$
הייטק והון סיכון

דווקא עכשיו: 40 סטארט-אפים הוקמו בחודש החולף

בשיא המשבר, בלי משקיעים ובלי סביבה תומכת, עשרות יזמים מוותרים על מקום העבודה ומקימים חברות סטארט־אפ נגד כל הסיכויים. "זו התקופה הכי טובה לעשות זאת", הם אומרים

אסף גלעד 15:0209.12.08
הוריו של תומר לונדון חשבו שהשתגע כשסיפר להם בשבוע שעבר שהוא עוזב את עבודתו במרכז הפיתוח של אינטל בחיפה כדי להקים סטארט־אפ. לונדון (24) עבד במחלקת ארכיטקטורת השבבים היוקרתית, בחברה שנחשבת זו השנה השנייה ברציפות למקום העבודה הטוב בישראל. עזיבת המשרה שלו בעיצומו של המשבר הגדול שההייטק ידע זה עשור נשמעת כמו התאבדות מקצועית. "אתה שומע את הביקורות וההפחדות מכל הכיוונים, עד שאתה מתחיל לפחד בעצמך", הוא אומר ל"כלכליסט". "מצד שני, יש משהו מעורר בלהתחיל דרך חדשה". שותפו של לונדון למיזם, אסף רווח, פרש באותו השבוע מעבודתו הטובה והבטוחה במיקרוסופט ישראל.

 

"קל לגייס עכשיו עובדים". תומר לונדון ואסף רווח מוויזמו. "קל לגייס עכשיו עובדים". תומר לונדון ואסף רווח מוויזמו. צילום: גיל נחושתן
לונדון ורווח אינם המשוגעים היחידים. לפי חברת המחקר IVC הוקמו מאז נובמבר לא פחות מ־40 חברות סטארט־אפ, מתוך 270 שהוקמו מתחילת השנה. נובמבר נרשם כאחד הקשים בתעשיית ההייטק המקומית, עם כ־1,600 מפוטרים.

 

לחברות הסטארט־אפ הללו כמה קווי דמיון: הן מבקשות לפתח תוכנות ורכיבי מחשב שמוזילים עלויות עבור ארגונים או מייצרים הכנסות בטווח הזמן המיידי. רובן הוקמו על ידי יזמים מנוסים, ולא על ידי צעירים שזהו הניסיון הראשון שלהם להקים חברה. כולן מתייחסות למשבר כאל הזדמנות ולא כאל סיכון.

 

נחפש השקעות בהמשך

 

תומר לונדון ואסף רווח הקימו את חברת וויזמו, כדי לפתח תוכנה המקצרת את זמני ההמתנה בטלפון במרכזי שירות של ארגונים גדולים. את המוצר הם החלו לפתח באפריל, מסלון ביתו של לונדון. כשראו שהשילוב בין משרותיהם ליוזמה החדשה לא משאיר להם זמן לישון, החליטו לשנות מעט את אורח החיים: הם הצטרפו למעבדת החדשנות של הטכניון, הממומנת על ידי יו"ר אורמת יהודה ברוניצקי. שם הם מקבלים שירותים משפטיים ופיננסיים. השקעות הם יחפשו בהמשך. חרף גילו הצעיר של לונדון, זו אינה היוזמה הראשונה שלו: עוד כשהיה בתיכון כתב תוכנה אוטומטית לבדיקת איות והעלה אותה לרשת. התוכנה זכתה לעשרות אלפי הורדות.

 

"דווקא התקופה הזאת יכולה להיות נוחה מאוד", אומר לונדון. "יש לך פחות מתחרים בשוק, כי אנשים חוששים לפתוח חברות; תאגידים שעד כה ניסו להיכנס לתחומים חדשים מצמצמים פעילות ומתרכזים בביזנס העיקרי שלהם; וקל לגייס צוות עובדים טוב, בגלל היצע המפוטרים. כמה חברים שלי, שפוטרו לאחרונה ממודו ומפיליפס, התעניינו בעבודה אצלנו. כרגע עדיין אין לי מקום בשבילם".

 

כשהדם זורם ברחובות

 

ארבעת מקימי הסטארט־אפ צ'יזום חולקים דירת סטודיו בשדרות רוטשילד בתל אביב, ונהנים מכל רגע. "רוטשילד בעצמו היה זה שאמר משפט שהוא מאוד רלבנטי לתקופתנו: 'כשהדם זורם ברחובות, זה הזמן לקנות נדל"ן', וזו הסיסמה שלנו - בתקופת משבר אפשר לעשות הרבה כסף", אומר עידן אפלבוים, המייסד. "לשניים מארבעתנו יש תואר דוקטור בכלכלה, ואנחנו יכולים לומר בבטחה שהמשבר הזה ייגמר מתישהו".

 

חברי צ'יזום. יושבים מימין: רונן אולניקי, תומר באום ודורון אברם. עומד: עידן אפלבוים חברי צ'יזום. יושבים מימין: רונן אולניקי, תומר באום ודורון אברם. עומד: עידן אפלבוים צילום: אביר סולטן

 

צוות מקימי צ'יזום, שבימים אלה נרשמת אצל רשם החברות, נשמע כמו נבחרת חלומות של יזמים: עידן אפלבוים (41), דוקטור לכלכלה וסטטיסטיקה מאוניברסיטת קליפורניה, שימש במשך שש שנים מנהל מוצרים ביאהו העולמית, ובין היתר הקים את מחלקת האנליזה בחברה והיה בין המעצבים של דף הבית; רונן אולניקי (41), טייס חיל האוויר לשעבר ודוקטור למתמטיקה המתמחה במודלים של רשתות מידע, ובעל ניסיון בכמה חברות סטארט־אפ בתחום הרשתות החברתיות; דורון אברם (30), ממייסדי חברת מגניפייר הישראלית שנרכשה על ידי חברת אבטחת המידע האמריקאית F5; ותומר באום (30), תוכניתן שעבד בכמה חברות אינטרנט גדולות, ובהן msn.

 

אנשי צ'יזום מפתחים אתר קניות שפועל כמו מנוע החיפוש של גוגל: הגולש מקליד את שם הדבר שהוא רוצה לקנות, והאתר שולף תוצאות מחנויות ברחבי הרשת, ומסדר אותן לפי הרלבנטיות שלהן, לצד דפי המלצות וביקורות מפורומים.

 

"האווירה הכללית קשה, אבל זו התקופה האידיאלית למי שרוצים לעסוק בפיתוח, בלי לחפש שוק. כשנצא עוד כמה חודשים לשווק את המוצר שלנו, הוא יהיה רלבנטי מתמיד. איזה אתר קניות נורמלי לא ירצה טכנולוגיה שמוצאת ללקוח את הבחירה האידיאלית עבורו? לא שרצינו שיהיה כזה מיתון, אבל מיתון הוא זמן לסמארט שופינג", אומר רונן אולניקי.

 

אפלבוים אומר שהוא היה יכול להציע את שירותי החברה ליאהו, אבל העדיף לא לעשות זאת. "אלה הזמנים שבהם חברות קטנות כמונו יפרחו. אני בעצמי שרדתי שלושה גלי פיטורים ביאהו, וראיתי שמה שתמיד נופל ראשון הוא הפיתוחים העתידיים. הוויתור על פיתוחים עתידיים יוצר ואקום שאנחנו נכנסים אליו, ומקימים את מה שהיה עולה פי כמה אם היה מבוצע בתוך ארגון גדול".

 

בדומה לוויזמו של לונדון ורווח, גם חברי צ'יזום עוד לא התחילו לחפש משקיעים, והתחפרו בדירה התל אביבית כדי לפתח את המוצר הבסיסי על חשבונם. "עכשיו, כשאנחנו באים לפגישות עם קרנות ההון סיכון, יש לנו יותר מקום. לפני חצי שנה היינו צריכים לחכות בתור עם כל הילדים שהכינו מצגת", אומר אולניקי.

 

70 תשובות שליליות

 

אלי דורון עזב אחרי 16 שנים את חברת רדוויז'ן, המפתחת טכנולוגיות לשידורי וידיאו וקול באינטרנט, לטובת המיזם האישי שלו, הסטארט־אפ ג'ומאלי. בג'ומאלי הוא מפתח מכשיר לטיפולי פיזיותרפיה שמפעיל את המטופל באמצעות סרטוני וידיאו וחיישנים שעוקבים אחר תנועתו, בדומה למשחק ההתעמלות Wii Fit של נינטנדו.

 

"רפואה צריכה להיעשות כמה שיותר קרוב לבית", אומר דורון. "גיליתי את זה כששוחחתי עם הפיזיותרפיסט הראשי של קופת חולים מכבי וכשהסתובבתי עם שותפי גיל פישמן בבתי חולים שיקומיים. האוכלוסייה מזדקנת, וחולי פרקינסון ושבץ מוחי יגדילו את העומס על מערכת הבריאות אם לא תימצא דרך לטפל בהם בבתיהם. גם כשחמי היה בבית החולים לצורכי השגחה הבנתי שאם היה מטופל בבית מצבו היה טוב יותר. ביומי האחרון ברדוויז'ן הם בדיוק בדקו את הנושא של תרגילי פיזיותרפיה על גבי וידיאו, אבל ידעתי שבתקופה הקרובה הם לא ייכנסו לזה".

 

גם דורון עדיין לא גייס השקעות. "כשממדי המשבר התחילו להתבהר, הבנתי שיהיה לי קשה לגייס כספים, ושעד שהמצב ישתפר אצטרך לממן את עצמי. פניתי ליותר מ־70 אנג'לים. רובם אמרו לי מההתחלה שהם לא משקיעים בכלום עד שיידעו מה קורה. כמה מהם דיברו איתי, והרוב אמרו לי שהם לא מתעסקים בתחום הבריאות, או שעודדו אותי, אבל אמרו שאין להם אפשרות להשקיע כרגע. אבל אני מאמין שיש צורך אמיתי במוצר הזה, ושבקרוב אמצא משקיעים מתחום הבריאות שרואים לטווח ארוך. גם ברדוויז'ן היו קשיים בהתחלה. גם שם ניסינו לעשות משהו מסובך, והוכחנו שאפשר".
"תקופה טובה להשקיע בסטארט-אפים". שמיל לוי "תקופה טובה להשקיע בסטארט-אפים". שמיל לוי צילום: אוראל כהן

 

"אנחנו רוצים להשקיע"

 

"זו תקופה טובה להשקיע בסטארט־אפים, מלאה בהזדמנויות", אומר שמיל לוי, מנהל בקרן ההון סיכון סקויה ישראל. "לנו, למשל, יש עודפים של כסף מאז 2006, וניסיון בהקמת חברות בתקופות השפל. סקויה עזרה לסיסקו ב־1988, אחרי הירידה של 1987 בבורסה. את הקרן הישראלית הראשונה הרמנו בשנת 2000, בדיוק במשבר. עכשיו השכר והשכירות נמוכים, ובתוך שנה וחצי־שנתיים, כשנצא מהמשבר, החברות שלנו יהיו בעמדה אסטרטגית טובה".

 

לדברי לוי, כבר בזמן הקרוב תשקיע סקויה בשני סטארט־אפים ישראלים - אחד בתחום האינטרנט, ואחד בתחום האנרגיה הירוקה. "אני פוגש הרבה יזמים בימים אלה", אומר לוי, "ואני רוצה לראות עוד. המצב הכלכלי לא פשוט והיזמים חוששים. אבל יש לקרנות ההון סיכון תפקיד, והוא לעזור לפתח חברות חדשות. בשביל זה אנחנו כאן".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x