$
דעות

הגבלת מחירי הספרים

צומת ספרים והחוק הצרפתי

אביה ספיבק 07:1024.06.09

"העסקה שלנו עם צומת ספרים היא ברורה מאוד: אנחנו נותנים להם מלאי חינם, מסיעים להם את הספרים, נותנים להם הנחות לצורך מבצעים, ובתמורה הם מפלים אותנו לרעה". כך אומר יהונתן נדב, המו"ל של הוצאת חרגול־עם עובד (את האמירה המקורית, הבוטה יותר, אי אפשר להדפיס). "צומת ספרים שייכת

לשתי הוצאות ספרים, לכנרת זמורה־ביתן דביר ולמודן, והיא קיימת כדי למכור את הספרים של הבעלים. הם הכניסו את שיטת המבצעים, ולכן ספר שלא נמצא במבצע לא מצליח להימכר. כמעט כל הקטלוג שלהם נמצא כל הזמן במבצע, וזו עובדה. למו"לים האחרים זורקים עצמות".

 

בעיית ריכוז הכוח

 

שיחה אקראית בשבוע הספר עם מו"ל אחר אישרה שהספרים האחרים בצומת ספרים הם רק תפאורה לספרי ההוצאות, המחזיקות בשני שלישים מהבעלות. מצב כזה, אם אמנם הוא קורה, הוא בלתי נסבל. הפגיעה בתחרות פוגעת בקוני הספרים ולא רק במו"לים.

 

תפקיד רשות ההגבלים העסקיים הוא למנוע אפליה כזו. ואמנם, האישור שנתנה במאי 2005 למיזוג בין צומת ספרים וכנרת זמורה־ביתן - לבין הוצאת הספרים מודן, הותנה באי־אפליה לטובה "בשטחי התצוגה או שטח המדף שיוקצה להוצאות הספרים המוחזקות על ידי מי מהם". אבל נדב מסביר שהרשות מתמקדת במחירי הספרים, וכיוון שהם בירידה, היא אינה רואה צורך להתערב. המחירים לצרכן, כולל המבצעים, כנראה באמת יורדים, וספרים רבים יותר נמכרים.אבל האם ירידת המחירים היא באמת טובה לצרכן? באופן פשטני כן: הוא יכול לקנות יותר ספרים ובמגוון גדול יותר. אולם, אומרים אנשי התרבות, המחירים הנמוכים הורסים את הגיוון. במחירים הנוכחיים כבר נסגרו רוב חנויות הספרים הקטנות והמו"לים הקטנים שמעוניינים לטפח מגוון של מחברים שאינם כותבים רבי־מכר, אינם יכולים להרשות זאת לעצמם. במחירים הנוכחיים משלמים פרוטות לעורכים ולמתרגמים - ולכן איכות הספרים יורדת.

 

המו"לים ניצבים בפני שתי בעיות שונות: ריכוז הכוח בידי כנרת זמורה־ביתן, מודן וצומת ספרים, והמחיר הנמוך שהתחרות מייצרת. ריכוז כוח זה הוא בלתי נסבל, ואפשר לפותרו בקלות באמצעות חקיקה שתאסור אינטגרציה אנכית בין הוצאות ספרים לבין רשת הפצה. הרי גם ועדת בכר הכריחה את הבנקים, בחקיקה, להיפרד מייצור מוצרים פיננסיים כיוון שהם המפיצים שלהם.

 

אבל במקום זאת, המו"לים מתמקדים במחיר. לשם כך הם מציעים באמצעות הח"כ הטרי ניצן הורוביץ לחוקק את "החוק הצרפתי", שלפיו בשנתיים הראשונות ליציאת הספר אסור להוצאות הספרים לתת הנחה גדולה על מחירו הקטלוגי. כך יוכלו הוצאות הספרים לקבוע באופן בלעדי את מחיר הספר.

 

צעד אחד קדימה

 

החוק הצרפתי הוא חוק אליטיסטי. הגברת כהן מחדרה שקונה את רבי־המכר תשלם כעת יותר, כדי לסבסד פעילויות לד"ר פינקלשטיין בתל אביב: חנויות לאניני טעם, תרגומי מופת של יצירות שאיש אינו קורא ושירים של משוררים צעירים. בשם הדמוקרטיה צריך להתנגד לו לכאורה. אבל אולי לגברת כהן (או לבנה הסופר הצעיר) יש עניין בתוצאות החיוביות שנצפו בצרפת: פתיחת חנויות קטנות ומתמחות בכל הארץ, מו"לים קטנים שמחפשים מחברים צעירים ומעניינים ובסך הכל יצירת בסיס עשיר לתרבות הישראלית הכתובה.

 

ואולי החוק הצרפתי שנחקק ב־1981 הוא פשוט מיושן? לפי התחזיות, כניסת הספר האלקטרוני בעשור הבא תשנה לחלוטין את ענף המו"לות: ערוצי ההפצה ישתנו ועלות הספר תרד באופן דרסטי. זה מה שקרה בענף המוזיקה. המחשבה שאפשר להגביל את התחרות כאשר הספר האלקטרוני העברי יהיה עוד מעט כאן היא מחשבה נאיבית. יוזמי החוק צריכים לחשוב צעד אחד קדימה.

 

הכותב הוא פרופ' לכלכלה באוניברסיטת בן־גוריון, עמית בכיר במכון ון ליר בירושלים ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x