כשר אבל מסריח
יועצי גליה מאור הכינו חלופה עוקפת ועדה. כמו ששלמה אליהו הציע את דוד קליין, כך בעלת המניות מאור תציע את המנכ"לית מאור. ואז לא צריך מסלול ציבורי, לא צריך ועדת מניות ולא צריך צינון
למשפטנים תפקיד מרכזי בפתרון בעיות, אבל תפקיד מרכזי הרבה יותר ביצירתן. אתמול השאלה היתה האם הצינון חל על גליה מאור. היום השאלה היא האם היא כבר לא זקוקה לצינון במסלול עוקף ועדת המניות - בחירה לדירקטוריון לפי סעיף 87 לתקנון הבנק. מחר השאלה תהיה מי יכריע במקרה של חילוקי דעות בין שר האוצר למפקח על הבנקים, כשהוועדה תתייעץ עמם בעניין המינוי. הוועדה לא חייבת לקבל את עמדתם, אבל אם שניהם יתנגדו, הדבר יקשה עליה למנות.
חוק המניות הבנקאיות שבהסדר קבע כיצד תתנהל המדינה בבחירת דירקטורים. החוק נועד להגשים תכלית - שמנכ"ל לא יקפוץ לכס היו"ר מיד עם סיום כהונתו. רעיון זה שורשר בלולייניות ניסוחית של סעיפים שגובבו זה על גבו של זה, ואת השורה התחתונה חילצו היועצים המשפטיים במשרד האוצר ובמשרד המשפטים. נכון שהשרים שלהם - שטייניץ ונאמן - חשודים, אבל העמדה המשפטית, בגיבויו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט, משקפת נאמנה את כוונת החוק. עמדה זו קבעה חד־משמעית צינון בן שנתיים. אגב, החוק מקנה פטור לבעלי "כישורים מיוחדים".
הניסיון להציג את מאור כבעלת כישורים כאלה היא לעג לרש ולאינטליגנציה. לא בגלל שהיא חסרת כישורים, דווקא יש לה עודף. אלא שהיגיון הפטור הזה נועד למקורבי פוליטיקאים שיוכלו להתמנות רק אם יוכיחו כישורים מיוחדים. מי שמעטר את מאור ב"כישורים מיוחדים", מאתגר את חז"לינו שקבעו שאין אדם מושך עצמו בציציות ראשו.
ללכת בדרך ה"טבע"
ועכשיו יועצי מאור הכינו חלופה עוקפת ועדה. כמו ששלמה אליהו הציע את דוד קליין, כך בעלת המניות מאור תציע את המנכ"לית מאור. ואז לא צריך מסלול ציבורי, לא צריך ועדת מניות, לא צריך צינון. אגב, בחברות שפטורות מעולה של המדינה זו פרקטיקה מקובלת. אלי הורביץ בטבע קפץ היישר מכס המנכ"ל לכס היו"ר. שם את הצינון פטרו עם אקמול. ובכלל, המדינה הרי מתכוונת ממילא להיפטר מאחזקותיה בבנק, אז למה שהלאומי לא ילך כבר עכשיו בדרך ה"טבע"?
המסלול הציבורי של ועדת המניות עלול להיתקל במכשול בג"ץ. המסלול הפרטי יכול לעקוף אותו. ואז, אם מאור תיבחר, יהיה המינוי כפוף לאישור ועדת המניות. הוועדה חייבת להתייעץ עם השר והמפקח על הבנקים. היא אינה חייבת לקבל את עמדתם, אבל סביר שלא תאשר את מאור אם השניים יתנגדו. השר בטוח יתנגד. הוא הרי כבר גילה את דעתו באמצעות חוות הדעת שהזדרז להציג לפתחה של ועדת המניות ואז, המפתח יהיה בידי המפקח. אם המפקח על הבנקים יחלוק על משפטני האוצר ומשרד המשפטים, יכריע ביניהם היועץ המשפטי לממשלה.
אירוניה היסטורית
תסבוכת גליה מאור מקורה באירוניה היסטורית. חוק המניות הבנקאיות שבהסדר נחקק בעקבות ובגלל משבר המניות הגדול. גליה מאור היתה אז המפקחת על הבנקים. אז הנה יש כבר יש יותר מסיבה אחת לקרוא לו "חוק מאור". ושאלה טובה תישאל: האם ראוי למנות כיו"ר דירקטוריון את מי שסלל דרכו לכהונה בלהטוטי משפט עוקפי חוק? וצריך להזכיר: המטרה של הרחקת המועמדים הפוליטיים כבר הושגה. אי אפשר יותר למנף את המאמץ הזה כקמפיין להרחקת ההתערבות הפוליטית. המפוקפקת, אבל גם הצודקת במקרה זה.


