$
נדל

התוכנית הגנוזה של כפר מעש

כשלון בן עשור לאשר בו בנייה הותיר את מושב כפר מעש ללא פרויקט שהבטיח להפוך בעלי נחלות בו למיליונרים ובלי הרחבה. כעת מסתמן פתח לפשרה

דותן לוי 18:3826.11.09

זה החל כרעיון פנימי מבטיח של כמה מחברי ועד המושב. באסיפת חברים שגרתית התקבלה ההחלטה לצאת לדרך חדשה, דרך שאם תמומש תהפוך את כל אחד מחברי המושב למיליונר. המספרים דיברו על שש דירות לחבר במסגרת עסקת הקומבינציה והתוכנית החלה להתגלגל. בשנת 1999 מינה ועד המושב את עו"ד משה בלטר לצורך יצירת קשר עם יזמים מתאימים. בתקופה קצרה מצא בלטר שותפים ראויים - החברות אפריקה ישראל ואשטרום פרויקטים.

 

התוכנית, שהתקבלה באסיפה הכללית של המושב, ביקשה לקדם את הקמתן של 5,000 יחידות דיור בבנייה רוויה על קרקעות חקלאיות סביב המושב ובסמוך לפתח תקווה ומושב גת רימון. בימים טרום בג"ץ הקשת המזרחית (ראו מסגרת) המהלך נחשב למקובל למרות השלכותיו - חיסול המושב והעברת הקרקעות לפתח תקווה הסמוכה.

 

חברי המושב קידמו במקביל גם תוכנית אחרת. ב־1995 נשכרו שירותיו של השמאי נחמיה גנות, המתמחה בקידום הרחבות במושבים, כדי שיסייע למושב בפיתוח שיכון לבנים ממשיכים. תוכנית זו הציעה משבצת קרקע לכל אחד מ־113 בעלי הנחלות במושב, וכן תוספת של חמישה מגרשים שיימכרו למשפחות מבחוץ. כמו כן קידמה התוכנית אזור המיועד לבתי מלאכה בשטח של 70 דונם מהקרקעות החקלאיות של המושב.

 

התנגדות בוועדות

 

גנות קידם שתי תוכניות. אחת עם הוועד שנדחתה על ידי הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים (ולק"ח) ושנייה שהגיעה לידי הפקדה בוועדה המחוזית אבל אז, לדברי גנות, התערבה נציגת משרד התחבורה עינב אמציה, שטענה כי היא תפריע לכביש מרכזי עתידי שצפוי לעבור במושב. גם ישי לוי, ראש מועצת גני תקווה, התנגד לתוכנית.

באותה תקופה שוב נשכר גנות כיועץ למושב, הפעם בנושא הפרויקט עם אפריקה ואשטרום. בשיחה עמו אומר גנות: "היה ניסיון מקביל של חברי המושב לקדם את התוכנית שנחשבה ל'פופולרית וכבדה' והיתה אמורה להפנות את הכנסתם של חברי המושב מענף התפוזים לענף הנדל"ן. אני הערכתי כי מכיוון שהאזור הופיע בתמ"מ (תוכנית מתאר מחוזית - ד"ל) כאזור נופש מטרופוליני, יש סיכוי לקדם אותה".

 

שטח ההרחבה בכפר מעש. התוכנית למעבר לענף הנדל"ן לא צלחה שטח ההרחבה בכפר מעש. התוכנית למעבר לענף הנדל"ן לא צלחה צילום: אוראל כהן

 

עו"ד צבי מנדל המתגורר במושב ששימש באותם ימים חבר הוועד, נמנה עם המתנגדים לתוכנית עוד מראשיתה. "אני לא יודע מי השתגע אצלי במושב לנסות ולקדם את התוכנית. אלה אנשים שחשבו שיהיו מיליונרים והכסף העביר אותם על דעתם. באפריל 2000, בזמן שישבתי בוועד המושב, קיבלו ראשי הוועד מכתב מהמינהל שלפיו המינהל מתנגד לעסקה. המכתב הוסתר ממני, ובכל זאת עד שנת 2002 עדיין ניסו לקדמה", אומר מנדל.

 

מנדל ובעלי נחלות מהמושב הגישו תביעה באמצעות עו"ד רם. א. גמליאל נגד חברי הוועד ונגד אפריקה ישראל, אשטרום פרויקטים, נחמיה גנות ועו"ד בלטר. לטענתם, מאז שנת 1999 לא קידם הוועד תוכנית הרחבה לבנים ממשיכים ולאזור לבעלי מלאכה במושב. עוד טענו כי מאז הניסיון לקידום התוכנית הוקפאה התוכנית להרחבת המושב.

 

המינהל מסרב

 

בין הנתבעים היה גם עו"ד משה בלטר, שנתבע על סכום אסטרונומי של כ־200 מיליון שקל. בשיחה עמו טען בלטר כי מנדל גרם למושב נזק של מאות מיליוני שקלים, וכי למנדל, ששימש עו"ד של מכבי פתח תקווה, היה אינטרס לקידום תוכנית אחרת לבניית יותר מ־1,000 יחידות דיור שבין גת רימון לכפר מעש בבעלות הקבוצה. "רק כאשר נודע למנדל ב־2008 שהוועדה המחוזית אינה מאשרת את תוכניתה של מכבי פ"ת, החליט מנדל להגיש תביעה נגדי", אומר בלטר.

 

לטענתו, התובעים הציגו מסמך שלפיו המינהל דחה את היתכנות הבנייה בקרקע, אך מסמך כזה אינו חריג. לעתים קרובות המינהל מסרב, אך לאחר דין ודברים מגיעים לסיכומים. בתגובה אומר מנדל: "זו שטות מוחלטת. אם התוכנית של אפריקה ואשטרום היתה מתממשת, היא היתה מעלה את ערך הקרקע של מכבי פ"ת. התוכנית בוטלה בגלל התנגדות חברי המושב".

 

עשר שנים אחרי תחילת הפרשה עולה כעת תקווה חדשה בעקבות פסק דין של השופט יעקב שיינמן מבית המשפט המחוזי מרכז. בהסכמת הצדדים דחה שיינמן את התביעה נגד אפריקה, אשטרום, גנות ובלטר, ומחק את התביעה נגד חברי הוועד. אחת ההסכמות שהתקבלה היתה שעו"ד מנדל יקדם את תוכנית ההרחבה לבנים ממשיכים, וועד המושב, מצדו, לא יתקע לו מקלות בגלגלים. "אם חברי הוועד יעמדו בדרכי, אני אחזיר את התביעה נגדם", אומר מנדל.

 

הסיבה לעיכוב: בג"ץ הקשת המזרחית

 

ארגון הקשת הדמוקרטית המזרחית עתר לבג"ץ בגין החלטות שהתקבלו במינהל מקרקעי ישראל בשנות התשעים ואפשרו למושבים וקיבוצים לשנות את ייעוד הקרקעות החקלאיות. בעתירתם טענו חברי הארגון כי בוצעה חלוקה בלתי צודקת של קרקעות המדינה, שממנה נהנה רק חלק קטן מהציבור, ברובו אשכנזים, ואילו תושבי הערים ועיירות הפיתוח נותרו מקופחים. באוגוסט 1995 זכה הארגון בעתירתו, ומאז קיים קושי לקדם תוכניות לשינוי ייעוד קרקע חקלאית.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x