זוללים אנרגיה

עם עליית המודעות הציבורית בארץ לנושא משבר האקלים שואפים רבים להפחית את טביעת הפחמן (carbon footprint) האישית שלהם. המשוואה הבסיסית ברורה - ככל שנצרוך פחות אנרגיה כך נהיה אחראים לכמות קטנה יותר של פליטות גזי חממה ומכאן שטביעת הפחמן שלנו תהיה קטנה יותר.

אך לא רק סוג הרכב שבו אנו מתניידים או צריכת החשמל הביתית יקבעו את טביעת הפחמן האישית שלנו. מתברר כי לבחירותינו הקולינאריות השפעה מכרעת גם כן. מחקר בארה"ב מצא כי האוכל שצורכת בשנה משפחה אמריקאית ממוצעת מוביל לפליטת 8,100 ק"ג גזי חממה - כמות השקולה לזו הנפלטת מרכב מאזדה 3 חדש שנוסע 50 אלף ק"מ עם צריכה ממוצעת של 6.8 ליטרים ל־100 ק"מ.

התפתחותה של החקלאות המודרנית אמנם מאפשרת לנו להפיק יותר מזון ליחידת שטח בפחות עבודה, אך לשם כך עלינו להשתמש בכמויות אדירות של אנרגיה. חישבו לרגע, למשל, על המסע הארוך שעוברת עגבנייה מהשדה עד למטבח. במסלול הקצר תישלח העגבנייה מהשדה למפעל מיון ואריזה, משם למחסני רשתות השיווק, משם לחנויות עצמן ומהן לסל הקניות שלנו. המרחק הפיזי בין השדה למטבח עשוי לנוע בין מאות קילומטרים אם מדובר בתוצרת מקומית ועד עשרות אלפי קילומטרים במקרה של מוצרים מיובאים. את הדרך הארוכה תעבור העגבנייה במטוסים, ספינות, משאיות רכבות וכדומה, וכל קילומטר מצריך כמובן השקעה נוספת של דלק, שלא לדבר על כך שמוצרים רבים זקוקים גם לשמירה בתנאים מיוחדים.

בגלל תהליכי הייצור

אך לא התובלה הטרנס־אטלנטית לבדה מובילה לכך שהחקלאות העולמית אחראית ל־30% מהפליטה הכוללת של גזי חממה, אלא גם תהליכי הייצור שהם סיבה עיקרית לצריכת האנרגיה המסיבית של תעשיית המזון. החקלאות המודרנית משתמשת בדשנים מלאכותיים לרוב, שייצורם ופיזורם ובקרקע מצריכים אנרגיה רבה. השימוש במערכות השקיה והובלת מים, והתלות במיכון כבד וזולל דלק לעיבוד השדות, תורמים גם הם את חלקם ביצירת המצב הפרדוקסלי שבו אנו משקיעים בייצור עגבנייה אחת יותר אנרגיה ממה שמסוגל גופנו להפיק ממנה. בפועל, כדי להפיק אנרגיה השווה לקלוריה אחת של מזון אכיל, אנו משקיעים בתהליך הייצור בממוצע 3 קלוריות, וזאת עבור מזונות בלתי מעובדים. מובן שכל עיבוד נוסף משמעו השקעת אנרגיה נוספת.

יחס זה מתגמד לעומת המאזן השלילי האדיר שעומד בבסיס תפריט המורכב מבקר ומוצריו. כדי להפיק קלוריה אחת ממוצרי בשר אדום אנו משקיעים 35 עד 80 קלוריות (!) בממוצע בייצור. מעבר לכך, פרות מייצרות כמויות אדירות של גז החממה מתאן, כך שכמות גזי החממה הממוצעת הנפלטת מייצור של ק"ג בשר אדום שוות ערך לפליטת 36.4 ק"ג פחמן דו־חמצני או נסיעה של 230 ק"מ במאזדה החדשה. למעשה, משפחה ממוצעת שעוברת מתפריט עשיר בבקר ומוצריו לתפריט על בסיס דגים או עוף חוסכת בשנה את כמות גזי החממה שנפלטים מרכב חדש הנוסע 12,400 ק"מ. מעבר של אותה משפחה מתפריט עשיר בבקר לתפריט צמחוני למשך שנה תחסוך גזי חממה בכמות הנפלטת מרכב חדש הנוסע כ־19 אלף ק"מ.

זול מרכב היברידי

האמרה "הינך מה שאתה אוכל" נכונה גם בהקשר הסביבתי. אז אם אין ביכולתכם לרכוש רכב היברידי או להתקין פנאלים סולאריים על גג ביתכם, זכרו שיש דרך פשוטה (וזולה) הרבה יותר לתרום את חלקכם למאבק בהתחממות הגלובלית. העדיפו מזונות אורגניים כדי להקטין את השימוש בדשנים, תוצרת מקומית שמצמצמת את המרחק מהשדה לשולחן ובעיקר הפחיתו בצריכת מזון מעובד ומוצרי בקר. בריא יותר בשבילכם ובריא הרבה יותר בשביל כדור הארץ.

ד"ר ברזין הוא ראש המכון למדיניות אנרגיה מתחדשת בבית ספר לאודר לממשל במרכז הבינתחומי הרצליה. תמר ישראלי היא חוקרת במכון.