$
דו"ח טכנולוגי

טכנולוגי על הבוקר: אפקט אופרה מגיע לטוויטר

הטלגרף הבריטי דווקא נדפק מטוויטר, גוגל מציגה שני פיצ'רים בעלי עניין, האפולוגטיקן של אפל מסתבך שוב, וקרבות עזים בין מיקרוסופט לקהילת הקוד הפתוח בגזרת הנטבוקים

יוסי גורביץ 10:2121.04.09

בום!

 

אופרה וינפרי היא, ככל הנראה, מנחת הטלוויזיה המצליחה בעולם. אומרים שרק יאיר לפיד עובר אותה, וגם זה במאמץ, אבל זה בגלל שהוא יאיר לפיד. כל כך הרבה אנשים צופים בתוכנית שלה, שיש כבר מושג של "אפקט אופרה": מוצר שמומלץ על ידיה הופך לרב מכר, כמעט מיד. בדרך כלל מדובר בספרים. לפעמים זה מתפקשש: היא הביאה לתכנית איזה נוכל שניסה לפרסם ספר על חוויותיו האיומות-כביכול כמכור לסמים, שהתברר כבולשיט מוחלט פרי המצאתו. בואו נאמר שהוא הצטער על זה.
מיליון משתמשים בשלושה ימים. אפקט אופרה בפעולה מיליון משתמשים בשלושה ימים. אפקט אופרה בפעולה צילום: בלומברג

 

היא לא ממליצה רק על ספרים. המשבר ההוא, שהיסטוריונים יזכרו כרעב הקינדל הגדול של חורף 2008? באשמתה. היא המליצה על הגאדג'ט בתוכנית, ואמזון נתפסו עם המכנסים למטה ובלי מספיק קינדלים. ובסוף השבוע היא המליצה על טוויטר.

 

עכשיו, בדיקות מעמיקות העלו שלווינפרי יש חשבון טוויטר מאז מרץ 2008, שזה תאריך מוקדם למדי והופך אותה למעשה לחלוצה, אבל היא לא עשתה איתו הרבה עד לאחרונה, ובטח לא פרסמה אותו. בעקבות הפרסום זכה טוויטר – שאמנם עושה המון רעש, אבל מספר המשתמשים שלו זעום יחסית, פחות משישה מיליון – לכמיליון משתמשים חדשים בתוך שלושה ימים. אפילו יאיר לפיד יתקשה לעקוף את זה.

 

לא לומדים לקח

 

לפני כמה שנים ניסה הלוס אנג'לס טיימס לראות מה יקרה אם ייתנו לגולשים גישה – נוסח ויקיפדיה – לעמוד המערכת המקוון של העיתון. אני לא יודע מה העורכים עישנו ביום שהוחלט על הניסוי הזה, אחד האסונות הידועים בהיסטוריה של המדיה החברתית, אבל התוצאה היתה צפויה למדי: עדר טרולים השתלט על עמוד המערכת, ובין השאר העלה אליו תמונות פורנוגרפיות. העורכים לא הצליחו לעמוד בשטף העצום של תגובות לא הולמות שהגיעו, ובתוך שלושה ימים הוצא הפרויקט לשחיטה.

 

כנראה שבטלגרף הבריטי שכחו את האירוע מעורר החמלה הזה, כי הם עשו משהו חלמאי דומה. במהדורה המקוונת של העיתון יש מדור מיוחד לתקציב 2009 – בין השאר משום שבמקומות מתורבתים מצפים מהציבור שיידע מה זה תקציב ולמה כדאי לדון בו – וברגע של חולשה, אולי כדי להיראות מתקדמים ומחוברים, החליטו העורכים לאפשר גישה אליו להודעות טוויטר שמכילות את התג "budget".

 

התוצאה היתה צפויה: משקלטו הגולשים הבריטים איך יוכלו להופיע בעמוד של הטלגרף, הם התחילו לשלוח הודעות טוויטר לא קשורות, וחלקן – אם להיות מנומסים – לא ראויות לפרסום, כשהן מכילות את התג. החכם לומד מנסיונו, הנבון מנסיונם של אחרים; כעבור זמן מה, הלך הטלגרף בעקבות הלוס אנג'לס טיימס וביטל את הגישה שהעניק לאספסוף הטרולים לעמודי המערכת שלו.

 

בגוגל לא נחים לרגע

 

מעבדות גוגל, אגף המחקר של התמנון ממאונטן וויו, הציג אתמול (ב') שני פיצ'רים חדשים, שיתכן שיהפכו לשימושיים בעתיד. זה היה חלק ממסיבת עיתונאים שבה הדגישו עובדי ה"מעבדה" עד כמה מחויבת החברה לחדשנות, ולא רק לרווחים נקיים ממס.

 

ראשון הפיצ'רים הוא חיפוש תמונות "דומות": בחלק מהתמונות שמופיעות בתוצאות מנוע חיפוש התמונות של גוגל מופיע כעת קישור שמוביל ל, ובכן, תמונות דומות. רוצים עוד תמונות של קיטלר, היינו חתול שנראה כמו היטלר? הקישו עליו.

 

הפיצ'ר השני עשוי להיות משמעותי יותר: גוגל ניוז היא ערימה מהבילה של מידע בלתי מאורגן, שאי אפשר להבין ממנה מה קדם למה. בכלל, ככלי חדשותי גוגל היא לא הצלחה. עכשיו מנסה המעבדה לשנות את זה, ומציעה "לוח זמנים": היא מארגנת את הידיעות החדשותיות על פי היום שבו פורסמו. זה עשוי להיות מועיל. כמובן, זה גם עשוי להיות עוד מסמר בארון המתים של העיתונות, אבל היי, אם העיתונים לא הצליחו לארגן שירות כזה בעצמם, אין להם על מה להתלונן.

 

מי שנדפק פעם אחת...

 

כבר לא יכול להיגמל מזה. המשפט הידוע של מאיר אריאל יכול לתאר יפה את את מצבו של הכתבלב של אפל, ג'ים גולדמן, שעדיין משמש משום מה ככתב הטכנולוגי המוביל של CNBC.

 

נתקלנו בגולדמן לאחרונה, כאשר "סטיב ג'ובס המזויף", דניאל ליונס, קרע לו את הצורה ובשידור חי הגדיר אותו כ"אחד מאלה שמלקקים כדי לקבל גישה ובסופו של דבר הופכים לכלי משחק (בידי אפל – יצ"ג) ונדפקים". העילה היתה הדיווח האוהד דרך קבע של גולדמן על אפל, וההתקפות שלו על המידע בבלוגוספירה על מצבו הבריאותי של סטיב ג'ובס האמיתי – מידע שהסתבר כאמיתי למדי.

 

גולדמן לא נגמל, כמסתבר. בתגובה למודעות המוצלחות של מיקרוסופט על "מס אפל", עלה גולדמן לשידור וטען שורה של טענות מופרכות בעליל – כמו, למשל, שמק מגיע עם פוטושופ ללא תשלום, או שמשתמש חלונות צריך להשקיע 100 דולרים בתוכנות מולטימדיה. וכמו להוסיף חטא על פשע, מסתבר שהוא, בלשון נקייה, שאל את הנתונים האלה ממאמר של אדם אחר בלי קרדיט ראוי. כנראה שהמודעות של מיקרוסופט, שגררו יבבות שבר מקהל מכורי ג'ובס, פגעו בנקודה רגישה.

 

קרבות עזים בגזרת הנטבוקים

 

המגזר היחיד בתחום המחשבים שראה עליה במכירות במהלך שנת 2008 היו הנטבוקים – מה שמשמעותי במיוחד בהתחשב בכך ששנה קודם לא היו נטבוקים. והם מציבים את מיקרוסופט בבעיה: המחשבים החלשלושים לא יעמדו בוויסטה. יותר ויותר אנשים בוחרים להפעיל את הנטבוק שלהם באמצעות לינוקס. זה נתח שוק שלא יחזור.

 

מיקרוספט פתחה, על כן, במתקפה תלת ראשית: מצד אחד, חלונות 7 דווקא צפויה לעבוד עם נטבוקים; מצד שני, החברה התחננה בפני חברות קוד פתוח שאיתן היא עובדת שלא למקד את הפרסום שלהן במחיר הנמוך של מוצריהן אלא "בערך" שלהם. המשמעות היא שמוצרי הקוד הפתוח נמכרים בזול יותר מאלה של חלונות. איך זה מתיישב עם מודעות "מס אפל"? זה לא. זו סתירה.

 

קו ההתקפה השלישי הוא המטריד יותר: מיקרוסופט, על פי ידיעה שטרם אושרה, חותכת את מחירי חלונות XP לנטבוקים ל-15 דולרים ליחידה. שליש מהמחיר הרגיל, חצי מהמחיר של מהדורת "סטארטר" של חלונות 7 שמיועדת לעולם השלישי. מה זאת אומרת, חלונות XP? היא לא הוצאה לגמלאות? חלונות 7 לא בפתח? כפי שכבר כתבנו, לא בהכרח.

 

קצרצרים

 

בתחילת החודש, פרסם אדם ווילסון הודעת טוויטר קצרה. זה בפני עצמו לא מעניין, להוציא העובדה שווילסון לא השתמש במקלדת. ההודעה אמרה "משתמש ב-EEG כדי לשלוח טוויטר". ווילסון לא כתב אותה; הוא חשב אותה, וגלי המחשבה שלו תורגמו מיד לטוויטר. הטכנולוגיה קיימת; היא לא לשימוש ציבורי, לא בקרוב; אבל היא קיימת. יהיה מעניין כאן, עוד עשור. אולי עוד קודם.

 

אפל לא נשכבה על הרצפה והניפה את הרגלים באוויר בעקבות המודעות של מיקרוסופט: היא הוציאה ארבע מודעות משלה. אחד הפיצ'רים המשעשעים שלהם הן ה"אותיות הקטנות" שמלוות את המשפטים של "PC". מישהו טרח לברר מה אשכרה כתוב שם.

 

כצפוי, השווידישע פיראטען הודיעו שהם יערערו על הרשעתם לערכאה עליונה יותר, בית המשפט העליון של שבדיה. הוא איטי בערך כמו בית המשפט העליון שלנו, כך שפיראט-ביי ישוב לכותרות עוד איזה שנתיים, או משהו דומה.

 

הבלוגר הקוריאני הידוע בכינויו "מינרווה" – פארק דיי סונג – שהואשם בניסיון להפיל את הכלכלה הקוריאנית על סמך הערכה כלכלה שגויה שפרסם, זוכה. מסתבר שבתי המשפט שם שומרים על עצמאותם. טוב.

 

במאמר מעניין, טוען סטיבן ג'ונסון שהקינדל יהפוך את הקריאה מפעולה בודדת לפעולה "חברתית" – וכתוצאה מכך יפרק את משמעות המושג ספר. זה יותר מסובך ממה שאני יכול לדחוס לשלוש שורות, אבל כאמור שווה קריאה.

 

· "טכנולוגי על הבוקר" בכל בוקר בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)

· לטורים הקודמים של "טכנולוגי על הבוקר" - dailytech.calcalist.co.il.

· ל-RSS "טכנולוגי על הבוקר"

בטל שלח
    לכל התגובות
    x