ניתוח
מנמלים ועד נפט וגז: הלחימה בסוריה לא מרתיעה משקיעים זרים
חרף הטבח המתבצע בדרוזים שבדרום־מערב המדינה, חברות ענק מארה"ב, דובאי וסעודיה סוגרות הסכמים עם הממשל להשקעה בתשתיות. מגזר החשמל הסורי נפגע קשה במיוחד בעקבות 14 שנים של מלחמת אזרחים ו־90% מהאוכלוסייה חיים בעוני
אם לא תירשם התפתחות חריגה, הלחימה העקובה מדם שהתרחשה בסווידא שבסוריה במהלך השבוע האחרון, לא תשנה עבור הקהילה הבינלאומית את להיטותה לסייע למשטרו של הנשיא הסורי אחמד א־שרע להתבסס ולקדם תוכניות שיקום. כ־1,000 בני אדם נהרגו עד כה בהתנגשויות במחוז שבדרום־מערב המדינה המשמש מעוזה של העדה הדרוזית, כאשר גם כוחות המשטר נוטלים חלק פעיל במעשי הזוועה.
בכירי הממשל האמריקאי אומנם פרסמו הודעות הקוראות להעמיד לדין את האחראים לטבח, אך נמנעו מאיומים מה יקרה אם המשטר לא ינקוט צעדים משמעותיים בנושא, וגם לא איימו להחזיר סנקציות שאותן הסיר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בתחילת החודש. נחישות הקהילה הבינלאומית להעלים עין מהמתרחש בסוריה נובעת משילוב של אינטרסים. מדינות אירופה סבורות כי שיקום סוריה יסייע בהקלת בעיית הפליטים הסורים שהשתקעו ביבשת. מבחינת ממשל טראמפ, המחויבות לסוריה נובעת מאינטרס עסקי, אך בעיקר מהרצון להיענות לדרישות של מדינות המפרץ. אלה מעוניינות בחיזוקו של משטר א־שרע הסוני, הנתפס כבן ברית אשר לא יאפשר דריסת רגל מחודשת לאיראן במדינה, כמו בתקופת משטר אסד.
עבור המפרציות, סוריה מציעה הזדמנויות השקעה לא מבוטלות, ובנוסף הן משוכנעות כי א־שרע, בניגוד לקודמו, יפעל לחיסול תעשיית הסמים המציפה את שוקי המפרץ. הלהיטות להתייצב מאחורי א־שרע עומדת בניגוד גמור למצב אצל השכנה בלבנון, שגם היא משוועת לסיוע. בלבנון הקהילה הבינלאומית בראשות המפרציות מתנה את הזרמת הכספים לשיקום הכלכלה ההרוסה בביצוע רפורמות, ובראשן פירוק חזבאללה מנשקו.
הסימנים לכך שהאירועים בסווידא לא השפיעו על המשקיעים הפוטנציאליים בסוריה, ברורים. במקביל לשפיכות הדמים חתמה ממשלת א־שרע על הסכם בשווי 800 מיליון דולר עם חברת נמלי הים של דובאי, מחברות ניהול הנמלים הבולטות בעולם, לפיתוחו ולניהולו של נמל טרטוס הסורי. בנוסף, ביום שישי האחרון, בשיא הקרבות בסווידא, נודע כי שלוש חברות אנרגיה אמריקאיות - בייקר יוז, האנט אנרג'י וארג'נט (Argent) LNG - עובדות על תוכנית אב לפיתוח מגזרי האנרגיה, הגז והנפט של סוריה. התוכנית תכלול בחינת האפשרויות להפקת גז ונפט, בעיקר במזרח המדינה, וכן הגברת ייצור החשמל. בעקבות 14 שנים של מלחמת אזרחים, מגזר החשמל של סוריה ניזוק קשות ומייצר כיום 1.6 ג'יגה־ואט חשמל בלבד, ירידה דרמטית מ־9.5 ג'יגה־וואט לפני פרוץ המלחמה ב־2011. שיקום רשת החשמל דורש השקעה של מיליארד דולר, כאשר גורמים במדינות המפרץ וחברות פרטיות מוכנות לממן את השיקום, דבר שייצור הזדמנויות עסקיות גם לחברות ענק אמריקאיות. בהתפתחות נוספת הממחישה את התיאבון של הקהילה הבינלאומית להשקעות בסוריה, נפגש שלשום א־שרע בארמונו עם משלחת של אנשי עסקים מובילים מסעודיה, שהגיעה לדמשק כדי לעמוד מקרוב אחר הזדמנויות ההשקעה שמציעה המדינה.
ההתלכדות העולמית מאחורי א־שרע יצרה ציפיות אדירות לשיפור מהיר ברמת החיים של האוכלוסייה, ש־90% ממנה חיים בעוני, זאת תוך יצירת מקומות עבודה ושיקום מהיר של התשתיות. המספרים שנזרקים לאוויר, כולל על ידי בכירי המשטר המדברים על השקעה של 1 טריליון דולר בשנים הקרובות, רק מגבירים את הציפיות. בה בעת, הנתונים הללו עומדים בניגוד מוחלט למציאות העגומה השוררת באזורים נרחבים בסוריה, ובכלל זה בסווידא.
רק באחרונה הצהיר שר הכלכלה והתעשייה הסורי ד"ר נידאל א־שעאר, כי השוק הסורי מציע הזדמנויות השקעה בתהליך השיקום בשווי מינימלי של 400 מיליארד דולר. עם זאת, נוכח מצבו של המשק המקומי, קיימת מחלוקת לגבי יכולתה של הכלכלה לקלוט את זרם ההשקעות, בוודאי בטווח הקצר. התוצר הסורי איננו עולה על כ־10 מיליארד דולר בשנה, ולפי המדד המקובל, יחס השקעות סביר לתוצר עומד על כ־20%, כלומר, השקעה של 2 מיליארד דולר בשנה לכל היותר בתנאים של יציבות וצמיחה - לא בדיוק המצב הקיים כיום בסוריה.
לפיכך, בתרחיש האופטימי ביותר, קליטת 100 מיליארד דולר הראשונים שיושקעו בשיקום אמורה להימשך 10-7 שנים. נוכח הנתון הזה וצורכי המשק, פרויקטי שיקום התשתיות המובטחים על הנייר יספקו את הרווחה הנדרשת לתושבים רק בעוד שנים, מה שמעורר תהיות לגבי יציבותה הפנימית של סוריה בתקופה זו. מעבר לכך, גם אם מיליארדי הדולרים המובטחים אכן יזרמו בפועל, נראה שהאתגר האמיתי טמון ביכולתן של הכלכלה וההנהגה להפוך כספים אלה לצמיחה אמיתית עבור כלל האזורים והעדות, ולא רק למקורבים. אתגר נוסף שיוטל לפתחה של הקהילה הבינלאומית יהיה לדאוג לכך כי המשטר הנוכחי אכן יפנה את הכספים לשיקום ולצמיחה, ולא למטרות שחיתות.
