"צ'ק פוינט? זו טכנולוגיה של שנות התשעים"
לשלמה קרמר, מנכ"ל אימפרבה וממייסדי צ'ק פוינט, היתה שנה נהדרת, שבמהלכה השלימו החברות שלו גיוס של 53 מיליון דולר. בראיון מיוחד ל"כלכליסט" הוא מספר איך נהפך לקרן הון סיכון של אדם אחד ומי מגן על המידע שלו. נחשו מי לא
שלמה קרמר לא מביט לאחור - לא בזעם ולא בגעגוע. "על המחשב האישי שלי אני מגן בעזרת פיירוול של פאלו אלטו נטוורקס, ולא של צ'ק פוינט", מגלה קרמר, שהיה שותפם של גיל שויד ומריוס נכט להקמת צ'ק פוינט, ספינת הדגל של ענף אבטחת המידע. "אני גם משתמש בתוכנות של טראסטיר וקונפידלה".
העמדה של קרמר טבעית יותר כשנזכרים שהוא מבעלי המניות של שלוש החברות הללו, אבל ההיעדר המוחלט של סנטימנט לצ'ק פוינט שב ומפתיע כשהוא מודד את צ'ק פוינט ביובש. "הטכנולוגיה של צ'ק פוינט היתה טובה בשנות התשעים", הוא טוען, "אבל לפאלו אלטו נטוורקס יש התאמה לצורת העבודה של היישומים כיום, שהם דינמיים בהרבה, ובהם צריך להסתכל על תוכן היישום כדי להבין איך הוא עובד באמת".
עד כמה אתה מעודכן במה שמתרחש בצ'ק פוינט?
"אני כבר המון שנים לא בצ'ק פוינט, וכבר לא מחזיק במניות שלהם. אני נמצא במקום אחר לגמרי".
"לאבטחת מידע יש אינסוף שטח לצמיחה"
בלי הרבה רעש נהפך קרמר לאחד היזמים הבולטים בישראל. את 2008 סיים קרמר עם הישג מרשים: דווקא באחת השנים הקשות ביותר לענף ההייטק, חברות הפורטפוליו שלו (כולן בתחום אבטחת המידע בארגונים) גייסו 53 מיליון דולר ונערכו לקראת חורף כלכלי ארוך.
"חמש מתוך שש חברות שהשקעתי בהן גייסו השנה", הוא מפרט. "אימפרבה, שאני המנכ"ל שלה, גייסה מזנין (גיוס אחרון לפני הנפקה) של 20 מיליון דולר מקרן ההון סיכון מריטק, שהשקיעה גם בפייסבוק. טראסטיר גייסה מקרן USVP; יושב שם סטיב קראוז (משקיע הון סיכון בכיר, שהיה המשקיע הראשון בצ'ק פוינט אחרי האחים ברקת - א"ג). קונפידלה גייסה מג'מיני, וורקלייט גייסה מפיטנגו, וגם פאלו אלטו נטוורקס רשמה גיוס נאה; אני יושב בבורדים של כולן. גייסתי גם סיד (השקעה ראשונית) לסקיור איילנדס".
איך הצלחת לגייס דווקא עכשיו?
"לכל החברות האלה יש מקום בתקופת משבר. קח לדוגמה את טראסטיר: היא מוכרת לעין הסערה של המיתון - בנקים ותעשיית הפיננסים, כמו בנק אוף אמריקה וחברת הביטוח ING. התוכנה שלה מייצגת קונספט חדש, שביסודו ההבנה שיישומים זדוניים (Malware) הם כלכלה אלטרנטיבית שמגלגלת סכומים דמיוניים ומופעלת בידי אנשים מונעי ממון. אלה כבר מזמן לא סתם האקרים משועממים. כשיש כל כך הרבה כסף בסיפור הזה, אין טעם לרדוף אחרי יישומים זדוניים. הם לא הולכים להיעלם. אז במקום לעבוד כמו אנטי־וירוס רגיל, שמנסה לנקות את המחשב אבל מתיש אותו בהתמודדות עם עוד ועוד איומים, טראסטיר מעדיפה לספק תמונת מצב של האיומים, ולאפשר לך לנהל את המענה".
יש מקום להתרחבות בשוק הזה?
"אינסופי. המאבק עם ההאקרים לא הולך להיגמר. זה כמו מירוץ המלכה האדומה ב'עליסה בארץ הפלאות': אתה רץ כמה שיותר מהר כדי להישאר במקום, כי האקרים אף פעם לא מפסיקים להתקדם. רעיונות שהיו רלבנטיים לעשור הקודם כבר לא מגנים עליך יותר. רוב חברות ההייטק מנסות לפתור אתגר פיזיקלי סטטי, אבל באבטחת מידע הבעיה משתנה כל הזמן, כי האנשים שמאחוריה עושים הכל כדי להישאר צעד אחד קדימה. זה מבטיח שתמיד תהיה חדשנות בתחום הזה, וזה מה שמעניק לו ביטחון כלכלי.
"הגל הנוכחי של היישומים הזדוניים הוא תוכנות ממוקדות־ארגון: עברייני רשת כותבים תוכנה שמכוונת, למשל, לבנק ספציפי; הם מחכים עד שתתחבר לאתר הבנק, ואז גונבים את פרטי הזיהוי שלך ומעבירים את הכסף שלך לחשבונות אחרים. אלה תוכנות שכל בית תוכנה היה מתגאה בהם. כמענה, פיתחנו בטראסטיר מנוע חיפוש לתוכנות זדוניות: אתה מזין את שם הבנק שלך ומגלה אילו יישומים מנסים להונות אותך".
גם סקר שהציגה בשבוע שעבר פירמת רואי החשבון PWC מוכיח שבישראל, כמו בכל העולם ישנו גידול בהשקעה באבטחת מידע, תוך ויתור על השקעה בתחומים אחרים. בסקר השתתפו 7,000 מנהלים בכירים מ-120 מדינות. מהם 62% ציינו כי הם מבצעים מבדקי חדירה (penetration tests) בהשוואה ל-52% בשנה שעברה, ו-67% התקינו תוכנת פיירוול ייעודית לארגון בהשוואה ל-62% בשנה הקודמת.
כל החברות שלך פועלות בתחום אבטחת המידע. למה לא לאחד אותן לכדי צ'ק פוינט אחת גדולה?
"עדיף לתת לחברות קטנות לצמוח מאשר לערבב בשלב מוקדם; שילוב יוצר עומס רציני. בעתיד אני רואה מקום לשיתוף פעולה, אבל זה לא השיקול המרכזי שלפיו אני שוקל השקעה: לכל אחת מהחברות הללו יש הצדקה עצמאית, וכל אחת יכולה להניב אקזיט עצמאי.
"בכלל, אני לא מגביל את עצמי לאבטחת מידע. הקריטריון שלי להשקעה הוא מי היזם ומי הקבוצה המקימה. זה צריך להיות בתחום הכללי שאני מכיר, של למכור לאנטרפרייז. בכל המקומות אני משקיע באופן פרטי".
היית מגדיר את עצמך כאנג'ל?
"לא. לפי הצורה שבה אני משקיע והאחוזים שאני לוקח, אני בעצם משקיע כמו קרן הון סיכון".
"מכרנו 110% ביחס לתוכנית העסקית"
אבל לפני ואחרי כל הפעילות היזמית שלו, קרמר מקדיש את רוב האנרגיה שלו לאימפרבה, שאותה הוא מנהל. "כל זמני מוקדש לאימפרבה", הוא מצהיר. "אני מנכ"ל שלה בצורה מלאה פלוס, ומאוד קשה לי לקחת עוד דברים כרגע. אני יושב בבורדים, עוזר לחברות, אבל בעיקר מנכ"ל אימפרבה במשרה מלאה".
מה מצבה של אימפרבה כיום?
"אנחנו על סף הרווחיות. לאחר שיסתיים הרבעון הנוכחי כבר אוכל להגיד שאנחנו רווחיים. בכל מקרה, רווחיות וצמיחה בסטארט־אפ הם דבר שאתה יכול לשלוט בו, וכיוון שהעסקים שלנו השנה היו מצוינים, החלטנו לתת לצמיחה דחיפה נוספת. ברבעון היוצא, שהיה רבעון קטסטרופלי בעולם, הכנסנו יותר מ־110% מהתוכנית שהגדרנו לפני שנה. הוספנו צוותי מכירות מעבר לתוכנית המקורית, ולשם כך אתה מוותר על רווחיות למען צמיחה".
השתמשתם בכסף שגייסתם?
"עדיין לא. הוא שוכב בבנק מאפריל. גם ב־2009 לא ניגע בו".
אז למה גייסתם?
"זה היה זמן טוב ונכון לגייס כסף, ומאוד חשוב שיהיה לך מאזן חזק".
איפה אתם עומדים מבחינת כמות המוצרים והלקוחות?
"אנחנו מעסיקים 220 איש, מחציתם בישראל, ונגייס עוד ב־2009. יש לנו יותר מ־600 לקוחות ישירים ו־4,500 דרך ספקיות בעקיפין, 15% מהם ברשימת מאה הארגונים הגדולים. הביזנס הוא עולמי: 40% מהמכירות הן מחוץ לצפון אמריקה, ואנחנו מעסיקים אנשי מכירות ב־12 מוקדים בעולם, מסין ועד איטליה. ברבעון הקודם יצאנו עם מוצר לשוק העסקים הקטנים והבינוניים. אנחנו בונים את החברה באופן שתוכל להיות עצמאית לטווח הארוך ולהסתמך על מגוון מוצרים".
ראיתם ביטולי עסקאות?
"לא, אבל רואים שתהליכי המכירה נהפכים לארוכים ולמורכבים יותר, ושפרויקטים נדחים לרבעון הבא או לחציון השני של 2009. כל בעיות הרגולציה, למשל עניין מאדוף, גורמות ליותר מודעות לעניין הרגולציה ודורשות שליטה בתהליכים העסקיים ובמסדי הנתונים. אחד המנועים הכי חזקים שלנו הוא סרבנס־אוקסלי, שקיים כבר מ־2004. אולי גם מהמשבר הנוכחי יצמח חוק חדש, שיתרום לעולם תקנות חדשות ותהליכים עסקיים שלא היו".
שלמה קרמר (42)
תפקיד: מנכ"ל אימפרבה; משקיע עצמאי בחברות בתחום אבטחת מידע
מצב משפחתי: נשוי + 5
עוד משהו: לשעבר סגן אלוף הארץ בהרמת משקולות לנוער
אימפרבה
גיוס אחרון: 20 מיליון דולר (אפריל 2008)
מוצר: אבטחת מידע למרכזי נתונים בארגונים בינוניים וגדולים
וורקלייט
גיוס אחרון: 12 מיליון דולר (אפריל 2008)
מוצר: חיבור הארגון ליישומי ווב 2.0 באופן מאובטח
פאלו אלטו נטוורקס
גיוס אחרון: 10 מיליון דולר (נובמבר 2008)
מוצר: פיירוול ממוקד במשתמש ובתוכני הגלישה
טראסטיר
גיוס אחרון: 6 מיליון דולר (אוקטובר 2008)
מוצר: אבטחת מידע כנגד גניבת פרטי משתמש ללקוחות של אתרים גדולים
קונפידלה
גיוס אחרון: 5 מיליון דולר (אוגוסט 2008)
מוצר: אבטחת מידע ליישומים הפועלים במודל "תוכנה כשירות" (SaaS)
סקיור איילנדס
גיוס אחרון: 350 אלף דולר (פברואר 2008)
מוצר: פתרון אבטחת מידע כולל לארגונים, המתגמש לפי המדיניות הפנימית
