ארה"ב: רשות ניירות ערך מקלה על חברות שתרמו למחוקקים
מחקר של לונדון ביזנס סקול מראה כי תרומות של תאגידים לפוליטיקאים לאורך זמן גורמות להחלשת האכיפה של הרגולטור עליהם, במקרה של עבירה על החוק. החוקרת: "הרשות מושפעת משיקולים זרים"
23:4214.08.14
מחקר חדש של מריה קורייה מלונדון ביזנס סקול מעניק הוכחה סטטיסטית לטענת ההון־שלטון הוותיקה שלפיה פוליטיקאים מגנים על חברות שתורמות להם כספים.
במחקר שפרסמה החוקרת מריה קורייה, שכותרתו "קשרים פוליטיים ואכיפה של רשות ניירות ערך", היא מראה שככל שחברה מוציאה יותר כסף על תרומות פוליטיות, כך היחס של רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) אליה מקל יותר.
קורייה מציגה לא רק את העיקרון, אלא גם את המחיר של ה"שימון" הפוליטי: תוספת של מיליון דולר בתרומות של תאגיד לארגון פוליטי בחמש השנים שקודמות להפרה של חוקי ני"ע על ידי התאגיד, יכולה להוריד את הסיכוי לאכיפה של הרשות ביותר מחצי (מ־8.58% ל־3.43%, נתונים שמעלה המחקר).
באשר לשאלה לאילו פוליטיקאים כדאי לחברות לתרום כדי לקבל את התוצאות הטובות ביותר, קורייה אומרת שלתרומות "לפוליטיקאים במיקום גבוה ברשימה של מפלגה גדולה" ולכאלה "שיושבים בוועדות שמעורבות בקביעת התקציב של רשות ני"ע או בפיקוח עליה" ישנו האפקט הגדול ביותר.
היא ביססה את המחקר שלה על נתונים של יותר מ־4,000 הצהרות פיננסיות של תאגידים. לפי התיאוריה שהיא מציגה, הקורלציה בין התרומות לקמפיינים ובין היעדר האכיפה קשורה להבנה של רשות ני"ע שיהיו השלכות פוליטיות על הרשות ועל תקציביה אם תבחר מטרות "שגויות" לאכיפה.
הקונגרס האמריקאי צילום: שאטרסטוק
איב סמית' מהאתר Naked Capitalism כתבה בהתייחסות למחקר של קורייה, כי עבודת רשות ני"ע תלויה בהקצבה של הקונגרס. בזה היא שונה מגופים בנקאיים רגולטריים, כגון הפדרל ריזרב, שתקציביהם מגיעים מעמלות שמשלמות החברות המצויות בפיקוחם. בהתאם, כותבת סמית', לקונגרס יש כוח רב יותר להפחיד את הרשות, בין שבגלוי ובין שבמרומז. לכן כמות מסוימת של צנזורה עצמית מצדה היא ברורה - עובדי הרשות מבינים, גם מבלי שיגידו להם, כי מוטב שלא "להטריד" חברות המקורבות לחברי קונגרס. "רשות ני"ע, שפעם היתה סוכנות מכובדת ואנשים פחדו ממנה, הפכה לגוף הרגולציה הפיננסי החלש ביותר", כתבה סמית'.
בראיון לאתר International Business Times הודה סקוט קימפל, יועץ לשעבר ברשות, כי הרשות בוחרת כיצד לחלק את משאבי החקירה שלה. "בסופו של יום לרשות יש רק כאלף אנשי אכיפה, אז הם לא יכולים לבדוק כל עוולה". המסקנה הסופית של קורייה מהנתונים היא כי "רשות ני"ע מושפעת משיקולים שונים נוסף לעובדות".
