$
דעות

במת כלכליסט: איך מחזירים את המשקיעים

נכונות המשקיעים לחזור לשוק ההון מותנית בהבנה שהמנהלים נושאים באחריות למעשיהם, ושאם יעברו על הקוד האתי, הם יהיו כפופים לסנקציות כמו שלילת הרישיון לנהל

ד"ר אבשלום אדם 07:4615.12.08

בתקופת מיתון שכזו נשאלת השאלה מתי יחזרו המשקיעים לשוק ההון. אבל איזו סיבה יש למשקיעים להאמין לדיבורי המנהלים? הרי מנהלים שפגעו באמון המשקיעים - נטלו סיכוני יתר וקידמו אינטרסים פרטיים על חשבון המשקיעים - עדיין מחזיקים במשרותיהם, ואם עזבו או פוטרו, יצאו עם פיצוי שמן. לא

חל שום שינוי במחויבות של המנהלים ובשיטת התמרוץ שלהם - טריליוני דולרים שהוזרמו לשוקי הכפר הגלובלי גולשים לבור ללא תחתית, והמשקיעים הם לא פראיירים.

 

ארבעה תנאים להחזרת אמון המשקיעים

 

המנהלים יזכו באמון המשקיעים אם יתקיימו ארבעה תנאים: רישוי המותנה בשליטה בידע ניהולי ובמיומנויות ליישומו; אימוץ קוד אתי מקצועי על ידי כל המנהלים שיאפיין את מקצוע הניהול; ממשל תאגידי המגדיר את ניהול הסיכון באמצעות אחריות תאגידית; והשתתפותם של המנהלים בסיכוני המשקיעים.

 

את שני התנאים הראשונים העלה על סדר היום קלאוס שוואב, אשר פתח את כנס דאבוס האחרון בהדגישו את ההכרח במקצועיות המנהל ושל קוד אתי מקצועי, וציין את המחיר הכבד שבהיעדרם.

 

בדומה לעורכי דין, לרואי חשבון, לרופאים, לפסיכולוגים ולבעלי מקצוע נוספים שהתנהלותם המקצועית משפיעה על חיי אדם, הדרישה לרישיון מקצועי למנהלי תאגידים, שתוצאות החלטותיהם משפיעות על המוני בני אדם, היא טבעית. כיום ניתנת לדירקטורים חירות רבה, רבה מדי, בבחירת מנהלים, ולמנהלים ניתנת חירות רבה לבחור מנהלים הכפופים להם. לחירויות אלה מחיר גבוה, כך שאין די ברישיון לניהול וחובה ליישם קוד אתי.

 

במשברים הפיננסיים של העשור האחרון מככבת בעיית הנציג: נושאי משרה בכירה בתאגיד מקדמים את האינטרסים שלהם - מכוח הנגישות שלהם למידע ומכוח יכולתם להסתיר אותו - על חשבון האינטרסים של בעלי המניות חסרי המידע. זאת, בניגוד לחובתם לפעול ביעילות להעלאת ערך התאגיד. ניגוד אינטרסים זה הוא ביטוי לסיכון המוסרי הכרוך בא־סימטריה של המידע.

 

הרגולציה האמריקאית שבאה בעקבות המשברים, מ־1987 ועד משבר אנרון וורלד קום ב־2002, הציבה דרישות נוקשות בדבר שקיפות ודיווח, והטילה חובה אישית על נושאי משרה בכירים ודירקטורים בכל הנוגע לפיתוח של קודים אתיים ותוכניות ציות. היא קבעה הנחיות לענישה פדרלית וחוקקה את חוק סרבנס־אוקסלי. אך לא היה בכך כדי למגר התנהגויות לא אתיות ולא חוקיות של מנהלים - תארוך האופציות לאחור כפי שנחשף ב־2006; התנהגות מנהלי הבנקים של פאני מיי ופרדי מק, שנתנו ללווים משכנתאות שלא יכלו לעמוד בהן; מנהלים שהפיצו בשוק ההון ניירות ערך מסוכנים. אם מבחן התוצאה הוא הקובע, הרגולציה נכשלה.

 

לטווח הארוך - ממשל תאגידי

 

לפיכך, תנאי שלישי הוא ניהול סיכון של תאגיד באמצעות ממשל תאגידי. שיטת התנהלות שכזו תמזער את החשיפה לסיכון באמצעות התוויית מדיניות ופיקוח על הקצאת משאבים לאחריות תאגידית. הדבר ישרת את מחזיקי העניין השונים ובייחוד את המשקיעים לטווח הארוך.

 

המנגנונים הקיימים לריסון ההתנהגות של נושאי משרה בכירה בתאגיד כשלו בגידור הסיכונים של המשקיעים. מכאן שנכונות המשקיעים לחזור לשוק ההון מותנית בהבנה שהמנהלים נושאים באחריות למעשיהם, ושאם יעברו על הקוד האתי, הם יהיו כפופים לסנקציות כמו שלילת הרישיון לנהל. עידוד נוסף למשקיעים תיתן הידיעה שהמנהלים שותפים בסיכונים שהעמיסו על התאגיד, וזהו התנאי הרביעי להחזרת המשקיעים לשוק.

במילים אחרות: כדי לפתור את המשבר בשוק ההון, יש לוודא שהמנהלים יישאו באחריות הן להצלחות התאגידים שבניהולם והן לכישלונות.

 

הכותב הוא דוקטור לאתיקה, ממשל תאגידי ואחריות תאגידית בבית הספר למינהל עסקים במכללה למינהל בראשון לציון

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x