אל תתקנו את מה שלא מקולקל
הנגיד התבטא לאחרונה שיהיה צורך להעלות הריבית על מנת למנוע התפרצות אינפלציונית, אבל המלצתי היא לא לתקן את מה שלא טעון תיקון ולחכות להתבהרות התמונה הכלכלית-פיננסית בזירה הבינלאומית
פענוח קוד החלטה של מנהיגים וקובעי מדיניות כלכליים, פיננסים, פוליטיים וביטחוניים הוא מדע מורכב ומסובך. אך במקרה של נגידי בנקים ובתוכם נגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר, הוא פשוט יותר. מנתוני השנה שחלפה עולה שהגורם העיקרי המשפיע על החלטת הריבית של פישר הוא כמובן, שינוי במדד המחירים לצרכן. על פי הנתונים, הרי שבחודשים שהמדד ירד ואף בחודשים שבו המדד עלה אך בצורה מתונה מאוד, פישר לא העלה הריבית, אפילו כאשר היה צפי להתגברות האינפלציה. שער הדולר-שקל גם הוא שיחק תפקיד חשוב בהחלטת הריבית. פישר רכש דולרים במיליארדים, ועל כן נזהר שלא להעלות ריבית המחלישה את הדולר עוד יותר בשל פער ריביות שקל-דולר. שעור האבטלה במשק, גם הוא גורם חשוב, אך על פי מודל החלטה זה, פחות דומיננטי, למעט מצב בו יש גידול משמעותי באבטלה - לשיעור של כעשרה אחוז, המהווה חסם לעלייה בריבית לזמן מה. אך בחודשים האחרונים היתה ירידה באבטלה.
הפעילות הכלכלית המקומית והעולמית מהווה גם היא גורם המשפיע על החלטת הריבית. ישראל עברה את המשבר הפיננסי העולמי בהצלחה יחסית אך בזירה העולמית (לאחרונה יוון), ובארה"ב לא כך הדבר. כלומר, למה שקרה מעבר לים ובעיקר מדיניות הפד בארצות הברית השפעה על מדיניות הריבית אצלנו, אם כי ברמה נמוכה יותר. הנגיד האמריקאי, בן ברננקי קבע לאחרונה שארה"ב עדיין זקוקה לשיעור ריבית נמוך, אם כי לכשיראו תנאים להתפתחות לחץ אינפלציוני מדינית הפד תסתגל בהתאם. המצב הכלכלי בארצות הברית לא מאפשר בשלב זה עליית ריבית הפד. כמו ברננקי, כך גם פישר יכול ומוכן להתאמת המדיניות המוניטרית לשינוי בנתונים ובצפי עלית המחירים, בתזמון ובצורה מיטיבית. על פי הנתונים, ניתן לקבוע, שעלית ריבית משמעותית - גג עד 2.75% ריבית, לא צפויה בחצי השנה הקרובה, אם כי פה ושם תהיה סטייה מהמגמה הכללית של ריבית נמוכה יחסית.
באוקטובר 2009 הערכתי בטור זה שנגיד בנק ישראל מצוי במצב טוב. בעוד אנליסטים רבים חזו שחורות, כולל עלייה בשער הריבית לרמות של 3.75%-4%, הניבוי שלי מעל דפים אלה, בהתבסס על מודל מינץ לחיזוי ההחלטה לשינוי ריבית בנק ישראל היה, שהעלייה תהיה מתונה בהרבה וכלל לא תגיע לשעורים שנחזו על ידי רואי השחורות. מאז השתפר המצב הכלכלי עוד יותר: המשק התאושש, קצב השינוי האינפלציוני ירד והגיע בשעור שנתי לטווח רמות היעד שנקבעו, האבטלה ירדה, ארצות הברית לא העלתה ריבית הפד והדולר לא התמוטט. באם מיישמים מודל החלטה זה על החלטות הריבית של פישר בחודשים האחרונים, מוצאים הלימות גבוהה מאוד - הצלחה בשבע משמונה פעמים.
החלטת הריבית החודש הוקדמה ביום אחד, ליום א', בשל חג הפסח. הנגיד פישר התבטא לאחרונה שיהיה צורך להעלות הריבית על מנת למנוע התפרצות אינפלציונית. החגיגה בבורסה ובשוק הנדל"ן מושפעת גם היא כמובן מהריבית הנמוכה במשק. הנגיד קיבל גם רוח גבית מההחלטה המאוד נכונה להציע לו כהונה שנייה. כל זה מעניק לו ביטחון להעלות הריבית החודש. אך בהתבסס על הנתונים, ההמלצה שלי היא לא לתקן מה שלא טעון תיקון ולא להעלות הריבית, אלא לחכות להתבהרות התמונה הכלכלית-פיננסית בזירה הבינלאומית ולהתבססות ההתאוששות הכלכלית בארץ.
הכותב הוא דיקן בית ספר לאודר לממשל וראש התכנית לקבלת החלטות התנהגותיות, המרכז הבינתחומי-הרצליה
