אם הציפיות בעולם משחקי הווידאו יתגשמו, היציאה של Spore בספטמבר הקרוב תיזכר כנקודת מפנה היסטורית בתחום. משחק הסימולציה השאפתני, שפיתוחו ארך שש שנים, אמור לא רק לכבוש קהלים חדשים שלא נגעו במשחקים עד עתה - אלא גם להוכיח לספקנים שהתעשייה הרווחית להפליא הזו יכולה להחשב לאומנות ממש. כתב ניוזוויק, שהתנסה בגרסה מוקדמת ב-2005, סיפר כי עולם הגיימינג עוד מחכה ל"אזרח קיין" שלו, יצירת המופת הבלתי מעורערת שתרשים גם את מי שאינם חובבי המדיום. לדברי אותו הכתב, Spore יהיה לא רק זה, אלא גם "ספר התורה, 'מוצא המינים' ו-'2001: אודיסיאה בחלל' כאחד" של הגיימינג.
בפשטות, Spore מאפשר לשחקן לשחק את אלוהים, מרגע הבריאה של גזע חדש, דרך התפתחות התרבות ועד היציאה לחלל וכיבוש עולמות חדשים. "יש שני חלקים מרכזיים: הצד של 'פליי' - הסיפור הלינארי של המשחק, והצד של 'קריאייט' - יצירה", מסכם גל רוט (37), אנימטור בכיר באולפן משחקי המחשב מקסיס, האחראי למשחק. רוט, ישראלי שרכש תואר ראשון באמנות בבצלאל לפני שנכנס לתחום ההנפשה, אמר את הדברים בעת ביקור בארץ שנערך היום (ד') לקראת יציאת המשחק. "ב-Spore אנשים ייצרו את הכל – כמה שיותר. התכנים יהיו אישיים".
שליטה ממבנה התא ועד לשלב הטיסה לחלל
צילום מסך: www.spore.com
השחקן-אלוהים המתחיל אמנם לא שולט על כל פרט בדרך, אבל קובע את הבחירות החשובות – ממבנה התא הבודד, דרך מספר הרגליים, הכנפיים והשיניים שיהיו ליצור החדש, ועד לכיוון ההתפשטות בחלל. היצורים וסביבתם מגיבים להחלטותיו. "מעצב היצורים" (Creature Creator) – חלק מ-Spore ששוחרר בנפרד וזמין כבר עתה להורדה ברשת – מדגים את הצבעוניות העליזה של המשחק המלא ואת פשטות השימוש בו. הוא מאפשר ליצור מפלצת משעשעת, שאותה אפשר לשמור ולחלוק באינטרנט עם חברים, מה שאמור להיות אחד הגורמים המושכים ביותר של המשחק. המערכת אף מאפשרת העלאה אוטומטית של היצורים לאתר הסרטונים יוטיוב.
הרחבה של משחקי הסימולציה לכל הכיוונים
מקסיס הוא האולפן האחראי ל-SimCity, משחק בניית הערים שיצא ב-1989. משחק זה והמשכיו, מ-SimEarth עד SimLife, היקנו לחברה (שנקנתה בינתיים על ידי תאגיד המשחקים הענק EA) נסיון נרחב ב"משחקי אלוהים", סימולציות ניהול נרחבות וממכרות. The Sims, שיצא ב-2000 ואיפשר לשחקנים לשלוט על חייה של משפחה וירטואלית, הוא משחק המחשב הנמכר ביותר בהיסטוריה למחשב האישי. הוא גם מילא תפקיד חשוב בהרחבת הגדרת משחקי הווידאו, ובעיקר קהל היעד שלהם, כך שיכלול גם נשים ונערות. Spore הוא הצעד השאפתני ביותר של מקסיס, ניסיון להרחיב את משחק הסימולציה לכל הכיוונים – התא הבודד והגלקסיה, האדם, העיר והתרבות, על כולם אפשר לשלוט ב-Spore.
"זה פרויקט מטורף", מודה רוט. "שלוש השנים האחרונות היו קשות מאוד. יש לנו בארכיון המון חומרי אנימציה שלא נכנסו למשחק המוגמר. היינו צריכים לפתח גם את הטכנולוגיה, כי היו המון דברים שלא יכולנו לעשות עם הכלים הקיימים. כל מערכת האפקטים של ספור נכתבה אצלנו, ועכשיו יוצאת למשחקים אחרים".
המון חומרי אנימציה שלא נכנסו למוצר המוגמר
צילום מסך: www.spore.com
זה רק חלק מההסבר לעיכובים הרבים בפיתוח של Spore, שהיה אמור לצאת עוד ב-2005. וויל רייט, המעצב הראשי הנערץ של המשחק, שהיה אחראי גם לסדרת משחקי Sim, הודה בראיונות כי הגרסאות הנסיוניות הראשונות של Spore הזכירו אוסף משחקי סימולציה ולא נראו כמו משחק אחד מהנה. בנוסף, התקבלה באמצע הפיתוח ההחלטה להכניס את המשחק לעידן הווב 2.0, עם אלמנטים אופנתיים של תוכן גולשים ורשת חברתית.
מתאים גם לגולשים משועממים
על אף ש-Spore אינו משחק מרובה-משתתפים, השחקנים השונים לא יישארו בודדים. כשהיצורים שלהם יוצאים לסייר בגלקסיה, הם יפגשו על פלנטות מרוחקות את היצורים שנבראו על ידי שחקנים אחרים. דבר זה יתאפשר באמצעות קשר רציף בין המשחק על המחשב האישי לבין מאגר היצורים של החברה באינטרנט. במקסיס מקווים שיתפתחו אינטראקציות ענפות בין השחקנים: כששחקן נתקל ביצור זר, הוא יוכל ללחוץ עליו כדי להגיע לדף שלו באינטרנט – שם יוכל לקרוא על השחקן שיצר את הדמות ואפילו ליצור איתו קשר. ואז, כמו שהעיר כתב מגזין וויירד חצי בצחוק, השחקנים "יהפכו לחברים הכי טובים ויתחתנו". גל רוט מבטיח גם שיתוף פעולה עם פייסבוק, בנוסף לשיתוף הפעולה עם יוטיוב.
אפשר לקפוץ ישר לשלב הטיסה לחלל
צילום מסך: www.spore.com
למרות כל המורכבות הזו, Spore נחשב למשחק ידידותי לשחקן המתחיל, ואף הוגדר על ידי כתבי משחקים כ-Casual Game – כזה שמתאים לגולשי אינטרנט משועממים שמחפשים דרך להעביר חמש דקות. שחקנים כאלה יוכלו להוריד את מעצב היצורים, להכין מפלצת ולהעלות אותה לרשת. גם מי שקונה את המשחק המלא, יוכל לקפוץ היישר לשלב פיתוח הציוויליזציה או הטיסה בחלל, אם השלבים המוקדמים אינם מעניינים אותו או אם הוא לא מעוניין להשקיע את הזמן בהשלמת המשחק מתחילתו עד סופו. "ניסינו לעשות את ממשק המשתמש כמה שיותר פשוט", אומר רוט. "אני נותן לבת שלי בת השש לשחק, וגם אמא שלי, בת 75, מבינה את זה".
מנוי לעיתון
פייסבוק
אפליקציה באייפון 
טוויטר
מבזקי SMS
אפליקציה באנדרואיד 
ניוזלטר
ספריית כלכליסט
כל הזכויות שמורות לכלכליסט ©
