בעקבות הסחבת בבתי המשפט: בוררות לעשירים בלבד

העומס הכבד המוטל על מערכת המשפט בישראל, והסחבת הנגרמת עקב כך, הצליחו כבר מזמן להתיש לא רק את ציבור המתדיינים אלא גם את עורכי הדין, שמאסו בניהול הליכים שנגררים לעתים על פני שנים ארוכות. במקביל, העלייה החדה במספר עורכי הדין בישראל (כיום 1 מכל 184 אזרחים הוא עורך דין) יצרה קשיי פרנסה המעודדים את עורכי הדין לחפש דרכים יצירתיות להגדיל את רווחיהם.

על רקע זה היתה זו כנראה רק שאלה של זמן עד שעורכי הדין ינסו להקים מערכת פרטית שתתחרה בבתי המשפט, תמורת תשלום נאה כמובן.

עו"ד חני ברוך. בעלה שופט צילום: אוראל כהן

בתחילת 2008 זה קרה, כשעו"ד דליה רבין הודיעה על הקמת מערכת "בתי משפט פרטיים" שתספק שירותי בוררות יעילים ומהירים כתחליף לניהול הליכים במשך שנים בבתי המשפט. אתר האינטרנט של המוסד מנפנף בסחבת בבתי המשפט, כשהוא מתהדר בציטוט מתוך החלטת שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי, שבה נכתב כי בעיית העומס השוררת בבתי המשפט "פוגעת לעתים באורח אנוש בבני החברה ובמוסדותיה הכלכליים והאחרים, וגוררת שיבוש ניכר באורחות החיים של רבים".

רבין. עומדת מאחורי היוזמה צילום: שאול גולן

רבין מונתה לנשיאת המוסד תמורת תשלום סמלי, אך מאחורי היוזמה עומדים השותפים במשרד עורכי הדין סטריקובסקי, גל, ברוך, פורת ושות', המחזיקים במניות החברה וגורפים את רווחיה.

אחת השותפים היא עו"ד חני ברוך, רעייתו של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב שמואל ברוך, שתשמש כבוררת לצד פרקליטים בכירים מהשורה הראשונה, ובהם רם כספי, אלי זהר ממשרד זליגמן, בעז בן־צור, רובי בכר מפישר בכר חן ושות', פרופ' יובל לוי ואיל רוזובסקי מצלרמאייר-פילוסוף.

בימים אלה, לדוגמה, מתנהל במסגרת המוסד הליך בוררות בעניין תנאי הזיכיון של הרכבת הקלה, ו"חבר השופטים" מורכב מהשופטים בדימוס מאיר שמגר ובעז אוקון לצד עו"ד רם כספי. עלות כל שעת בוררות בפני השלושה עומדת על כ-4,500 שקל.

הליכי בוררות המתנהלים בפני שופטים בדימוס או פרקליטים בכירים אינם חדשים ומקובלים בארץ זה שנים. למעשה, כמעט כל הבוררים במוסד החדש משמשים זה זמן מה כבוררים במסגרת הפרקטיקה הפרטית שלהם. כניסה להליך בוררות מותנית בהסכמה מראש של שני הצדדים, ובכלל זה הסכמתם על זהות הבורר.

בלתי ניתן לערעור

אחת הבעיות המרכזיות בהליך הבוררות, מעבר לעלותו הכספית הגבוהה, היא העובדה שכיום לא ניתן לערער על פסק בורר, והסיכוי שבית משפט ייענה לבקשה לבטל פסק בוררות קטן מאוד, וקיים בעיקר במקרים שבהם מתגלה פגם בהליך הבוררות - למשל ניגוד עניינים של הבורר. המוסד החדש מנסה להתמודד עם הקושי הזה בכך שהקים מנגנון ערעור מובנה, המבטיח כי את הערעורים ניתן יהיה לנהל בפני שופטים של בית המשפט העליון בדימוס.

המוסד ספג אש מהרגע הראשון בעקבות השימוש בצירוף המילים המטעה "בתי משפט", והוא הודיע בימים האחרונים על שינוי שמו ל"משכן לבוררות ופתרון סכסוכים בע"מ". עם זאת, מבדיקה שערך "כלכליסט" עולה, כי השם באתר האינטרנט טרם שונה.

במוסד טוענים להגנת השם המקורי כי רשם החברות אישר את השם "בתי משפט פרטיים". לרשם מוקנית סמכות, בהתאם לחוק החברות, לסרב לרשום חברה בשם שהרשם סבור כי יש בו משום תרמית או הטעיה, או במקרה שקיים תאגיד רשום כדין בישראל ששמו דומה לו "עד כדי להטעות".

אלא שהבעיה העיקרית במוסד הבוררות נעוצה בעלותו הגבוהה, שמאפשרת למעשה רק למי שהממון מצוי בכיסו להיעזר בשירותיו. העלות לשעת בוררות עומדת על 1000–1500 שקל לשעה, כולל מע"מ; סכום זה כולל הן את שכר הבורר והן את שירותי המשרד והקלדנות שמעניק המוסד.

התעריף שגובה כל בורר אינו קבוע מראש, אלא נקבע באופן פרטני. כ-66% עד 75% יישארו בידי הבורר, והיתר יופרש למוסד תמורת השירותים שהוא מספק לצדדים.

בתביעות יקרות ההליך משתלם יותר

אם ניקח לדוגמה תביעה בסכום של 100 אלף שקל, במסגרת ניהול ההליך בבית משפט תיגבה אגרה של 2,500 שקל (2.5%), שמחציתה משולמת עם פתיחת התיק ומחציתה השנייה במועד מאוחר יותר. בהליך הבוררות, לעומת זאת, ובהערכה זהירה של 15 שעות עבודה, תעלה ההתדיינות כ-15 אלף שקל לפחות.

היחס משתנה ככל שסכום התביעה גבוה יותר. לדוגמה, במקרה של תביעה בסכום של 5 מיליון שקל תסתכם אגרת בית המשפט ב-125 אלף שקל - סכום השווה לתשלום בעבור מאה שעות בוררות, שעשויות להספיק לסיום התיק כולו. במצב כזה גדל התמריץ לנהל את התביעה בהליך בוררות.

במוסד טוענים כי תביעה בהיקף נמוך של 100 אלף שקל עשויה להסתיים אחרי ישיבה אחת בלבד, שבסיומה ישקוד הבורר על כתיבת פסק הדין - כלומר הליך מהיר מאוד. חשוב לציין כי ניהול תיק במספר ישיבות מצומצם במיוחד אינו תמיד יתרון בעבור המתדיינים, המתקשים לפרוס את כל ראיותיהם במסגרת זו.

עו"ד ברוך. השופטים יוזמים את ההפניה לבוררות צילום: אוראל כהן

עו"ד חני ברוך אמרה ל"כלכליסט" כי "שותפיי למשרד ואני סברנו שיש מקום להקים משכן לבוררויות כיוון שכולנו ערים למצב השורר היום בבתי המשפט ולעובדה שהמערכת מתקשה להתמודד עם העומס".

עכשיו את ובעלך, השופט ברוך, מתחרים למעשה על תיקים?

"לא, אין כאן תחרות על תיקים. יש כאן מוסד שנותן מענה לצורך שבתי המשפט מתקשים להתמודד עמו. השופטים עצמם יוזמים הפניה של תיקים לבוררות וגישור. אלה שני גופים שיכולים להתקיים זה לצד זה".