ניתוח
גלי ההדף מאוקראינה ומסין הפילו לבסוף את ממשלת גרמניה
הכלכלה הגדולה באירופה תלך לבחירות בזק ב־23 בפברואר לאחר שהקנצלר אולף שולץ הפסיד בהצבעת אי־אמון. הגורם המרכזי שהוביל למשבר: תחזיות לשנה שלישית ברצף של קיפאון בצמיחה וסירובו של שר האוצר לפרוץ את גבולות החוב
גרמניה, הכלכלה הגדולה באירופה, תלך לבחירות בזק ב־23 בפברואר, זאת לאחר שהקנצלר אולף שולץ הפסיד אתמול בהצבעת אי־אמון, הצעד הקונקרטי הראשון להקדמת הבחירות. תוצאות ההצבעה היו ידועות מראש, לאחר ששולץ הדיח בנובמבר את שר האוצר ואחד משלושת קודקודי הקואליציה השברירית, כריסטיאן לינדנר, שמכהן גם כיו"ר המפלגה הדמוקרטית החופשית (FDP). הדרמה מתרחשת סמוך לקריסת ממשלת צרפת, הכלכלה השנייה בגודלה באירופה, ומוסיפה לאי־היציבות הגוברת ביבשת.
זו הפעם הרביעית מאז מלחמת העולם השנייה שבה יתקיימו בחירות בזק בגרמניה. "אני מעלה היום את הצבעת האמון לכל הבוחרים: האם אנו סומכים על יכולתנו להשקיע בעתידנו במרץ?", אמר שולץ אתמול בבונדסטאג. "לכן, המטרה שלי היא להקדים את הבחירות הפדרליות כדי שהאזרחים יוכלו לקבוע את המסלול הפוליטי". מנהיג מפלגת האיחוד הנוצרי הדמוקרטי (CDU) פרידריך מרץ אמר בתגובה: "אתה עוזב את המדינה באחד המשברים הכלכליים הגדולים בהיסטוריה שלאחר המלחמה".
חוסר היציבות הפוליטית בגרמניה כרוך במצב הכלכלה. לפי הבנק הגרמני המרכזי, הבונדסבנק, כלכלת גרמניה, שהיא השלישית בגודלה בעולם, עתידה לסיים את 2024 בקיפאון, זו השנה השלישית ברציפות. גרמניה היא גם היחידה מקרב מדינות ה־G7 שהתכווצה בשנה שעברה. הכלכלן הראשי של דויטשה בנק רובין וינקלר אמר לאחרונה כי מדובר ב"מיתון הבולט ביותר בהיסטוריה של גרמניה אחרי המלחמה". עוד הוסיף, כי "השפל הנוכחי הוא עמוק וממושך יותר מהמשברים המבניים הגדולים של המאה ה־20".
כדי לתמרץ את הכלכלה, שולץ רצה להגדיל את ההוצאות הציבוריות, אך מגבלת החוב של המדינה עמדה בדרכו. לינדנר סירב למאמציו לעקוף את המגבלה הזו באמצעות הצבעה בפרלמנט, שדורשת רוב של שני שלישים. על רקע אי־ההסכמה, התפרקה הקואליציה.
סקרים פנימיים שבוצעו בעת האחרונה לא מנבאים עתיד ברור. ה־CDU מובילה אומנם בסקרים, זאת בשל גישתה הפרו־עסקית, אך יתרונה, גם אם מובהק, עדיין לא גדול מספיק כדי לאפשר לה להקים ממשלה ללא ריבוי שותפים. עוד מראים הסקרים, כי שתי המפלגות הקיצוניות במערכת הפוליטית הגרמנית — הימין הקיצוני ה־AfD, והשמאל הקיצוני ה־BSW — יתחזקו משמעותית, וצפויות ככל הנראה לגרוף יחדיו כרבע מקולות הבוחרים. כל עוד הבחירות אכן יסתכמו בתוצאות לא מובהקות ויתארך המשא ומתן להרכבת הקואליציה, כך גם ימשיך ויתערער מעמדה של גרמניה אל מול האתגרים שמציבות בפניה רוסיה וסין וגם אלה מול ממשל טראמפ.
גרמניה התמודדה אומנם בהצלחה עם מחירי האנרגיה שזינקו בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה, אבל השלכות המלחמה עדיין ניכרות, במגזר התעשייתי וגם בזירה הגיאו־פוליטית. תעשיות הפלדה והכימיקלים הגרמניות צנחו בשיעורים דו־ספרתיים, זאת בשל עלויות האנרגיה. סין, לעומת זאת, צברה דומיננטיות בתעשיית הרכב ופגעה, בין השאר, בתעשיית הרכב הגרמנית הוותיקה, זאת במקביל להצפת השוק בפלדה במחירי הפסד. מול ארצות הברית מתהווים שני אתגרים חדשים: הראשון, סביב האיום של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ לפגוע בברית נאט"ו, והשני, סביב איומיו להשית מכסים על היצוא האירופי בגובה 20%-10%. ההערכות הן כי מכסים כאלה יפגעו בתמ"ג הגרמני בנקודת האחוז.
סביב אתגרים אלה גוברות הקריאות לרפורמות מרחיקות לכת. שולץ ביקש להגדיל את ההוצאות הממשלתיות כדי לעודד צמיחה, אך ממשלתו נפלה בשל כך, בעוד מרץ שם דגש על מדיניות צנע. מנהיג ה־CDU, לשעבר יו"ר בלאקרוק גרמניה ומי שהסקרים מנבאים כי יהיה הקנצלר הבא, מציע תוכנית התייעלות שעיקרה הפחתות מסים בהיקף של 99 מיליארד יורו, יותר מחמישית מתקציב המדינה ל־2025. מרץ גם מציע תוכנית לקיצוץ עמוק בתוכניות רווחה.
יריביו טוענים כי הצעותיו אינן ריאליות, זאת במיוחד לנוכח הלחץ שמפעיל טראמפ להזרים 3% מהתמ"ג הגרמני למימון נאט"ו. מפלגות סוציאליות יותר, כמו זו של שולץ (SPD) והירוקים, מתנגדות לפגיעה בתוכניות רווחה. חילוקי הדעות בין המפלגות הגדולות אינם מוגבלים רק לכלכלה, אלא נוגעים גם לנושאים כמו הגירה והמלחמה באוקראינה. בעוד ה־CDU מבקשת מדיניות הגירה נוקשה, ב־SPD מקדמים מדיניות הומניטרית יותר. ובעוד ה־SPD מגבילה את סוגי הסיוע לאוקראינה, מרץ התחייב לחמשה בטילים ארוכי טווח.
בינתיים, העובדה כי צרפת נקלעה למשבר פוליטי סביב נושאים דומים (אישוש הכלכלה והאתגרים מול רוסיה וטראמפ) מחלישה את אחד השחקנים הכלכליים הגדולים בעולם: גוש היורו.
