$
בארץ

החלקה יפנית

אף אחד לא רוצה לגמור כמו יפן, עם דפלציה ובעיות תעסוקה, אבל יפן לא יכולה לשמש תירוץ למנהיגות פזרנית

קנת רוגוף 10:08 08.03.10

 

אם תקשיבו למנהיגים האמריקאים, האירופים או אפילו הסינים - יפן היא העתיד הכלכלי שאיש אינו רוצה. "אנחנו חייבים לעשות זאת או שנגמור כמו יפן", אמרו המנהיגים כשהחליטו על חבילות תמריצים. אכן, איש אינו רוצה להיות יפן, המלאך המגורש. מכלכלה שצמחה במהירות שיא במשך שלושה עשורים, ב־18 השנה האחרונות האטה יפן למהירות צב. איש אינו רוצה לחיות עם טראומת דפלציה, ירידת מחירים או רמות חוב העולות בהרבה מעל 100% תמ"ג. איש אינו רוצה להפוך מאלופה עולמית לדוגמה החיה לסטגנציה כלכלית.

 

ולמרות כל זאת, מי שמבקר בטוקיו רואה שגשוג בכל מקום, והמסעדות מלאות בלקוחות לבושים בהידור רב יותר מאשר בניו יורק או בפריז. אבל אווירת הנורמליות מטעה. לפני שני עשורים יכלו העובדים היפנים לצפות לבונוסים גבוהים בסוף השנה, לפחות בגובה שליש מהמשכורת שלהם. כעת התכווצו הבונוסים בהדרגה עד שנעלמו. נכון שהודות לירידת המחירים, כוח הקנייה של העובדים עדיין מחזיק מעמד, אך הוא עדיין ירד ביותר מ־10%. חוסר הביטחון בעבודה גבוה מאי פעם, מכיוון שהחברות מציעות יותר ויותר משרות זמניות במקום ה"תעסוקה לכל החיים" שכה הוערכה בעבר.

 

גם המצב הפיסקאלי של יפן מדאיג. באופן מדהים, החוסכים היפנים סופגים כ־95% מהחוב של ממשלתם, כנראה עקב טראומת התפוצצות הבועה בשנות השמונים. אך האם הממשלה תוכל לממן את חובותיה בעתיד?

 

אתגר הפריון

 

יפן אמנם הצליחה להחזיק מעמד עד כה ולשמור על מעמדה ככלכלה השלישית בעולם, אחרי ארה"ב וסין, אך לפניה אתגרים עצומים: בראש ובראשונה היצע העובדים הנמצא במגמת ירידה מתמדת עקב שיעורי הילודה הנמוכים מאוד וכן ההתנגדות להגירה אליה. נוסף על כך, המדינה צריכה גם למצוא דרכים לשיפור פריון העובדים, בעיקר בענפי החקלאות, הקמעונאות והמגזר הממשלתי. הזדקנות האוכלוסייה גם עלולה להוביל לעליית שיעורי הריבית בשוק האג"ח, לאחר שיותר ויותר אנשים יפרשו לפנסיה ויתחילו למכור את האג"ח הממשלתיות שלהם.

 

כמו כן, הממשלה תיאלץ לבחון העלאה חדה של ההכנסות, סביר להניח שבאמצעות העלאת המע"מ, העומד כעת על 5% - שיעור נמוך בהרבה מהרמות האירופיות. אך האם אכן סביר להעלות את המסים בצמיחה נמוכה בת־קיימא שכזו?

 

הם עוד יפתיעו

 

עם זאת, ליפנים גמישות וכושר עמידה ראויים לציון, ומשקיעים שהימרו בעבר נגד יפן נכוו קשות. אך בשנים האחרונות, ככל שהקוצנזוס הפוליטי מתפורר, הדרך הפיסקאלית נראית מסוכנת יותר ויותר.

 

האם המנהיגים הזרים צודקים בכך שהם מפחידים את תושביהם בסיפורים על יפן? אין ספק שהם מגזימים בכל קנה מידה, במיוחד הסינים, שהיו רוצים שהמזל של יפן ייפול גם בחלקם. אבל יפן היא לא תירוץ לחלק חבילות תמריצים ענקיות ולהתנצל על הגירעונות. היכולת של יפן להמשיך קדימה למרות הקשיים הגדולים ראויה להערצה, אך הסיכון למשבר עתידי גדול מממה ששוק האג"ח מוכן להודות בו.

 

קנת רוגוף הוא מרצה לכלכלה ולמדיניות ציבורית באוניברסיטת הרווארד, ובעבר היה כלכלן ראשי בקרן במטבע הבינלאומית.

 

Project Syndicate 2010, מיוחד ל"כלכליסט"

x