ממשלה במבחן: שאיפות ירוקות, מציאות אפורה
המשרד להגנת הסביבה למד השנה שדו"חות ותוכניות לא יעזרו כל עוד הוא סובל מהיעדר כוח אדם. אם לשפוט לפי היעדים שהציב לשנה הבאה, המציאות לא ריסנה את האמביציות של השר ארדן
כוונות המשרד להגנת הסביבה לשנת 2009 היו טובות. התוכנית השנתית היתה נאיבית, פשוטה ולא יומרנית. 13 יעדים כוללים הציג השר הקודם גדעון עזרא, מהם נבחרו על ידיו חמישה כמרכזיים והמהותיים: הפחתת זיהום אוויר, הגברת הטיפול בחומרים מסוכנים, שימוש בר קיימא במשאבים, שמירת המגוון הביולוגי והיערכות לשינויי אקלים.
סיכומי שנה נוספים:
ממשלה במבחן: הפסיביות של משרד האוצר השתלמה בסוף
ממשלה במבחן - סיכום שנה בתיירות: ימין ושמאל, רק חול וחולממשלה במבחן - התמקדו בכיבוי שריפות ולא במניעתן
ממשלה במבחן: התשתיות נשארו על הניירממשלה במבחן: חרדים לזוגות הצעירים
רוב היעדים הועתקו גם לתוכנית העבודה של 2010. אולם השר הנוכחי גלעד ארדן מכוון גבוה יותר. לאחרונה פנה המשרד לחברת ייעוץ, שתבחן שינוי מבני שיאפשר למשרד סמכויות נרחבות יותר. המודל הנוכחי הוא אנכרוניסטי ולא תואם את היעדים, טוען ארדן. היעדר הסמכויות של המשרד בנושאים בעלי השלכה סביבתית מקשה על ארדן גם בנושא הקמת תחנת הפחם באשקלון, שאותה הגדיר כ"מבחן שלו" במשרד. בינתיים הוא רושם הצלחה עם הקפאת הדיון בות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות) ומחכה לדיון חוזר בממשלה.
זיהום אוויר: עננה כבדה מעל יישום החוק
מה הובטח
: חוק אוויר נקי אושר בכנסת ביולי 2008. הוא נועד לעשות סדר בבלגן המאפשר לכל מפעל לפלוט לאוויר חומרים מזהמים כרצונו. בבסיס החוק - מנגנון הוצאת היתרי פליטה וקביעת ערכי איכות אוויר, תקנות זיהום אוויר מרכב ותקנות למשק החשמל.
לקראת כניסתו לתוקף של החוק, ב־2011, נקבע תקציב של 36 מיליון שקל בתוכנית העבודה לשנת 2009. בתוכנית נכתב כי לצורך היערכות לחוק ישנן 90 משימות העומדות בפני הצוות. בין השאר מדובר בבדיקה של התקנים בדירקטיבה האירופית IPPC, קביעת תקנים למפעלים בארץ ומעקב אחרי רמת הפליטות לאוויר.
מה קרה בפועל: תוספת של 34 תקני כוח אדם הדרושה ליישום החוק לא אושרה. גם ההתעסקות של המשרד להגנת הסביבה בהכנות לוועידת האקלים בקופנהגן דחקה הצדה את ההיערכות לחוק אוויר נקי. עם זאת, צוות המשרד ממשיך לגבש את התקנים הנדרשים.
גם הסדרת הפליטות במשק החשמל אינה מיושמת באופן מלא, אף שתחנות הכוח נחשבות לגורם המזהם ביותר של האוויר בישראל. רק באוקטובר הוציא ארדן צו אישי חדש לתחנת הכוח בחדרה המחייב אותה להתקין סולקנים להפחתת זיהום האוויר, אולם זו התחנה היחידה בשלב זה.
חומרים מסוכנים ושיקום נחלים: תוכניות על הנייר
מה הובטח: המשרד להגנת הסביבה שאף להסדיר השנה את נושא החומרים המסוכנים. בתוך כך נקבע יעד ליישום המלצות ועדת שפיר בעקבות לקחי מלחמת לבנון השנייה, אז היה חשש שהקטיושות יגרמו לאסון חמור במפרץ חיפה. נוסף על כך, הציב המשרד כמטרה לפעול לשיקום הנחלים בישראל.
מה קרה בפועל: המשרד מדווח על יישום המלצות ועדת שפיר, אולם היעדר תוכנית מתאר של משרד הפנים באזור מפרץ חיפה לא מאפשר את יישומן המלא של המסקנות. בעניין שיקום הנחלים, התוכנית נמצאת בחיתוליה. בראש רשימת הנחלים המצחינים בארץ ניצב נחל חדרה. הנחלים שזוכים לשיקום הם נחל הירקון ונחל הקישון, אך עם זאת בוצת הקישון עדיין לא פונתה. את המאבק להצלת הנחלים מנהלת עמותת צלול, שמפרסמת נתונים מדאיגים לגבי מצבם של הנחלים המוזנחים. בסיכומו של דבר, מצבם נותר כתמול שלשום.
ועידת קופנהגן: היערכות מאוחרת
מה הובטח: כחלק מההיערכות של ישראל לוועידת האו"ם לשינויי אקלים שהתקיימה לאחרונה בקופנהגן הוטל על המשרד להגנת הסביבה להכין תחזית פליטות גזי חממה ובהתאם, גם תוכנית להפחתתן. בתוכנית העבודה ל־2009 המשרד ביקש לקבוע יעדים לקראת הוועידה, ואף לערוך רישום של מקורות ספציפיים האחראים לפליטת גזי חממה בישראל.
מה קרה בפועל: בספטמבר, שלושה חודשים בלבד לפני פתיחת הוועידה, שכר המשרד את שירותי חברת הייעוץ הכלכלי מקינזי בדי למפות את פוטנציאל הפחתת הזיהום בישראל. הצעד בוצע מעט מאוחר מדי ולא אפשר מרווח זמן מספק לפני פתיחת הוועידה. המשלחת הישראלית יצאה לקופנהגן מבלי שהממשלה דנה בדו"ח מקינזי וגיבשה החלטה בעניינו.
על פי הדו"ח, פליטות גזי החממה בישראל צפויות להכפיל את עצמן עד לשנת 2030 לעומת שנת 2005, מ־70 מיליון טונות של פחמן דו־חמצני ל־140 מיליון טונות. מעבר לנורות חסכוניות, למשל, יכול לחסוך 2.5 מיליון טונות בשנה, והקמת תחנות כוח סולאריות - 15 מיליון טונות בשנה. מבקר המדינה, בדו"ח שפורסם לאחרונה, העביר ביקורת על היעדרה של תוכנית לאומית להפחתת הפליטה.
המשרד להגנת הסביבה ומשרד התשתיות עדיין מנהלים ויכוח ביניהם בנוגע לשיעור הפחתת הפליטה הראוי של ישראל. הנשיא שמעון פרס, שעמד בראש המשלחת הישראלית, הכריז בוועידה על הפחתה של 20% מפליטת גזי החממה עד שנת 2020, שיעור הנמוך משמעותית מהצהרות ארדן לפני הוועידה. מקרה זה מייצג את הבעייתיות של המשרד להגנת הסביבה: התנגשות בין עודף שאפתנות לחוסר סמכות.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "בחודשים האחרונים פורסמו חמישה מכרזים לגיוס כח אדם ליישום חוק אוויר נקי, מהמורכבים בחוקי הכנסת. כדי להסדיר את פליטות משק החשמל, מקדם המשרד את התקנות למניעת מפגעים, הממתינות כעת לאישור משרד המשפטים. בנוסף לתמיכה בתוכנית המתאר החדשה לאזור מפרץ חיפה הוציא המשרד מכרז לבדיקה כוללת של מערך האמוניה במפרץ. האמירה שאיכות הנחלים מידרדרת אינה נכונה ומשוללת יסוד. הצהרתו של הנשיא בוועידת קופנהגן הנה תוצר של עבודה שארכה כמה חודשים".
