Play: ועכשיו פליי גם בגוגל רידר
וגם: כל חשבונות הטוויטר של קונאן אובראיין, איך לצלם תמונת פרופיל מחמיאה, וגלריית תמונות תת-ימית מרשימה בהשראת יצירתו של לואיס קרול
21:08
14.03.10
קוקו עושה את זה שוב, ושוב
החיים קשים בתור מובטל. הימים בבית מתארכים, חוסר המעש גורם לך לטפס על הקירות, וזה עוד בלי להוסיף את הלחץ הנפשי הנלווה. כנראה שכל הגורמים האלו, יחד עם שפיות מעורערת מלכתחילה, גרמו לקונאן אובראיין להשתלט על טוויטר ולעשות בו כאוות נפשו. אנחנו כבר יודעים שיש לו חשבון פעיל, ובטח כבר קראתם כותרת או שתיים על הבחורה שאימץ לעצמו במטרה לשנות לה את החיים. עוד דבר שכדאי לדעת הוא שלמעשה יש לבחור 7 חשבונות טוויטר שונים, וחדי העין אולי כבר שמו לב שהוא משתמש בהם כדי להתכתב עם עצמו. חשבון אחד על שם הסנאי מאחד הציוצים הראשונים, חשבון אחד לכספומט, אחד לנמשים, ועוד כמה ברוח זו. הנה סקירה מהירה של כולם, בתקווה שזה מה שיעשה לכם סדר (אבל אל תתלו יותר מידי תקוות).
(איך לעקוב אחרי קונאן אובראיין באמת)
שידרוג לפוזאיסטים
אם יש משהו שאפשר ללמוד מהפרסומת החדשה של סמסונג, הוא איך לעשות סקר שוק טוב, לקחת רעיון קצת טחון ולתת לו טוויסט מדויק וכובש. המוצר הוא בסך הכול מצלמה עם מסך קדמי, שמיועד לתמונות פורטרט עצמיות. תוסיפו לזה ניחוח פייסבוק (טרנד 1), קצת זומבים וערפדים (טרנד 2) והפתעה בסיום, והרי לכם החיוכון היומי.
לשחק עם הגוגל הרידר
אם נמאס לכם מהגלילה שאינה נגמרת בגוגל רידר, קורא ה-RSS הידוע, היישום הקטן בשם Google Reader Play מאפשר לכם לקבל רק עדכונים מומלצים, אבל בצורה שונה וחביבה. על גבי מסך שחור תוכלו לדפדף בין אייטמים, לסמן לעצמכם את אלו שאהבתם, לשתף עם אחרים וכדומה, והכול בצורה של מצגת תמונות מהירה, ישר ולעניין. זה לא המקום לקרוא דברים לעומק, אלא בעיקר לעבור על תמונות ואייטמים קצרים.
Google Reader Playצילום מסך
עולם המים של אליס
אלנה אליס היא צלמת מוערכת המתמחה בצילומים מתחת למים. כל הפורטיפוליו שלה הוא נהדר בפני עצמו, אבל במסגרת הדיבור העכשווי על "אליסה בארץ הפלאות". אתם מוזמנים לפרוייקט "Alice in Waterland", שזורק את הגיבורה אל המים העמוקים, ומוציא משם רגעים יפייפים וקסומים לא פחות מאלו שתמצאו בסרט.
עמוק באדמה
"צאצאים" הוא סרט אנימציה קצר ומושקע, שנותן פרשנות פסיכולוגית מעניינת לחיי הפרחים. איך זה מרגיש להיות תקוע תמיד במקום אחד, לחשוש מהשמש ומהגשם למרות שאתה זקוק להם, ולדעת שהדרך היחידה שלך לחוות משהו מעבר, היא להיאכל או להירמס או כל סוג של טראומה שיש לה רק סוף אחד. התסריט בכלל והדיאלוג בין הפרח המחוספס והפסימי לזו העדינה והחולמנית בפרט פשוט מרתק, וגם האנימציה המצויינת רק מוסיפה עניין. נכון שמדובר ב-14 דקות, אבל שווה לשקוע בהן וליהנות.
