נוספת שעולה בדרישות של ה-Digital Due Process היא סוגיית נתוני המיקום. העלייה בשימוש בטלפונים סלולריים ב-25 השנה מאז שנחקק החוק יצרה, דה-פקטו, מאגר מידע מקיף על מיקומם של אזרחים בזמן אמת. מכיוון שמידע זה נלווה לשירות הסלולרי, הוא אינו נכלל בהגנות הלקוח מהאזנות סתר, ועל פי החוק הוא זמין ללא צו שופט. בדומה למידע האישי, הגופים השותפים בקואליציה קוראים למנוע גישה למידע זה ללא צו חיפוש מפורש.
שלישית, החוקה האמריקאית מבטיחה לאזרחים כי לא יבוצע חיפוש ברכושם או בנתוניהם אם לא עלה חשש סביר כי הפרו את החוק. אך העברת מרכז החיים והתקשורת של אחוז נכבד מהאוכלוסייה לשירותים מקוונים מאפשרת להכליל אותם בחיפושים רחבים ובכריית מידע, גם אם לא הועלה נגדם חשד. על פי התיקון המוצע, יוגבלו רשויות החוק מלדרוש ממנועי חיפוש, ספקי דואר ומפעילי תקשורת מידע גורף, על מנת להגן על אנשים מחיפוש עד שלא הועלה חשש סביר לאשמתם. כך לדוגמה, גופי הביטחון לא יוכלו לדרוש את פרטיהם של כל האנשים אשר חיפשו את המילה "נשק" בתאריך מסוים, אלא אם עלה חשד סביר לפגיעה בחוק.
"אין פתרון קל לאיזון בין פרטיות לביטחון"
נציגים מהגופים המעורבים בקואליצית הפרטיות מסרו כי צפוי תהליך ארוך עד שתיושם הרפורמה המוצעת. התיקונים לחוק צפויים להיתקל בהתנגדות מצד גורמים ממשרד המשפטים האמריקאי, שהתבטאו בעבר בטענה שבעלי הסלולריים ויתרו על הזכות לפרטיות בעצם התחברותם לשירות. טענה נוספת שמחזיקים בה הגופים שצפויים להקשות על יישום הרפורמה היא שהדרישה לפרטיות פוגעת ביכולת הממשל להתגונן מאיומים.
פטריק ליהי, סנטור מהמפלגה הדמוקרטית, בירך על פעילות הקואליציה, אך לדבריו הסוגיה דורשת מחקר נוסף. "אין פתרון קל לאיזון בין ביטחון לבין פרטיות במאה ה-21, אבל מה שברור הוא שהחוקים הקיימים מיושנים".
מהקואליציה נמסר כי אין בשינויים שהם מציעים כדי להפריע לפעילויות ביטחון לאומי, שכן הן מאפשרות גישה מלאה למידע פרטי באמצעות צו שופט, ומטרתן היא רק להגביל את רשויות החוק לפעולה במקרה של חשש סביר ולהוסיף מנגנוני בקרה ופיקוח שיפוטיים.
