נסיעת מבחן, פיאט 500C: ניצחון הרוח
אי אפשר למחוק את החיוך מהפנים כשהגג נפתח עד הסוף, אבל גרסת הקבריולה של פיאט 500 יקרה מדי יחסית למה שהיא נותנת. המסקנה: ללכת על גרסת הבסיס ב־120 אלף שקל וליהנות מכל העולמות
נתחיל דווקא במה שלא בסדר בפיאט 500 קבריולה. ראשית, הגיר. מדובר בגיר רובוטי, כזה שדורש עדינות של מנתח ברגל ימין כדי להימנע מטלטולים, ומה לעשות שלא כולנו מנתחי מוח, בטח שלא ברגל ימין. שנית, תנוחת הישיבה: כדי להתרווח בפיאט 500 קבריולה בנוחות הנהג צריך להיות קוף. לא, חלילה, במובן השלילי, אלא קוף אמיתי, עם ידיים ארוכות שמגיעות להגה המרוחק ורגליים קצרות שמגיעות אל הדוושות הקרובות.
ויש גם עניין עם הגג הנפתח. כשהוא במצב פתוח הוא מגביל את הראות לאחור, ובמהירות של יותר מ־100 קמ"ש, הרוח שנכנסה לאוטו מרעישה מאוד. ודבר אחרון: המחיר. 160 אלף שקל, כמו מאזדה 5 חדשה. נכון, השוואה בין פיאט 500 קבריולה ובין מאזדה 5 היא בערך כמו להשוות בין רכישת לברדור גזעי למייבש כביסה, אבל מה לעשות - כאשר המטבע העובר לסוחר בשוק הרכב הישראלי נקבע במאזדות, אז גם ערכן של מכוניות נבדק לפעמים לפי השאלה המעט מעצבנת: "כמה מאזדות קונים בזה?".
ועכשיו, ברשותכם, נחליף כובעים ונבחן את פיאט 500 קבריולה מנקודת מבט שונה, כזאת שנהוגה במקומות שאינם מתקדמים כמו מדינת ישראל הצעירה: אירופה, לדוגמה.
גורמה, לא פטיש
כדי להיכנס לראשו של הנהג האירופי צריך לנטוש כמה תפיסות בסיסיות. קודם כל יש להתחיל להפנים שמכונית אינה פטיש. לא מדובר כאן בכלי אפרורי ומשעמם שנועד אך ורק לביצוע חוזר של פעולה פשוטה אחת. עכשיו, כשזנחתם את התפיסה שרואה מכונית רק ככלי שימושי, נסו לאמץ את הגישה של אירופה הרומנטית, שרואה במכונית משהו שהוא כמו ארוחה משובחת, כמו תמונה מרהיבה, כמו שיר, כמו בקבוק יין מיושן. היא נבראה כדי לעשות את כל המטלות הרגילות שעושה מכונית, אבל גם כדי להעניק הנאה, לגרום לבעליה להרגיש טוב בכל פעם שהוא אוחז את המפתח, גם אם הוא לא יודע מדוע הוא חש התרגשות קלה. לעשות מסאז' רקמות עמוק לכל החושים האנושיים בכל פעם שהיא מתחילה לזוז. ועכשיו, אחרי שנכנסנו להלך הרוח המתאים, אפשר לצאת לנסיעה.
הוראות שימוש לפיאט 500 קבריולה, המדריך הבלתי רשמי שלא תמצאו בתא הכפפות: שלב 1. הפשילו את הגג בלחיצה על כפתור חשמלי קטן ליד המראה הפנימית. שימו לב היטב להתקדמות של קרני השמש האביביות לאורך לוח המחוונים. עצרו לרגע את הגג ומששו את לוח המחוונים. נכון, אין כאן פלסטיק אפור שנראה כאילו מוחזר מבקבוקי משקה ועוצב על ידי מנהלי ציי רכב אחוזי חרדה. רק כיסוי פלסטי בצבעה החיצוני של הפיאט, בניגוד לחומרי חיפוי יקרים יותר ולא בהכרח יותר יפים, כמו כרום או פלסטיק דמוי עץ. כמה זול, ככה גאוני.
שלב 2. קחו שאיפה עמוקה כדי להריח אם יש באזור שדה פרחים. שלב 3. הפשילו את הגג עד לחלקה האחורי של ה־500 ותנו לשמש לשטוף גם את מי שיושב במושבים האחוריים. צפוף לשבת מאחור, אבל מי שיושב שם מחייך, כמעט באופן בלתי רצוני. אם הם עדיין לא מחייכים, עברו לשלב 4: לחיצה נוספת על מתג פתיחת הגג. הפעם הגג יופשל עד סופן של המסילות ויגיע עד לישבנה של המכונית. המסילות הן רעיון מבריק: הן שומרות על קשיחותו של מרכב הרכב ומהוות מחווה לפיאט 500 המקורית, של שנות השישים. עכשיו הנוסעים שמאחור כבר יהיו חייבים לחייך. זה אינסטינקט חזק יותר מההיגיון. הנהג יחייך פחות: כשהגג מופשל במלואו קשה מאוד לראות משהו במראה האחורית, חוץ מחיוכים כמובן.
נסיעת בוקר מוקדמת. ממתינים לקרני שמש ראשונות, מפעילים חימום ויוצאים לדרך. בחוץ קר, בפנים שמח. לפיאט 500 הבסיסית יש מנוע בנפח 1.2 ליטרים שיודע להתמודד יפה עם העליות של ירושלים. בדגם המבחן יש מנוע 1.4 ליטרים שממש מטיס אותה בכביש המתפתל.
מנוע חזק, גיר מעצבן
רק חבל שהגיר כזה מחוספס. בפקקים ובנסיעה אטית הוא מרעיד את המכונית, והוא הססן בהעברות הילוכים. לא נעים. השמש מתחזקת ואפשר לכבות את החימום. ה־500 עושה שמח בכל מקום, אך כדי להוציא ממנה את המיטב מומלץ לקחת אותה למקומות שבהם יהיה לה נעים. כמו הכביש שמתפתל מחבל לכיש לכיוון ערד. שם, בכביש שנזהר לא לפלוש לתוך הכרמים והגבעות הירוקות, היא תסתדר יפה. אין לה גג, וגם לא הספק מנוע של מרבית המכוניות המשפחתיות, אבל היא יודעת לנסוע מהר כשצריך. אבל בשביל מה לנסוע מהר? הכי טוב להפשיל את הגג ולנשום את הריח של הגפנים. אם תעצרו בצד אולי יגיע חקלאי חביב על טרקטור עמוס ארגזים, ישאל על המכונית וייתן גם לטעום כמה ענבים אדמדמים, מתפקעים ממתיקות, שנייה לפני שהם נהפכים ליין.
גרסת הבסיס עדיפה
אז האם לקנות את 500 קבריולה? כן. אבל לא בכל מחיר. כי ה־500 קבריולה היא מכונית מקסימה אבל פגומה. מקסימה, כי היא יודעת איך לשמח לבב אנוש, בדיוק כמו מה שמייצרים הגפנים שסביבנו. אבל היא פגומה כי יש בה כמה בעיות שאינן עומדות בתכתיבים שהציבו מתכנני הדגם הזה, שדרשו לעצב מכונית אופנתית ומהנה במחיר שווה לכל כיס. ומה לעשות, 160 אלף שקל לא בדיוק שווים לכל כיס. ב־160 אלף שקל גם קשה לסלוח לה על הפגמים ההנדסיים, שתנוחת הישיבה של הנהג היא אחד מהם. הפתרון? להסיר ממנה את כל מה שמכביד, קרי מושבי העור שיתחממו בשמש הקיצית בכל מקרה, ואת מנוע ה־1.4 ליטרים ותיבת ההילוכים המעצבנת, ולקחת את גרסת הבסיס הידנית שמצוידת במנוע 1.2 ליטרים ועולה 120 אלף שקל. ואז באמת אפשר יהיה לטעון שהשמים הם הגבול.
פיאט 500 קבריולה במספרים
מנוע: בנזין, נפח 1,386 סמ"ק. הספק מרבי 100 כ"ס, מומנט מרבי 13.4 קג"מ
ביצועים: מהירות מרבית 182 קמ"ש, זינוק ל־100 קמ"ש ב־10.7 שניות
צריכת דלק: נתוני יצרן 16.6 ק"מ לליטר. נתוני מבחן: 13.1 ק"מ לליטר
בטיחות: 7 כריות אוויר, ABS, טרם נבחנה במבחן ריסוק פומבי
ציון ירוק: קבוצת זיהום: 3
מחיר: 160 אלף שקל


